דעת האגרות משה בענין היתר המכירה

[יושב אוהלים]

בחזו"ע יו"ט עמ' מ"ה כתב וז"ל וכיו"ב כתב בשו"ת אגרות משה סי' קפ"ו בדין אתרוגים שנשלחו מא"י לחו"ל עפ"י היתר מכירה וכו' והשיב וכו' כי בודאי העושה על פי הוראת בית דין אין עליו שום חטא, שאפילו אם תמצא לומר שאין הלכה כמותם - כל זמן שלא עמדו כל חכמי הדור למנין ונפסק שלא כמותם - העושה כמותם יש לו על מה שיסמוך, ואף על פי שידעתי שיש רבנים המתנגדים להיתר המכירה, שלדעתם אין המכירה מועילה כלל, מכל מקום הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו הדבר ע"ש. הסיום הנ"ל אינו מופיע באגרות משה. וגם בשאר מקומות שהביא הרב זצ"ל את האגרות משה הנ"ל לא הוסיף סיום זה בשמו, כגון בשו"ת יבי"א ח"ט יו"ד סי' כ"ח ועוד. ובחיפוש באוצר החכמה מילים אלו נמצאות רק בספר ימי החנוכה בהלכה ובאגדה שהעתיק את דברי החזו"ע הנ"ל.
ובשו"ת יבי"א שם כתב כעין הדברים האלו בשם הגרי"ז מינצברג עי"ש, אולם אין אלו הדברים ממש אלא בדומה לזה עי"ש.
אולם בחזו"ע הדברים כתובים בשם האגרות משה. ואולי שליחא הוא דעוית, וצ"ע.

 

[קורסיה]

כנראה שזו תוספת של הרב ונכנס לתוך האג"מ

 

[יושב אוהלים]

כנראה שזו תוספת של הרב ונכנס לתוך האג"מ

אם תעיין טוב בכל הענין שם תראה שקשה לומר כן, שהרי הרב לא דן שם בענין היתר המכירה אלא מביא ראיה שמי שאוסר יכול לתת למי שמתיר ואין לו בזה חטא ועל זה מביא את האגר"מ, ובשלמא אם החלק האחרון הוא מדברי האג"מ שפיר הביא את כל דבריו, אולם אם זוהי הוספה שלו - מה זה נכנס כאן?.
בכל אופן יש להעיר את תשומת ליבם של מכון מאור ישראל שיציינו כן בהערה וכדומה במהדורה הבאה.

 

[פשוט]

בחזו"ע יו"ט עמ' מ"ה כתב וז"ל וכיו"ב כתב בשו"ת אגרות משה סי' קפ"ו בדין אתרוגים שנשלחו מא"י לחו"ל עפ"י היתר מכירה וכו' והשיב וכו' כי בודאי העושה על פי הוראת בית דין אין עליו שום חטא, שאפילו אם תמצא לומר שאין הלכה כמותם - כל זמן שלא עמדו כל חכמי הדור למנין ונפסק שלא כמותם - העושה כמותם יש לו על מה שיסמוך, ואף על פי שידעתי שיש רבנים המתנגדים להיתר המכירה, שלדעתם אין המכירה מועילה כלל, מכל מקום הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו הדבר ע"ש. הסיום הנ"ל אינו מופיע באגרות משה. וגם בשאר מקומות שהביא הרב זצ"ל את האגרות משה הנ"ל לא הוסיף סיום זה בשמו, כגון בשו"ת יבי"א ח"ט יו"ד סי' כ"ח ועוד. ובחיפוש באוצר החכמה מילים אלו נמצאות רק בספר ימי החנוכה בהלכה ובאגדה שהעתיק את דברי החזו"ע הנ"ל.
ובשו"ת יבי"א שם כתב כעין הדברים האלו בשם הגרי"ז מינצברג עי"ש, אולם אין אלו הדברים ממש אלא בדומה לזה עי"ש.
אולם בחזו"ע הדברים כתובים בשם האגרות משה. ואולי שליחא הוא דעוית, וצ"ע.

על פניו נראה תמוה.
יתכן שיש מהדורות לשו"ת אגרו"מ? אם כן צריך לבדוק בכל המהדורות.
ואם לא מופיע, צ"ל שהסיפא זה דברי הרב זצ"ל גופיה ולא דברי הגרמ"פ זצ"ל.

 

[תלמיד מרן המתאבק בעפ"ר]

הרב הביא בחזון עובדיה תרומות ומעשרות שיצא לאור בשנת תשעג בעמוד רנו ד"ה וראיתי. את האגרות משה וישר אחרי זה מביא את רבי ישראל מינצברג. וצריך לומר שגם כאן ביום טוב כוונת הרב לשני החכמים שהתנבאו בסגנון אחד

 

[פשוט]

ביבי"א ח"י חיו"ד סימן מ"ד, הביא כן בשם מהרי"ז מינצברג, מצו"ב.

 

[אושרי רביב]

אז כנראה מה שכתב בחזו"ע כפי שכתב הרב המתאבק, זה משו"ת יביע אומר שהזכיר הרב הפשוט.

 

[יושב אוהלים]

הרב הביא בחזון עובדיה תרומות ומעשרות שיצא לאור בשנת תשעג בעמוד רנו ד"ה וראיתי. את האגרות משה וישר אחרי זה מביא את רבי ישראל מינצברג. וצריך לומר שגם כאן ביום טוב כוונת הרב לשני החכמים שהתנבאו בסגנון אחד

כבר הבאתי בתחלת דברי את דברי היבי"א שהם כמו בחזון עובדיה תרומות.

אולם יש לציין שיש הבדל רב בין המובא בחזו"ע יו"ט לבין המובא בתרומות ויבי"א, ואינו רק הבדל בשמות החכמים, אלא תוכן הדברים שונה.
לפי המובא בחזו"ע יו"ט ואף על פי שידעתי שיש רבנים המתנגדים להיתר המכירה, שלדעתם אין המכירה מועילה כלל, מכל מקום הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו הדבר - מבואר דמי שכתב כן כונתו להיתר המכירה הנהוג בזמננו, שהרבנים דס"ל שאין המכירה מועילה כלל הם מיעוט נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו את המכירה.
אולם הגרי"ז מינצברג שהוא מקור הדברים בשו"ת יבי"א וחזו"ע תרומות כתב אחרת, שהגדולים שהתנגדו למכירה 'כלל' [ולא ל'היתר' המכירה בזמננו] הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים 'הקודמים' [ולא 'בדור שלפנינו'] המבי"ט ומהרי"ט וכו'.
אולם אף אחד לא כתב שהרבנים האוסרים את 'היתר' המכירה בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו את היתר המכירה, ודוק היטב בהבדל שבין הדברים.
מצורף הצילום של ספר פירות שביעית להגרי"ז מינצברג.

 

[פשוט]

כבר הבאתי בתחלת דברי את דברי היבי"א שהם כמו בחזון עובדיה תרומות.

אולם יש לציין שיש הבדל רב בין המובא בחזו"ע יו"ט לבין המובא בתרומות ויבי"א, ואינו רק הבדל בשמות החכמים, אלא תוכן הדברים שונה.
לפי המובא בחזו"ע יו"ט ואף על פי שידעתי שיש רבנים המתנגדים להיתר המכירה, שלדעתם אין המכירה מועילה כלל, מכל מקום הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו הדבר - מבואר דמי שכתב כן כונתו להיתר המכירה הנהוג בזמננו, שהרבנים דס"ל שאין המכירה מועילה כלל הם מיעוט נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו את המכירה.
אולם הגרי"ז מינצברג שהוא מקור הדברים בשו"ת יבי"א וחזו"ע תרומות כתב אחרת, שהגדולים שהתנגדו למכירה 'כלל' [ולא ל'היתר' המכירה בזמננו] הם בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים 'הקודמים' [ולא 'בדור שלפנינו'] המבי"ט ומהרי"ט וכו'.
אולם אף אחד לא כתב שהרבנים האוסרים את 'היתר' המכירה בטלים במיעוטם נגד גאוני הספרדים בדור שלפנינו שהתירו את היתר המכירה, ודוק היטב בהבדל שבין הדברים.
מצורף הצילום של ספר פירות שביעית להגרי"ז מינצברג.
הצג קובץ מצורף 2720

הצג קובץ מצורף 2721

צ"ע.