• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

דף יומי בקצרה מסכת ראש השנה דף ו

דף ו עמוד א
* אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשים ממנו ממון (של גזל-רש"י, של נדר-תוס') ואין לו - אך בעוון של 'בל תאחר' אין אשתו מתה.
* " יַקְרִיב אוֹתוֹ" מלמד שכופים אותו, יכול בעל כרחו? תלמוד לומר "לִרְצוֹנוֹ" - הא כיצד? כופים אותו עד שיאמר רוצה אני.
* יש שני מקורות לכך שכופים את הנודר לקיים את נדרו - אחד עבור מקרה שאמר ולא הפריש ואחד עבור מקרה שהפריש ועדיין לא הקריב.
* אי זהו נדר? האומר הרי עלי עולה, ואי זו היא נדבה? האומר הרי זו עולה; ומה בין נדר לנדבה? נדר - מת או נגנב חייב באחריותו, ובנדבה - לא חייב באחריותה.
* אם נדר לתת צדקה - מיד כשיכול לתת את הצדקה ולא נותן, עובר על בל תאחר.
* כיון שעבר עליו רגל אחד (ולא הקריב את קרבנו שנדר) - מיד עובר בעשה.

דף ו עמוד ב
* כיון שעברו עליו שלושה רגלים (ולא הקריב את קרבנו שנדר) - בכל יום ויום עובר בבל תאחר.
* בברייתא מובא ש"אחד בכור ואחד כל הקדשים, כיון שעברו עליהם שנה בלא שלושה רגלים או שלושה רגלים בלא שנה, עובר בבל תאחר", והגמרא מבררת כיצד תיתכן מציאות שעברה שנה בלא שלושה רגלים.
* יורש אינו מצווה בבל תאחר על נדר של אביו שנפטר.
* אביי טוען שלדעת רבי זירא גם אשה מצווה על בל תאחר.
* לבכור תם מונים שנה לעניין בל תאחר מיום שראוי לקרבן (מהיום השמיני ללידתו), ולבכור בעל מום (שידוע שכלו לו חודשיו) מונים שנה מיום לידתו.

פורטל הדף היומי
 
חזור
חלק עליון