כתב הרד"ק, וז"ל:
ומלשונו "לא רצה" משמע שלא היה חייב בזה, רק החמיר על עצמו; ועיין בזה בכלי חמדה שהאריך בנושא האם בן נח מוזהר שלא ליהנות מעבודה זרה.
ועי' רמב"ן וחי' הר"ן ע"ז נ"ט ב', שבן נח אסור ליהנות מתקרובת עבודה זרה.
ובחי' הגר"מ זמבא כתב בדעת הירושלמי שמע"ז עצמה אסור לו ליהנות, ומתקרובת ע"ז מותר לו ליהנות.
ובתורה שלמה פר' תולדות הביא ממדרש החפץ כת"י: "וישמר משמרתי, למשמרת לא צויתי בני נח אלא שלא יעבדו ע״ז והוסיף מעצמו ושבר צלמו אביו"; וכאן יעקב גם איבד.
וכמדומה שהמנחת חינוך והצפנת פענח דנים בזה.
ועי' רמב"ן וחי' הר"ן ע"ז נ"ט ב', שבן נח אסור ליהנות מתקרובת עבודה זרה.
ובחי' הגר"מ זמבא כתב בדעת הירושלמי שמע"ז עצמה אסור לו ליהנות, ומתקרובת ע"ז מותר לו ליהנות.
ובתורה שלמה פר' תולדות הביא ממדרש החפץ כת"י: "וישמר משמרתי, למשמרת לא צויתי בני נח אלא שלא יעבדו ע״ז והוסיף מעצמו ושבר צלמו אביו"; וכאן יעקב גם איבד.
וכמדומה שהמנחת חינוך והצפנת פענח דנים בזה.
