• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הָסִ֜רוּ אֶת אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙

גרינפלד

Well-known member
כתב הרד"ק, וז"ל:​
בכסף וזהב שלקחו היו צורות נעשות לשם ע"ז כנזמים וטבעת, ואע"פ שהם לא לקחום לעבדם אלא להתיכם וליהנות בכסף וזהב הנתכים, אעפ"כ לא רצה יעקב אבינו שיהנו בשום דבר שהיה ע"ז וכל זה להרחיק הע"ז מהם וכן כתב משה רבינו בתורתו אחרי כן ואמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם (דברים ז' כ"ה), ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (שם י"ג י"ז).​
ומלשונו "לא רצה" משמע שלא היה חייב בזה, רק החמיר על עצמו; ועיין בזה בכלי חמדה שהאריך בנושא האם בן נח מוזהר שלא ליהנות מעבודה זרה.
ועי' רמב"ן וחי' הר"ן ע"ז נ"ט ב', שבן נח אסור ליהנות מתקרובת עבודה זרה.
ובחי' הגר"מ זמבא כתב בדעת הירושלמי שמע"ז עצמה אסור לו ליהנות, ומתקרובת ע"ז מותר לו ליהנות.
ובתורה שלמה פר' תולדות הביא ממדרש החפץ כת"י: "וישמר משמרתי, למשמרת לא צויתי בני נח אלא שלא יעבדו ע״ז והוסיף מעצמו ושבר צלמו אביו"; וכאן יעקב גם איבד.
וכמדומה שהמנחת חינוך והצפנת פענח דנים בזה.​
 
הסרו את אלהי הנכר

כתב הרד"ק וז"ל, בכסף וזהב שלקחו היו צורות נעשות לשם ע"ז כנזמים וטבעת, ואע"פ שהם לא לקחום לעבדם אלא להתיכם וליהנות בכסף וזהב הנתכים, אעפ"כ לא רצה יעקב אבינו שיהנו בשום דבר שהיה ע"ז וכל זה להרחיק הע"ז מהם וכן כתב משה רבינו בתורתו אחרי כן ואמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם (דברים ז, כה), ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (שם יג, יז), ע"כ.

ומלשונו "לא רצה" משמע שלא היה חייב בזה, רק החמיר על עצמו, ועי' בזה בכלי חמדה שהאריך בנושא האם בן נח מוזהר שלא ליהנות מעבודה זרה. ועי' רמב"ן וחי' הר"ן (ע"ז נט, ב), שבן נח אסור ליהנות מתקרובת עבודה זרה[1]. ובחי' הגר"מ זמבא כתב בדעת הירושלמי שמע"ז עצמה אסור לו ליהנות, ומתקרובת ע"ז מותר לו ליהנות.

ובתורה שלמה (פר' תולדות כו, ה) הביא ממדרש החפץ כת"י, "וישמר משמרתי, למשמרת לא צויתי בני נח אלא שלא יעבדו ע"ז והוסיף מעצמו ושבר צלמי אביו", וכאן יעקב גם איבד. והמנחת חינוך (מצ' תכח אות ה) כתב דפשיטא שבן נח לא מוזהר בזה, והצפנת פענח (פר' ראה עה"פ ונתצתם את מזבחותם) הוכיח מהרמב"ם (הל' מלכים פ"ח ה"ט) שמוזהרים.​


[1] והנה הטורי אבן (חגיגה יג, א) כתב להוכיח מפסחים (עג, א) שבן נח לא מוזהר על תקרובת ע"ז, עיי"ש. מיהו הוכחה זו היא רק לרש"י בפסחים, ואילו הר"ח שם מפרש בע"א, ויתכן שהרמב"ן והר"ן יסברו כמותו.​
 
חזור
חלק עליון