האם אשה חייבת ב"והגדת לבנך"?

[גרינפלד]

בעלון 'שואלין ודורשין' להגרב"צ קוק הביא בשם הגריש"א, שאשה חייבת ב"והגדת לבנך", כי אף הן היו באותו הנס.

והוא ע"פ דברי החינוך שאשה חייבת בסיפור יציאת מצרים.

וכמדומה שהגריש"א במקום אחר מבאר שהטעם של החינוך הוא כי במצרים היו מצווים, שאז לא היו פטורות מדין מצוות עשה שהזמן גרמא, ואחרי מתן תורה לא פקעה החובה.
[ולפו"ר כעת לא ברור לי למה למצה צריך דרשא שאשה חייבת].


והנה הקה"י ביאר את דברי החינוך, שטעמו הוא כי כתוב לחם עוני, שעונין עליו דברים הרבה, ויש הרי דרשא בגמ' שאשה חייבת באכילת מצה.

ולפי"ז יל"ע אם גם מחוייבת לספר לבנה.

והגריש"א טען שלדברי הקה"י אם אין לה מצה - לא תהיה חייבת בהגדה,
ומהחינוך לא נראה כן.

ואולי אפשר לפרש את דברי הקה"י שזה רק גילוי שמצה והגדה תלויים זה בזה,
ולפי"ז יל"ד שה"ה בוהגדת לבנך.
מיהו אף אם לא נימא כן, הגריש"א הרי חולק על הקה"י.

 

[תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"]

בהזדמנות אני אסביר את המהלך של החילוק בסיפור יציאת מצרים בין הגברא לבין החפצא (האם יש מצווה שיהיה סיפור על כל ישראל לבין אם יש מצווה לספר למי שהיה בנס (נפק"מ לגבי גר)
שיש שתי מצוות סיפור יציאת מצרים אחד על הגברא ואחד על החפצא ודבים אלו מדוייקים מההגדה
ולפי זה אולי יש לחקור האם אשה נחייבה משום הגברא או משום החפצא