דנו האחרונים, האם בחו"ל, בזמן שקדשו על פי הראייה, נהגו חנוכה ט' ימים. ובטורי אבן (ר"ה יח, ב ד"ה בזמן) ובמנחת חינוך (מצ' שא סק"ו) כתבו, שעשו ט' ימים. וביארו, שאם נאמר כאן ספיקא דרבנן לקולא, גם ביום הראשון ייפטר מספק, שמא חשון היה מעובר, ונמצא תרתי דסתרי, ולכן צריך להדליק גם בראשון וגם בתשיעי.
והנה הובא בשם הגרד"ל שליט"א שגם בכל החודשים [מלבד אלול] היה רוב אם הוא מעובר או חסר [ולפי"ז לכאורה לא שייך תרתי דסתרי, כיון שודאי צריך להחמיר ביום שעל פי רוב הוא התאריך]. אמנם לכאורה כאן ודאי לא שייך רוב, שהרי גם בזמן הזה חשון וכסליו פעמים שניהם מלאים או חסרים, ופעמים חשון חסר וכסליו מלא.
ובספר מעט חלב (הובא בעלים לתרופה) כתב להוכיח מתוס' בסוכה (מז, א) שביארו שהסיבה שלא תקנו ליטול לולב בשמיני עצרת מספק השביעי, כין שיש חשש של איסור מוקצה [וכ"ה בריטב"א שם ובמכתם בשם הראב"ד]. וחזינן שאף שנטילת לולב בשאר ימים היא מדרבנן, מ"מ היו צריכים לתקן שיקיימו, וה"ה לחנוכה, עכ"ד [אינני יודע מה מסקנתו].
והנה שם לא שייך סברת הטו"א של תרתי דסתרי, שהרי ביום הראשון חייב מדאורייתא, [וגם שבאלול ודאי יש רוב שאינו מעובר]. ומוכח שגם בדרבנן בלי תרתי דסתרי, צריך להחמיר.
מיהו יתכן לדחות ראיית המעט חלב לחנוכה, ששאני התם שכיון שיושבים בסוכה, צריך גם ליטול לולב, משא"כ בחנוכה דהוי דרבנן כולו.
אמנם לכאורה יש ראייה שגם כשאין מצוות דאורייתא מחמירים מספק, מהתוס' בר"ה (כג, א ד"ה משום) שכתבו שהביטול מלאכה בר"ח [לכה"פ לנשים] נהג שני ימים מספק. מיהו כאן אפשר לומר את סברת הטו"א, כי אם יקלו יהיה תרתי דסתרי.
והנה הובא בשם הגרד"ל שליט"א שגם בכל החודשים [מלבד אלול] היה רוב אם הוא מעובר או חסר [ולפי"ז לכאורה לא שייך תרתי דסתרי, כיון שודאי צריך להחמיר ביום שעל פי רוב הוא התאריך]. אמנם לכאורה כאן ודאי לא שייך רוב, שהרי גם בזמן הזה חשון וכסליו פעמים שניהם מלאים או חסרים, ופעמים חשון חסר וכסליו מלא.
ובספר מעט חלב (הובא בעלים לתרופה) כתב להוכיח מתוס' בסוכה (מז, א) שביארו שהסיבה שלא תקנו ליטול לולב בשמיני עצרת מספק השביעי, כין שיש חשש של איסור מוקצה [וכ"ה בריטב"א שם ובמכתם בשם הראב"ד]. וחזינן שאף שנטילת לולב בשאר ימים היא מדרבנן, מ"מ היו צריכים לתקן שיקיימו, וה"ה לחנוכה, עכ"ד [אינני יודע מה מסקנתו].
והנה שם לא שייך סברת הטו"א של תרתי דסתרי, שהרי ביום הראשון חייב מדאורייתא, [וגם שבאלול ודאי יש רוב שאינו מעובר]. ומוכח שגם בדרבנן בלי תרתי דסתרי, צריך להחמיר.
מיהו יתכן לדחות ראיית המעט חלב לחנוכה, ששאני התם שכיון שיושבים בסוכה, צריך גם ליטול לולב, משא"כ בחנוכה דהוי דרבנן כולו.
אמנם לכאורה יש ראייה שגם כשאין מצוות דאורייתא מחמירים מספק, מהתוס' בר"ה (כג, א ד"ה משום) שכתבו שהביטול מלאכה בר"ח [לכה"פ לנשים] נהג שני ימים מספק. מיהו כאן אפשר לומר את סברת הטו"א, כי אם יקלו יהיה תרתי דסתרי.
