מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יהי מאורות ברקיע השמים (א טו)
פירש רש"י בברכות נט: ד"ה שבתאי ועירובין נו. ד"ה או בתחלת, שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי, וכן מפורש בפרקי דרבי אליעזר פ"ז. והנה לפי זה מבואר שבריאת הנבראים בששת ימי בראשית היתה גם בלילה, ולא רק ביום.
וקשה מדברי המדרש רבה (פרשה י"ב סי' י"ד), דבין לבית שמאי ובין לבית הלל מעשה בראשית נבראו רק ביום, ופליגי רק האם מחשבה בלילה ומעשה ביום או שבין המחשבה ובין המעשה היו ביום. וכן נראה מדברי הגמ' בסנהדרין לח: לגבי בריאת אדם הראשון, שלא נבראו הברואים בלילה אלא רק ביום, דאמרינן שם "י"ב שעות הוי היום, שעה ראשונה הוצבר עפרו" וכו', מבואר דבריאת האדם התחילה רק ביום, והיינו כנ"ל דבלילה לא היה בריאה. אם כן היאך אמרינן שבליל ד' נבראו המאורות.
ואולי יש לומר דבריאת המאורות שאני, דכיון שניתנו למשול ביום ובלילה, דהיינו שהחמה תמשול ביום והלבנה בלילה, וחלוקה זו היא חלק מעצם בריאתם, היה צריך שתתקיים חלוקה זו בפעם הראשונה ביום הרביעי עצמו שהוא יום בריאת המאורות, וא"כ מן ההכרח שיבראו המאורות כבר בלילה ואז תוכל הלבנה למשול בלילה, ועי'.
יהי מאורות ברקיע השמים (א טו)
פירש רש"י בברכות נט: ד"ה שבתאי ועירובין נו. ד"ה או בתחלת, שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי, וכן מפורש בפרקי דרבי אליעזר פ"ז. והנה לפי זה מבואר שבריאת הנבראים בששת ימי בראשית היתה גם בלילה, ולא רק ביום.
וקשה מדברי המדרש רבה (פרשה י"ב סי' י"ד), דבין לבית שמאי ובין לבית הלל מעשה בראשית נבראו רק ביום, ופליגי רק האם מחשבה בלילה ומעשה ביום או שבין המחשבה ובין המעשה היו ביום. וכן נראה מדברי הגמ' בסנהדרין לח: לגבי בריאת אדם הראשון, שלא נבראו הברואים בלילה אלא רק ביום, דאמרינן שם "י"ב שעות הוי היום, שעה ראשונה הוצבר עפרו" וכו', מבואר דבריאת האדם התחילה רק ביום, והיינו כנ"ל דבלילה לא היה בריאה. אם כן היאך אמרינן שבליל ד' נבראו המאורות.
ואולי יש לומר דבריאת המאורות שאני, דכיון שניתנו למשול ביום ובלילה, דהיינו שהחמה תמשול ביום והלבנה בלילה, וחלוקה זו היא חלק מעצם בריאתם, היה צריך שתתקיים חלוקה זו בפעם הראשונה ביום הרביעי עצמו שהוא יום בריאת המאורות, וא"כ מן ההכרח שיבראו המאורות כבר בלילה ואז תוכל הלבנה למשול בלילה, ועי'.