• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

האם ידוע לציבור אם מרן זצ''ל ישב בחזרה

אליהו חמוי

Active member
ידוע מה שכתב מרן זצ''ל ביוח''ד [ח''ה סי' יא] להתיר ישיבה בחזרת הש''ץ אך ראיתי במנהגי הראש''ל שכתב שמנהגו היה לעמוד. לי זכור שישב אבל אולי יש יותר ותיקים ממני שיוכלו להעיד על מנהגו בברור וכן מה מנהג בית הכנסת שלו אם עמדו או ישבו כ''כ אשמח אם יוכלו להעיד ג''כ על מנהגו של הראש''ל שליט''א [כי זה זמן זמנים טובא שלא זכיתי להתפלל עמו]
 
אני זוכר שהיה עומד כשהיה כוחו במותניו
ובסוף ימיו היה יושב
ופעם שאל אותו אחד המקורבים אם מותר לשבת בחזרה, ואמר לו שלא לשבת
ושאל הלה ברמז ואם הרב שלי יושב זה לא יוהרא לעמוד לפניו?
וענה לו, מה יעשה הרב שלך שכואב לו הרגלים?...
 
חזקים וברוכים
אני זוכר שהיה עומד כשהיה כוחו במותניו
יישר כח האם הנך זוכר בסביבות איזה שנים [נ''מ אם היה זה קודם כתיבת התשובה ביחו''ד להתיר] וכן מה נהגו בבית הכנסת שלו בסוף ימיו

עתה בס''ד הנני עומד בענין זה ודברי רבים מרבותינו הראשונים מורים שצריך לעמוד בעת החזרה ומהם הרמב''ם ובנו ר''א האבודרהם ספר חסידם וספר הבתים הגהות מנהגים מהר''י אבוהב השבולי הלקט ועוד ושמחתי שגם מרן לא היקל בזה לכתחילה [הן אמת כי מדברי הרז''ה האורחות חיים רש''י והכל בו נראה דשרי לישב מ''מ הסכמת רוב הראשונים אינה כן]

ופעם שאל אותו אחד המקורבים אם מותר לשבת בחזרה, ואמר לו שלא לשבת
ושאל הלה ברמז ואם הרב שלי יושב זה לא יוהרא לעמוד לפניו?
וענה לו, מה יעשה הרב שלך שכואב לו הרגלים?...

כ''כ אשאל האם אוכל להעלות סיפור זה על הכתב בדברי תשובתי העניה בזה והאם צריך בשם אומרו
 
נערך לאחרונה:
חזקים וברוכים

יישר כח האם הנך זוכר בסביבות איזה שנים [נ''מ אם היה זה קודם כתיבת התשובה ביחו''ד להתיר] וכן מה נהגו בבית הכנסת שלו בסוף ימיו
מדובר לפחות עד שנת תשנז לערך
בביהכנ''ס שלו היו הרבה עומדים
כ''כ אשאל האם אוכל להעלות סיפור זה על הכתב בדברי תשובתי העניה בזה והאם צריך בשם אומרו
המקור בספר עבודת עובדיה פרק יב עי''ש אריכות מקיפה
והסיפור שכתבתי מובא בעמ' קצג בשם ידיד נעורים ח''ר אריאל סולי
ובהע' 99 הביא מספר במחיצתו עמ' 27 שהעיד חכם יצחק כדברי שרבינו היה עומד כל החזרה כשהיה בכוחותיו
 
האמת שביררתי דבר זה ראיתי פעמים כך ופעמים כך ממה שהעידו. וכפי שכתב @הרב אושרי אזולאי שליט"א:
כתב באורחות מרן חלק א עמ' שהיה נוהג להקל לשבת בשעת תפילת החזרה, ואפילו בצעירותו נהג להקל בזה. [כמו שהובא כאן].
ואילו במנהגי הראש"ל ח"א עמ' 36 כתב בשם מרן הראש"ל, שתמיד היה עומד בזמן חזרת הש"ץ בצעירותו.
נראה גם מהדברים שכתב בהלכה יומית הרב יעקב ששון שאחד המתפללים בבית הכנסת של מרן זצ"ל, (הלא הוא הרב אריאל סולי שליט"א), שפעם ניגש למרן זצ"ל ושאל אותו, האם מותר לאדם להחמיר בפני רבו? שאל אותו מרן זצ"ל, על איזו חומרא הנך שואל? השיב לו רבי אריאל, האם מותר לתלמיד להחמיר ולעמוד בחזרת השליח ציבור בפני רבו? ענה לו מרן כדרכו, בלשון קצרה, בזו הלשון: "לרבו כואבות הרגליים". כלומר, מותר להחמיר בפני רבו בענין זה, משום שגם הרב היה רוצה להחמיר, והטעם שהוא מיקל, הוא משום שהיו רגליו כואבות.
 
מתוך עבודת עובדיה
ט. בחזרת הש"ץ, לאחר הקדושה וברכת "האל הקדוש", נהג לשבת עד שהגיעו הציבור ל"מודים דרבנן".

#נכדו. ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סימן יא), ובהליכות עולם ח"א (פרשת תרומה אות ט, ושם סיים: והמחמיר לעמוד בכל תפלת החזרה תבוא עליו ברכה). ובנו הגר"ד נר"ו כתב בספרו הלכה ברורה (סי' קכד סעיף טו), שכן פשט המנהג אצל הספרדים ועדות המזרח בזמנינו. ע"ש. וגם הרב מבריסק היקל לשבת בחזרת הש"ץ (ספר שמחת הלבבות עמ' רמא). וכן נהג הגרש"ז אויערבך זצ"ל (ספר ועלהו לא יבול ח"א עמ' צ, וע"ע בספר חכו ממתקים ח"ב עמ' שמז).
 
חזור
חלק עליון