• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם יש עניין להתפלל ערבית אחרי השקיעה?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
אם מתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים, האם יש עניין להתפלל אחרי השקיעה, או כיון שסו"ס זה נחשב "פלג המנחה" (עכ"פ לדידן שפלג המנחה הינו מצאת הכוכבים), ממילא אע"פ שזהו בין השמשות, אין הבדל אם יתפלל מפלג ועד השקיעה או מהשקיעה ועד צאה"כ, אלא כל שהוא לא מצאה"כ הוא רק בשעת הדחק.
[או אולי מכיון שזה דרבנן אז כן נסמוך על בין השמשות שזה ספק יום ספק לילה, ויהיה על זה עדיפות].
 
הרב בנימין לוריא מחילה לא הבנתי את שאלתך ממה נפשך
אם מתפלל מנחה אחרי פלג ודאי שזה עדיף להתפלל אחרי השקיעה בכדי להינצל מתרתי תסתרי
ובמקום שהתפלל קודם הפלג מנחה אין ספק שעדיף אחרי צאת הכוכבים לקראו ק''ש בברכות בזמן שהרי להלכה כיום צריך לחזור על ק''ש שוב אם התפלל אחרי השקיעה לפני צאת הכוכבים
ולהתפלל אחרי השקיעה ולא לפני השקיעה עדיף טפי שהרי השקיעה ספק לילה ולפני השקיעה ודאי יום וא''כ מה שחוזר על ק''ש הוא בתורת ספק א''כ ודאי שעדיף ספק ק''ש בזמנה מאשר ודאי שלא בזמנה וכך היום נוהגים רבים וטובים להמתין לשקיעה ולא מתפללים לפני השקיעה
 
נערך לאחרונה:
הרב בנימין לוריא מחילה לא הבנתי את שאלתך ממה נפשך
אם מתפלל מנחה אחרי פלג ודאי שזה עדיף להתפלל אחרי השקיעה בכדי להינצל מתרתי תסתרי
ובמקום שהתפלל קודם הפלג מנחה אין ספק שעדיף אחרי צאת הכוכבים לקראו ק''ש בברכות בזמן שהרי להלכה כיום צריך לחזור על ק''ש שוב אם התפלל אחרי השקיעה לפני צאת הכוכבים
ולהתפלל אחרי השקיעה ולא לפני השקיעה עדיף טפי שהרי השקיעה ספק לילה ולפני השקיעה ודאי יום וא''כ מה שחוזר על ק''ש הוא בתורת ספק א''כ ודאי שעדיף ספק ק''ש בזמנה מאשר ודאי שלא בזמנה וכך היום נוהגים רבים וטובים להמתין לשקיעה ולא מתפללים לפני השקיעה
מתפלל מנחה גדולה, והשאלה אם יש עניין להתפלל ערבית (ק"ש ועמידה) 5 דקות אחרי השקיעה ולא 5 דקות לפני השקיעה, או שאם בכל אופן הוא מתפלל קודם צאה"כ כבר אין הבדל אם קודם השקיעה או אחרי השקיעה.
(לק"ש אין כ"כ נפק"מ כיון שבכל אופן הוא חוזר, אך עיקר השאלה מצד תפילת העמידה).
 
מתפלל מנחה גדולה, והשאלה אם יש עניין להתפלל ערבית (ק"ש ועמידה) 5 דקות אחרי השקיעה ולא 5 דקות לפני השקיעה, או שאם בכל אופן הוא מתפלל קודם צאה"כ כבר אין הבדל אם קודם השקיעה או אחרי השקיעה.
(לק"ש אין כ"כ נפק"מ כיון שבכל אופן הוא חוזר, אך עיקר השאלה מצד תפילת העמידה).
שאלה ששאלתי את עצמי ואת חבריי שנים. ולא מצאתי מקור. אלא המנהג הנפוץ הוא כן לחכות לשקיעה. אבל באמת שלכאורה לא מובן מה התועלת.
 
לק"ש אין כ"כ נפק"מ כיון שבכל אופן הוא חוזר,
כן אבל אם הוא קרא ק''ש לפני השקיעה חוזר מצד שוודאי שלא קרא בזמן ואם זה אחרי השקיעה חוזר מצד הספק יום ספק לילה לגבי ולגבי הנפק''מ רק בהעמידה זה באמת שאלה
 
שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק טו - הלכות מנחה וערבית הערה ו
ונראה שדעת מרן שזמן תפילת ערבית לרבנן הוא מהשקיעה, ולא מצאת הכוכבים, שהרי בסימן רל"ג שם כתב, אין להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה, משמע שלאחר שקיעת החמה זמנה הוא אף אליבא דרבנן, ואעפ"י שאינו מוכרח, שהרי פעמים שקיעת החמה פירושו צאת הכוכבים, וכמ"ש מרן בסימן תקס"ב סעיף א' וז"ל, כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים, אינו תענית. עכ"ל, מ"מ נראה שכאן פירושו לאחר השקיעה מיד, שנראה שטעם מרן בזה הוא, שכיון שתפילת ערבית מדרבנן, הקילו להתפלל מזמן בין השמשות שהוא ספק לילה, משום ספק דרבנן לקולא. ולכן יש להתיר לכתחילה להתפלל תפילת ערבית לאחר השקיעה, וכיון ששיטת ר"ת בריש מסכת ברכות, והובא בב"י בסימן רל"ה, שאפשר לקרוא ק"ש מפלג המנחה, יתנה בליבו בשעת ק"ש, שאם הלכה כר"ת, כוונתו לצאת בה ידי חובת קריאת שמע. ואף על פי כן יחזור ויקרא קריאת שמע בלילה, שהרי להלכה קי"ל שזמן ק"ש מצאת הכוכבים, וכמ"ש בשו"ע בסימן רל"ה סעיף א'. ומ"מ רשאי לאכול סעודת קבע לפני שיחזור שנית על ק"ש, וכמ"ש בב"י בסימן רס"ז, וראה עוד בט"ז בסימן רל"ה ס"ק ג' ובמג"א שם ס"ק ד' ובשעה"צ שם ס"ק כ"ד, ע"ש.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילת המנחה סימן רלג
ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה (ח) עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית (ט) קודם שקיעת החמה
משנה ברורה סימן רלג ס"ק ט
(ט) קודם שקיעת החמה - ר"ל סוף שקיעה שהוא לדעת המחבר בסי' רס"א זמן מועט קודם צאת הכוכבים ואף על גב דגם אז אין להתפלל עד צאת הכוכבים ממש דמקודם לכן הוי רק ספק לילה וכדלקמן בסימן רל"ה בהאי פורתא לא דק:
 
יש ויש -זה פשוט מסברא שכתב כבודו

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג סעיף א
מי (א) שהתפלל תפלת המנחה א) ב] א} לאחר ו' שעות (ב) ומחצה א ב} ולמעלה, [א] א'] יצא. ב ג] ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה ד] עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה (ג) שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע. הגה: ג א') ומשערי' שעות אלו ה] לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים ד ו] שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות, (ד) {א} משערינן לשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות), ואסיקנא, (ה) דעבד כמר, עבד; ודעבד כמר, עבד; והוא שיעשה (ו) ה ז] לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה; ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה (ז) ב'] באותה שעה; ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה (ח) עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית (ט) קודם שקיעת החמה; {ב} ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית ג'] מפלג המנחה (י) ו ולמעלה, יצא. (יא) ח] ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית ט] מפלג המנחה ולמעלה. הגה: ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה, אין לו להתפלל (יב) מנחה אחר כך; ובדיעבד (יג) או בשעת הדחק, יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה * (יד) ז דהיינו עד צאת הכוכבים (בית יוסף בשם אהל מועד ורשב"א).

פסקי תשובות אורח חיים סימן רלג
ג. להתפלל מנחה ומעריב בזה אחר זה (לאחר פלג המנחה, או לאחר השקיעה)
שם: ועיקר זמנה וכו' עד הלילה לרבנן ולר' יהודה עד פלג המנחה וכו' ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מיניהו וכו', ובשעת הדחק יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה. ובמ"ב (סקי"א) רצה לומר, אף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג וכו' ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ14 באותו יום התפלל מנחה קודם פלג וכו'.
ובציבור15 שיהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערבית ויתבטל תפלת ציבור לגמרי הקילו האחרונים אפילו באותו יום גופא להתפלל מנחה ומיד16 אח"כ מעריב (ובימים של ספירת העומר עיין בסי' תפ"ט סעי' ב' ומש"כ שם אות17 י"ב).
פסקי תשובות הערות סימן רלג הערה 16
16. והנה, העולם נהגו להקל בזה, וסמכו על לשון הב"י והב"ח דכתבו כן דלענין תפילה הקלו, וגם סמכו על המוכח ממנהגי האר"י ז"ל שנהג כן להתפלל מנחה עם השקיעה ומעריב כשעדיין לפני צאה"כ, וכמ"ש בשע"ת סי' רל"ה סק"ב וכה"ח סקי"ב, אמנם כבר כתב בקיצשו"ע סי' ע' סעי' א' "אשרי מי שמתפלל ערבית בציבור בלילה ובין מנחה למעריב עוסק בתורה לחבר הלילה עם היום בתורה שהוא ענין גדול", ואם אפשר להמתין לכהפ"ח עד אחר השקיעה ודאי עדיף טפי, ודמוכח במשנ"ב סי' רס"ז סק"ג.
 
שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק טו - הלכות מנחה וערבית הערה ו
ונראה שדעת מרן שזמן תפילת ערבית לרבנן הוא מהשקיעה, ולא מצאת הכוכבים, שהרי בסימן רל"ג שם כתב, אין להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה, משמע שלאחר שקיעת החמה זמנה הוא אף אליבא דרבנן, ואעפ"י שאינו מוכרח, שהרי פעמים שקיעת החמה פירושו צאת הכוכבים, וכמ"ש מרן בסימן תקס"ב סעיף א' וז"ל, כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים, אינו תענית. עכ"ל, מ"מ נראה שכאן פירושו לאחר השקיעה מיד, שנראה שטעם מרן בזה הוא, שכיון שתפילת ערבית מדרבנן, הקילו להתפלל מזמן בין השמשות שהוא ספק לילה, משום ספק דרבנן לקולא. ולכן יש להתיר לכתחילה להתפלל תפילת ערבית לאחר השקיעה, וכיון ששיטת ר"ת בריש מסכת ברכות, והובא בב"י בסימן רל"ה, שאפשר לקרוא ק"ש מפלג המנחה, יתנה בליבו בשעת ק"ש, שאם הלכה כר"ת, כוונתו לצאת בה ידי חובת קריאת שמע. ואף על פי כן יחזור ויקרא קריאת שמע בלילה, שהרי להלכה קי"ל שזמן ק"ש מצאת הכוכבים, וכמ"ש בשו"ע בסימן רל"ה סעיף א'. ומ"מ רשאי לאכול סעודת קבע לפני שיחזור שנית על ק"ש, וכמ"ש בב"י בסימן רס"ז, וראה עוד בט"ז בסימן רל"ה ס"ק ג' ובמג"א שם ס"ק ד' ובשעה"צ שם ס"ק כ"ד, ע"ש.
זה מה שמישהו טען לי (ולא אמר מקור מדוייק, רק אמר שזה ע"פ האור לציון).
יש לזה מקור בדברי מרן זצ"ל או מרן שליט"א (להסכמה או לשלילה)?

[רק שאני אבין, בעצם האור לציון חולק על המשנ"ב בביאור דברי השו"ע אם הכוונה היא תחילת השקריעה או סוף השקיעה?]
 
יש ויש -זה פשוט מסברא שכתב כבודו

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג סעיף א
מי (א) שהתפלל תפלת המנחה א) ב] א} לאחר ו' שעות (ב) ומחצה א ב} ולמעלה, [א] א'] יצא. ב ג] ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה ד] עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה (ג) שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע. הגה: ג א') ומשערי' שעות אלו ה] לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים ד ו] שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות, (ד) {א} משערינן לשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות), ואסיקנא, (ה) דעבד כמר, עבד; ודעבד כמר, עבד; והוא שיעשה (ו) ה ז] לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה; ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה (ז) ב'] באותה שעה; ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה (ח) עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית (ט) קודם שקיעת החמה; {ב} ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית ג'] מפלג המנחה (י) ו ולמעלה, יצא. (יא) ח] ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית ט] מפלג המנחה ולמעלה. הגה: ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה, אין לו להתפלל (יב) מנחה אחר כך; ובדיעבד (יג) או בשעת הדחק, יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה * (יד) ז דהיינו עד צאת הכוכבים (בית יוסף בשם אהל מועד ורשב"א).

פסקי תשובות אורח חיים סימן רלג
ג. להתפלל מנחה ומעריב בזה אחר זה (לאחר פלג המנחה, או לאחר השקיעה)
שם: ועיקר זמנה וכו' עד הלילה לרבנן ולר' יהודה עד פלג המנחה וכו' ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מיניהו וכו', ובשעת הדחק יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה. ובמ"ב (סקי"א) רצה לומר, אף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג וכו' ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ14 באותו יום התפלל מנחה קודם פלג וכו'.
ובציבור15 שיהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערבית ויתבטל תפלת ציבור לגמרי הקילו האחרונים אפילו באותו יום גופא להתפלל מנחה ומיד16 אח"כ מעריב (ובימים של ספירת העומר עיין בסי' תפ"ט סעי' ב' ומש"כ שם אות17 י"ב).
פסקי תשובות הערות סימן רלג הערה 16
16. והנה, העולם נהגו להקל בזה, וסמכו על לשון הב"י והב"ח דכתבו כן דלענין תפילה הקלו, וגם סמכו על המוכח ממנהגי האר"י ז"ל שנהג כן להתפלל מנחה עם השקיעה ומעריב כשעדיין לפני צאה"כ, וכמ"ש בשע"ת סי' רל"ה סק"ב וכה"ח סקי"ב, אמנם כבר כתב בקיצשו"ע סי' ע' סעי' א' "אשרי מי שמתפלל ערבית בציבור בלילה ובין מנחה למעריב עוסק בתורה לחבר הלילה עם היום בתורה שהוא ענין גדול", ואם אפשר להמתין לכהפ"ח עד אחר השקיעה ודאי עדיף טפי, ודמוכח במשנ"ב סי' רס"ז סק"ג.
זה לעניין תרתי דסתרי, אם מתפלל את שניהם אחרי פלג, שאז עדיף להתפלל ערבית אחרי השקיעה.
השאלה היא כשמתפלל מנחה גדולה, ומתפלל ערבית קודם צאה"כ (שזה נקרא שמתפלל מ'פלג המנחה'), האם יש הבדל אם יתפלל קודם השקיעה או אחרי.
 
זה לעניין תרתי דסתרי, אם מתפלל את שניהם אחרי פלג, שאז עדיף להתפלל ערבית אחרי השקיעה.
השאלה היא כשמתפלל מנחה גדולה, ומתפלל ערבית קודם צאה"כ (שזה נקרא שמתפלל מ'פלג המנחה'), האם יש הבדל אם יתפלל קודם השקיעה או אחרי.
גם במתפלל מנחה גדולה שייך הבעיה של תרתי דסתרי כי לפי דברי השו"ע אפילו אם מתפלל מנחה גדולה א"א להתפלל ערבית בפלג שצריך שיעשה לעולם כחד מנייהו אבל אם מתפלל ערבית בשקיעה מצד הספק לילה אפילו לדעת השוע יהיה מותר
 
גם במתפלל מנחה גדולה שייך הבעיה של תרתי דסתרי כי לפי דברי השו"ע אפילו אם מתפלל מנחה גדולה א"א להתפלל ערבית בפלג שצריך שיעשה לעולם כחד מנייהו אבל אם מתפלל ערבית בשקיעה מצד הספק לילה אפילו לדעת השוע יהיה מותר
סליחה אני חושב שיש טעות בידך אם התפלל מנחה גדולה איך בדיוק יש לחוש לתרתי דסתרי ?
 
סליחה אני חושב שיש טעות בידך אם התפלל מנחה גדולה איך בדיוק יש לחוש לתרתי דסתרי ?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג סעיף א
מי (א) שהתפלל תפלת המנחה א) ב] א} לאחר ו' שעות (ב) ומחצה א ב} ולמעלה, [א] א'] יצא. ב ג] ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה ד] עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה (ג) שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע. הגה: ג א') ומשערי' שעות אלו ה] לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים ד ו] שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות, (ד) {א} משערינן לשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות), ואסיקנא, (ה) דעבד כמר, עבד; ודעבד כמר, עבד; והוא שיעשה (ו) ה ז] לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה; ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה (ז) ב'] באותה שעה
 
חזור
חלק עליון