ב"ה
לא תליתי ביאור הדברים בביאור זה או אחר של המושגים, אם זה שתי סוגי מטבעות, או שני מנהגים שבמקומות שונים באותו מונח של מטבע, וגם כעת אין לי הזמן לצערי לבחון בדיוק מה הבין בדברי, מה משיג על הבנתי, וכיצד מציע לבאר, (אני בקושי רב מצליח לחטוף זמן פורתא אחת לכמה ימים להציץ ע"מ לישא וליתן בנושאים שאני רואה בהם חשיבות), ויתכן שיצדק בהצעתו.
אולם דברי באו לגבי עיקר החלוקה בין המונחים יוצא במשקל ויוצא במנין, שלהבנתי איך שיבא הביאור במונחים שבש"ע, סו"ס מבואר בש"ע ונו"כ שהאחד מדקדקים על משקלו ולכן פסול בכל שהוא, והאחד אין מדקדקין ולכן אינו פסול עד שישית.
ומכאן שאם בזמן הרמב"ם רואים מטבעות רבים במשקלים שונים זמ"ז, ואני אישית ראיתי בעיני והצגתיו בקונטרס שהובא למעלה 2 מטבעות דירהם מתקופת הרמב"ם שהוטבעו ע"י הכלי'ף צלאח א'דין שהרמב"ם היה רופאו, האחד במשקל 3.3 גרם והאחד במשקל 3 גרם, זה רק אומר לי שאי אפשר לומר שלשניהם יתאים המונח "יוצא במשקל", וזה פשוט. ולכן כיון שמסוגי מציאות של מטבעות כאלו (שהובאו בטבלא שבספר מומש"ת עמ' עב, הובא צילום בהקדמה לקונטרס שצירפתי למעלה) באו החוקרים להוכיח שדירהם הרמב"ם היה קטן יותר, או שהדירהם חלו בו שינויים ואי אפשר לסמוך בו על המסורת, הרי שיש פרכא ברורה לדבריהם, שבודאי הרמב"ם לא ידבר ממונח הנתון לשינויים משמעותיים בדורו עצמו.
דבריו מרפסין אגרא, שלפיהם בזמן הגאונים, הרמב"ם, והכפתור ופרח, המטבעות היו מדוייקות במשקלן על הרוב (זולת אותם שנפסלו מחמת שנשחקו וכדומה), ומלבד שדברים אלו נסתרים משתי המטבעות שהזכרתי לעיל שראיתים בעצמי, שאינם שווים בהטבעה של אותו כלי'ף בעצמו שהרמב"ם היה רופאו, אולם מעיקרא כבר כל זה כבר מופרך מהספר שכל המחדשים בנויים עליו, מדות ומשקלות של תורה, עמ' עב בטבלא, שמביא שם את השינויים של המטבעות אפילו בתקופת הרמב"ם עצמה, וכן בתוך תקופת הכפתור ופרח עצמה, ועליו הסתמך גם הרב מרגולין במאמרו שמחמת כן הדירהם אינו בר סמכא שמעולם לא היה יציב וכו', ורק על הדינר רצו לומר שהיה יציב 600 שנה מהגאונים עד הרשב"ץ, וגם את זה פרכנו להם.
וזה מלבד שהייתי שמח למקור לדברי נביאות שכתב כאן, שכאילו במקומו של הרמב"ם והגאונים השתמשו במטבע דרהם "היוצא", גם בתור משקל לשקול בו מוצרים, זה לדעתי הדבר הכי מופרך ששייך לומר בנושא זה.
ואדרבא מלשון הרמב"ם "520 זוזים מזוזי מצרים בזמן הזה" שכתב במשנה תורה (פ"ו מהלכות ביכורים הט"ו) לשיעור חלה, וכן "ומצאתי שעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרהם בקירוב מקמח החטים וכל הדרהמים האלו מצריים" שכתב בפירוש המשניות לעדויות (פ"א מ"ב), וחזר על הדברים ביתר שאת בהקדמתו למסכת מנחות, מבואר שהדרהם המצרי שמשער בו שהוא "מזוזי מצרים בזמן הזה", משקלו 64 שעורות, (שהרי ביחד צריכים לעלות משקל 86 שעורות ושני שלישי הסלע כמו שכתב בהלכות ביכורים שם, שהם 33280 שעורות כמבואר בהלכות עירובין פ"א הי"ב). ולעומת זאת בפעם היחידה שכתב ששקל בעצמו את המטבע של מצרים כדי לדעת כמה יחידות צריך ליתן ממנה לפדיון הבן, כתב "וכבר מצאתי משקל הדרהם המצרי מגרגרי השעורים ס"א גרגרים", כמבואר בפירוש המשניות לבכורות (פ"ח). ומבואר שהמטבעות הפיזיים היוצאים המצריים שקלו אחרת מהמונח דרהם מצרים או זוזי מצרים ששקלו בהם באותו הזמן עצמו, שזה משקלו 64 שעורות וזה משקלו 61 שעורות, וכפי שטענתי כל זה בדברי למחדשים ולא השיבוני דבר, וכפי שביארתי כל זה גם בקונטרס.
זה רק מעט מהטענות הראשוניות שיש על הדברים שנכתבו כאן מבלי משים, וניכר שנתבו בלי העיון הראוי המינמלי בסוגיא, כך שכל הניסיון המובא כאן לפרש בדברי הרמב"ם והכפתור ופרח כולו מקשה אחת מתחילתו לסופו.
וחזרו הדברים שדברי הכפתור ופרח ניצבו כמו נד כנגד כל ההשערות והטענות והניסיונות שהזכירו המחדשים בדבריהם לומר שחלו שינויים בדרהם נגד המסורת, או לחילופין שמשקל הדרהם היה שונה מהמסור בידינו מזה מאות בשנים.
אם אני מבין נכון גם בקונטרס שצויין כאן נמשך לפרש כוונת הכפתור ופרח בביאור המושג דרהם, לפי המטבעות הפיזיים היוצאים, וזה נסתר מכל מה שהזכרתי לעיל, וביותר בקונטרס שצירפתי למעלה. (אולם ממה שציטט בהמשך נראה שהבין ג"כ שמדובר ביחידות משקל ולא מטבעות, ויש לבדוק בפנים היאך יכון, עכ"פ דעתנו ברורה שהכפתור ופרח מדבר ממונח של יחידות משקל שנקבע על שם מטבע, ולא מהמטבעות הפיזיות כלל וכלל).
אולם גם לשיטתו, מה שכתב במשקלות המטבעות שמזמן הכפתור ופרח, דהיינו מתקופת ההמלוכים, ראה במצורף ממצאים אחרים שזה סותר לממצאיו, (ואגב תבין כמה אפשר לסמוך על מחקרים...)
גם בזה לפום ריהטאי נראה ששגה כשהזכיר שהרמב"ם ברוב המקומות דיבר מדרהם של 61 שעורות זולת שביעית, ומהלכות ביכורים ועירובין ופירושו למנחות הנ"ל ועוד מקורות מבואר שלעולם דיבר מדרהם של 64 שעורות, זולת פעם אחת בבכורות שדיבר מ-61 שעורות.
ועכ"פ מהעתקת השמועה במסורת רציפה דור אחר דור אצל כל הפוסקים שחיו באותם ארצות והיו מעורים בענייני השעה טובא לדון ולהורות, מבואר שכולם שמרו כאחד את שיעורי הדרהם שמסר הרמב"ם ללא שינוי, ועד מרן הב"י, החסד לאברהם, הבית דוד, פרי האדמה, מרן החיד"א, מהר"ח פלאג'י, ועד הכף החיים, להורות שלא חל כל שינוי במשקל המונח דרהם המכוון בדברי הפוסקים, אף כי במטבעות הפיזיות מעולם לא היה שום צביון באף אחת מן התקופות. ואתה דע לך...
שבת שלום ומבורך!
