מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולא יראו פני ריקם (כג טו)
ביומא כא. איתא "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת". וכתב בתוס׳ ר״י הלבן שם "הכא משמע שברגל היו ישראל נכנסין חוץ מאחת עשרה אמה שלהן לי״א אמות של עזרת כהנים, והיו נכנסים לי״א אמות שאחורי בית הכפורת דרך חלל שבין המזבח לכותל עזרה עד שהיו מגיעין לאולם, ושוב דרך חלל שבין אולם לכותל עזרה עד שהיו מגיעין לי״א דאחורי בית הכפורת" וכו׳.
וצ״ב איך מותר לישראל להכנס לעזרת כהנים, שהרי אינם נכנסים שם אלא בשעת צרכיהם לשחיטה לתנופה ולסמיכה, כמבואר במשנה כלים פ״א.
ואפשר לומר דברגל מותר להכנס, שהרי כל שעה שנמצאים בעזרה ברגל הוא קיום מצות ראיה, שהרי הראיון אין לו שיעור, ומבואר בחגיגה ז. שיכול להכנס ג״כ כמה פעמים ובכל פעם הוא בכלל מצות ראיה, א״כ שפיר יכולים להיות גם בעזרת כהנים דהוי כמו בשעת צרכיהם, ואע״פ שיכולים לקיים ראיה גם במזרח העזרה, מ״מ כל שכניסתו לצורך מותר להכנס גם לעזרת כהנים, שהרי גם שחיטה ותנופה יכולים לקיים במזרח.
ולפי״ז יש לפרש במה שכתבו בתוס׳ עירובין צו. שלמ״ד נשים אינם סומכות רשות אסור לנשים לעלות לרגל, מפני שיש סרך איסור בדבר, משום דהוי ליה ראיה פנים שלא לצורך, וקשה הרי לעזרת ישראל מותר להכנס גם שלא לצורך, ולשיטת התוס׳ בקידושין נב: אף לנשים מותר להכנס לשם, א״כ מ״ט יש סרך איסור בדבר.
ולהנ״ל יש לומר דלעזרת כהנים אסור להכנס שלא לצורך, ומ״מ לצורך ראיה מותר וכנ״ל, ועל כן יש חשש שאם אשה תנהיג עצמה בראיה, תנהוג כאנשים ותכנס לעזרת כהנים שלא לצורך, וזהו חשש האיסור שיש בדבר.
ולא יראו פני ריקם (כג טו)
ביומא כא. איתא "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת". וכתב בתוס׳ ר״י הלבן שם "הכא משמע שברגל היו ישראל נכנסין חוץ מאחת עשרה אמה שלהן לי״א אמות של עזרת כהנים, והיו נכנסים לי״א אמות שאחורי בית הכפורת דרך חלל שבין המזבח לכותל עזרה עד שהיו מגיעין לאולם, ושוב דרך חלל שבין אולם לכותל עזרה עד שהיו מגיעין לי״א דאחורי בית הכפורת" וכו׳.
וצ״ב איך מותר לישראל להכנס לעזרת כהנים, שהרי אינם נכנסים שם אלא בשעת צרכיהם לשחיטה לתנופה ולסמיכה, כמבואר במשנה כלים פ״א.
ואפשר לומר דברגל מותר להכנס, שהרי כל שעה שנמצאים בעזרה ברגל הוא קיום מצות ראיה, שהרי הראיון אין לו שיעור, ומבואר בחגיגה ז. שיכול להכנס ג״כ כמה פעמים ובכל פעם הוא בכלל מצות ראיה, א״כ שפיר יכולים להיות גם בעזרת כהנים דהוי כמו בשעת צרכיהם, ואע״פ שיכולים לקיים ראיה גם במזרח העזרה, מ״מ כל שכניסתו לצורך מותר להכנס גם לעזרת כהנים, שהרי גם שחיטה ותנופה יכולים לקיים במזרח.
ולפי״ז יש לפרש במה שכתבו בתוס׳ עירובין צו. שלמ״ד נשים אינם סומכות רשות אסור לנשים לעלות לרגל, מפני שיש סרך איסור בדבר, משום דהוי ליה ראיה פנים שלא לצורך, וקשה הרי לעזרת ישראל מותר להכנס גם שלא לצורך, ולשיטת התוס׳ בקידושין נב: אף לנשים מותר להכנס לשם, א״כ מ״ט יש סרך איסור בדבר.
ולהנ״ל יש לומר דלעזרת כהנים אסור להכנס שלא לצורך, ומ״מ לצורך ראיה מותר וכנ״ל, ועל כן יש חשש שאם אשה תנהיג עצמה בראיה, תנהוג כאנשים ותכנס לעזרת כהנים שלא לצורך, וזהו חשש האיסור שיש בדבר.
