• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מותר להשתמש באקמול בשבת?

אושרי רביב

Well-known member
בס"ד, ‏כ"ו סיון תשע"ז

1299-2/ע"ז

לכבוד

היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ר' …. …. נ"י

שלום רב,

אודות שאלתו אם מותר לקחת כדורים המשככים כאבים בשבת, הנה בספר ילקוט יוסף שבת כרך ד' (עמ' קמ"ג), מבואר שהסובל מנדודי שינה ואינו יכול להירדם אלא ע"י שיקח כדורי שינה, יש להקל לו לקחת כל שא"א בלא זה, והטעם שאין זו רפואה לחולי, שהעדר שינה אינה חולי, והכדור אינו מרפא, אלא מביא שינה שמרגיע את העצבים בכל גוף, וכן מבואר בקצות השלחן, וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל. וע"ש בילקו"י שם בהערה.

ולגבי כדור אקמול בשבת, הנה מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, או שיש לו מכאובים קלים, וכן החש בראשו, אסור לו לבלוע כדורים או סירופ, וכמבואר שם (בעמ' קל"ג), ומ"מ כל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון "אקמול", אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים, ומותר לבלוע תרופה זו בשבת, ובפרט מי שהתרגל לבלוע כדורי הרגעה לשיכוך כאבים ונצרך אליהם כ"כ עד שגופו התמכר אליהם, ואם אינו לוקחם מרגיש חולשה וכאבים, מותר ללוקחם בשבת, וכמבואר שם (בעמ' קמ"ג).

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול
 
דרוש מקור בדחיפות, תודה
פורסם במקור כאן:
 
ומ"מ כל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון "אקמול", אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים, ומותר לבלוע תרופה זו בשבת,
בחזו"ע ג עמ' שס"ח מבואר לא כך, שכתב חולה שאב"ס מותר לו לקבל טבליות או קפסולות אקמול או אספירין וכיו"ב ולשתות אותם בשבת ע"כ.
ובהערה שם ביאר שהוא משום שלא גזרו לחולה שאב"ס שחיקת סממנים עי"ש. חזינן שבאקמול יש איסור גזירת שחיקת סממנים, ורק לחולה התירו כפי שהתירו שאר התרופות.
 
בחזו"ע ג עמ' שס"ח מבואר לא כך, שכתב חולה שאב"ס מותר לו לקבל טבליות או קפסולות אקמול או אספירין וכיו"ב ולשתות אותם בשבת ע"כ.
ובהערה שם ביאר שהוא משום שלא גזרו לחולה שאב"ס שחיקת סממנים עי"ש. חזינן שבאקמול יש איסור גזירת שחיקת סממנים, ורק לחולה התירו כפי שהתירו שאר התרופות.
לענ''ד שכדברי מרן בחזו''ע יותר מסתבר, כי למה ששיכוך כאבים לא יחשב כרפואה, הלא כל עניין הרפואה הוא כדי שלאדם לא יהיו כאבים, וא''כ מה לי תרופה שמשכחת את הכאבים לגמרי ע''י ריפוי ומה לי באופן זמני.
 
לענ''ד שכדברי מרן בחזו''ע יותר מסתבר, כי למה ששיכוך כאבים לא יחשב כרפואה, הלא כל עניין הרפואה הוא כדי שלאדם לא יהיו כאבים, וא''כ מה לי תרופה שמשכחת את הכאבים לגמרי ע''י ריפוי ומה לי באופן זמני.
יש להוסיף, שגם פעם היו צמחי מרפא שמשככים, והיו שמרפאים, ולא חילקו בזה.
ויותר מזה, פעמים רבות ש'חושבים' שהצמח מרפא, אבל מה שמרפא זה הגוף עצמו עם הזמן, אלא שהצמח משכך את הכאבים באופן זמני, וכך נוצרת המחשבה כאילו הצמח עצמו מרפא, ואם כך נתת דבריך לשיעורין, איך ידעו האם הצמח ריפא או שיכך כאבים באופן זמני? ובודאי שאסרו את כל מה שהאדם צריך כדי להקל מסבלו.
פוק חזי היום שרוב התרופות הנמכרות בבתי המרקחת הם משככי הכאבים למיניהם. יש סוגים רבים ומינים ממינים שונים, וזה מה שאנשים מחפשים.
אדם ישחוק סממנים כדי להשקיט לו את הכאב החזק, יותר מאשר לרפא כאב שאינו חזק.
וכבר אמרו חז"ל כל מיחוש ולא מיחוש ראש, וא"כ אדם הרוצה לשכך את מיחוש הראש שיש לו, או שאר מיחושים, הסיכוי שיחפש איזה סממן להרגיעו גדול יותר, ונראה שזהו טעמו של מרן זצ"ל דפשיטא ליה כן לאיסורא.
 
בחזו"ע ג עמ' שס"ח מבואר לא כך, שכתב חולה שאב"ס מותר לו לקבל טבליות או קפסולות אקמול או אספירין וכיו"ב ולשתות אותם בשבת ע"כ.
ובהערה שם ביאר שהוא משום שלא גזרו לחולה שאב"ס שחיקת סממנים עי"ש. חזינן שבאקמול יש איסור גזירת שחיקת סממנים, ורק לחולה התירו כפי שהתירו שאר התרופות.
לענ״ד הביאור הוא, שכיוון שדרך בריאים כשיש להם מיחוש לקחת כדור לכאבי ראש וכד׳, לכן אין הדבר אסור משום שחיקת סממנים.
למרות שההערה עצמה יפה מאד איך הראשל״צ נטה מדברי אביו.
 
לענ״ד הביאור הוא, שכיוון שדרך בריאים כשיש להם מיחוש לקחת כדור לכאבי ראש וכד׳, לכן אין הדבר אסור משום שחיקת סממנים.
מי שיש לו מיחוש אינו בגדר 'בריא' לענין שחיקת סממנים כמבואר בפוסקים. יש 'בריא' יש 'בעל מיחוש' ויש 'חולה'.
מאכל בריאים היינו שאין להם מיחוש אלא לחיזוק מזגם ולמניעת חולי, אבל כשיש כבר 'מיחוש' אינו בגדר בריא.
 
מי שיש לו מיחוש אינו בגדר 'בריא' לענין שחיקת סממנים כמבואר בפוסקים. יש 'בריא' יש 'בעל מיחוש' ויש 'חולה'.
מאכל בריאים היינו שאין להם מיחוש אלא לחיזוק מזגם ולמניעת חולי, אבל כשיש כבר 'מיחוש' אינו בגדר בריא.
אז בכלל לא מובן לי א״כ למה כותב הראשל״צ:
ומ"מ כל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון "אקמול", אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים
דמשמע שאין על זה גזרה בכלל
 
אז בכלל לא מובן לי א״כ למה כותב הראשל״צ:
ומ"מ כל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון "אקמול", אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים
דמשמע שאין על זה גזרה בכלל
הרב יצחק יוסף נוקט ששיכוך כאבים אינו בכלל 'תרופה' כיון שאינו 'מרפא'.
על זה הוכחנו מסברא ומדברי הרב עובדיה שהוא כן בכלל 'תרופה'.
אתה דנת בגדר האדם האם מי שיש לו 'מיחוש' הוא בגדר 'בריא' שלא גזרו עליו אפילו 'תרופה', או שהוא בגדר 'חולה' שגזרו עליו 'תרופה'.
אלו ב' נידונים שונים, ודוק.
 
הרב יצחק יוסף נוקט ששיכוך כאבים אינו בכלל 'תרופה' כיון שאינו 'מרפא'.
על זה הוכחנו מסברא ומדברי הרב עובדיה שהוא כן בכלל 'תרופה'.
אתה דנת בגדר האדם האם מי שיש לו 'מיחוש' הוא בגדר 'בריא' שלא גזרו עליו אפילו 'תרופה', או שהוא בגדר 'חולה' שגזרו עליו 'תרופה'.
אלו ב' נידונים שונים, ודוק.
אני יודע, ולזה הסכמתי שיש פה שאלה על הראשל״צ מדברי מרן גופא.
 
דרוש מקור בדחיפות, תודה
ילקוט יוסף קיצור א' סימן שכ"ח סעיף ס"א:
"יש אומרים שכל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון גלולות ''אקמול'', אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים, ומותר לבלוע תרופה זו אף במיחוש בעלמא. וכן מותר להתיז ספריי מיוחד להרדמת מקום הכאב, כמו כאב שיניים וכדומה. ויש חולקים. ועל כל פנים מי שהתרגל לבלוע כדורי הרגעה לשיכוך כאבים, ונצרך אליהם כל כך עד שהגוף התמכר אליהם, ואם אינו לוקחם מרגיש חולשה וכאבים, מותר ללוקחם בשבת" עכ"ל.
 
אני יודע, ולזה הסכמתי שיש פה שאלה על הראשל״צ מדברי מרן גופא.
מרן מפורש בהליכות עולם חלק ד עמוד קסו ד"ה מסקנא. וז"ל וה"ה במי שכואב לו הראש בשבת ויש לו צער גדול מותר לו לקחת כדור אספירין או אקמול לבולעם עכ"ל ובהמשך מביא דברי הבאר משה שבזה"ז שהרבה בריאים שותים אספירין בכל יום הוי מאכל בריאים.
וכן כתב מרן זצ"ל בחזוע חלק ג עמוד שנז בסוף דיבור ראשון בשם היעב"ץ שאם מצטער הרבה אף שאין בו חולי ממש הו"ל כחולה שאין בו סכנה
בפרט תראה מה ש"כ מרן (בחזו"ע שם) בהמשך בשם הרבה פוסקים שאין את גזרת חז"ל היום.
וזה כוונת מרן הראשל"צ שמכיון שבולע כל יום וגופו התרגל, הוי כמאכל בריאים. ועוד שיש לו צער גדול לכן התיר ואלו דברי מרן זצ"ל
 
וזה כוונת מרן הראשל"צ שמכיון שבולע כל יום וגופו התרגל, הוי כמאכל בריאים. ועוד שיש לו צער גדול לכן התיר ואלו דברי מרן זצ"ל
נא לדייק, ולא ליישב בכח.
בתשובה של הרב יצחק הנ"ל כתב להדיא ומ"מ כל תרופה שאין מטרתה לרפואה אלא רק לשיכוך כאבים, כגון "אקמול", אינה בכלל גזירת שחיקת סממנים, ומותר לבלוע תרופה זו בשבת, ובפרט מי שהתרגל וכו'.
כלומר הוא מתיר גם למי שלא התרגל אלא עצם זה שאינה מרפאת אלא לשיכוך ס"ל שמותר. ובזה מפורש גם במקומות שהזכרת מדברי הרב עובדיה דלא ס"ל כן.
לכל היותר הוא התיר למי שיש לו צער גדול כיון שגם הוא נקרא חולה שיש בו סכנה. דוק מיניה שלמי שאינו חולה אסור, ולית ליה האי סברא שזה רק שיכוך כאבים.
 
חזור
חלק עליון