השב להודעה

אמנם יש ליישב והא לך לשון הרמב"ם:

הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך המוכיח את חבירו בין בדברים שבינו לבינו בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין עצמו וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם שניה ושלישית וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם.

על פניו כוונת הרמב"ם למי שהולך בדרך לא טובה במידות רעות [שכן בספרי הראשונים 'מידה' נקראת 'דרך'] אבל כנראה הרב אוחז שברמב"ם דרך היינו כפשוטו כל דרך שהיא לא טובה ובכלל זה אלו שהולכים בדרך לא טובה בהלכה ומזיקים לעצמם ולציבור.