מתוך ה'מגדלות מרקחים':
לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה (ז כב)
פירש רש"י והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ויש להקשות דשמא אין זה משום שעתידין לחטוא, אלא דאע"פ שהם צדיקים וראוים לנס שלא תשלוט בהם חיה רעה, מ"מ אין סומכין על הנס כדי שלא ינכו מזכויותיהם, ועמד בזה בספר נחלת יעקב (הקדמון) ועי"ש מש"כ בזה.
ובספר ברית אברהם לרבי אברהם אמריליו זצ"ל (סלוניקי תקנ"ו ק"ד א' מדפי הספר) כתב, דהנה אמרינן בשבת קנא: שאין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמית לו כבהמה שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, א"כ אין זה נס שמנכין מזכויותיו, כיון שכך בראו הקב"ה מתחילה בצלם אלקים שתהא מוטלת אימתו על הבריות, וא"כ אדרבה דרך הטבע הוא שאין חיה רעה שולטת באדם, ורק באדם רשע הוא יוצא מגדר הטבע שמזיקו. וכ"כ הגר"ש קלוגר זצ"ל בספר חכמת התורה תולדות עמ' תרמ"ו, שלצדיק גמור מותר לסמוך על הנס שלא תזיקהו החיה מה"ט דאי"ז נס אלא כך הוא הטבע.
לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה (ז כב)
פירש רש"י והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ויש להקשות דשמא אין זה משום שעתידין לחטוא, אלא דאע"פ שהם צדיקים וראוים לנס שלא תשלוט בהם חיה רעה, מ"מ אין סומכין על הנס כדי שלא ינכו מזכויותיהם, ועמד בזה בספר נחלת יעקב (הקדמון) ועי"ש מש"כ בזה.
ובספר ברית אברהם לרבי אברהם אמריליו זצ"ל (סלוניקי תקנ"ו ק"ד א' מדפי הספר) כתב, דהנה אמרינן בשבת קנא: שאין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמית לו כבהמה שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, א"כ אין זה נס שמנכין מזכויותיו, כיון שכך בראו הקב"ה מתחילה בצלם אלקים שתהא מוטלת אימתו על הבריות, וא"כ אדרבה דרך הטבע הוא שאין חיה רעה שולטת באדם, ורק באדם רשע הוא יוצא מגדר הטבע שמזיקו. וכ"כ הגר"ש קלוגר זצ"ל בספר חכמת התורה תולדות עמ' תרמ"ו, שלצדיק גמור מותר לסמוך על הנס שלא תזיקהו החיה מה"ט דאי"ז נס אלא כך הוא הטבע.
◆ ◆ ◆
ויש לעיין לפי"ז דא"כ אדם שניצול מחיה רעה לא יברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה", דאין זה נס אלא בדרך הטבע, ובפרט ליש אומרים באו"ח סי' רי"ח ס"ט דאין מברכין אלא על ניסים היוצאים מדרך הטבע, ואילו בברכות נד. מפורש דההוא גברא דנפיל עליה אריא ואיתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה ואתא לקמיה דרבא ואמר ליה לברך שעשה לי נס במקום הזה. ויש לומר שרבא היה יודע שאותו אדם לא היה צדיק גמור אשר יש לו צלם אלקים, ואם כן הוא היה נצרך לנס כדי להינצל, ובפרט הרי חזינן דהאריה נפל עליו, משמע שלא פחד ממנו האריה, רק הוא ניצול בדרך נס.
אכן יש לעיין ממה שמברכין על הנס שעשה הקב"ה לדניאל שניצל מגוב האריות, וקשה הרי זה דרך הטבע לגבי דניאל שהיה צדיק גמור.
ויש לומר דבשבת שם אמרינן "אריא אבי תרי לא נפיל", משמע דעל אחד נופל האריה, דמצד מוראכם וחתכם לא נאמר שיהיה פחד של אדם אחד על האריה, וממילא דניאל שהיה אדם אחד נצרך לנס, ושפיר מברכין על זה. אמנם בזוהר משפטים קכה: איתא שדניאל ניצול מהאריות משום שלא התגאל במאכלות אסורות, ולכן נשאר בצלם אלקים ופחדו האריות ממנו, מבואר דבאמת ניצול מצד "מוראכם וחתכם". והביאור פשוט דדרגות דרגות יש בדבר, ובבני אדם כשרים אין אריה נופל על שנים, ובבני אדם שחטאו שנדמים כבהמה נופל אף על שנים, ובצדיק מופלג כמו דניאל הצלם אלקים דידיה מועיל שאין האריות נופלים אף על אחד. עכ"פ זהו ג"כ מצד מוראכם וחתכם והדרא קושיא לדוכתה הרי אין זה נס ואיך מברכין עליו.
ויש לבאר דחלוק גדר נס לענין שמנכין מזכויותיו מלענין ברכת הניסים, דלענין ברכת הניסים כל שלעין הרואים נראה כנס ויוצא מדרך הטבע הרי זה נס, אע"פ שיש בזה טבע רוחני הגורם, מכל מקום לרואים ניכר התפעלות מהנס, ויש לשבח על כך. אבל לענין מנכין מזכויותיו כל שכלפי האמת כך הוא טבע הבריאה ואי"צ שינוי טבע מיוחד, אין מנכין מזכויותיו.
◆ ◆ ◆
אבל קשה ממדרש רבה פרשת בראשית פרשה ה', "תנאים התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית, צויתי את הים שיקרע, ואת השמים שישתתקו לפני משה, צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, צויתי את האור שלא יזיק לחנניה מישאל ועזריה, צויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל", והיינו שכל הניסים שיש בהם שינוי הטבע אינם חדש תחת השמש אלא מלכתחילה התנה כך הקב"ה עם מעשה בראשית.
וצ"ב מה שמנה המדרש את האריות שלא יזיקו לדניאל בכלל הנך ניסים היוצאים מגדר הטבע הרגיל, שצריכים תנאי מיוחד שישתנה הטבע, הרי אדרבה כך הוא הטבע מעיקר הבריאה שאין חיה רעה שולטת באדם השלם, וכנ"ל, וצ"ע.