• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הארות והערות בנ"ך

בנביאים כתוב הרבה אביהו
שופטים פרק טז וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכָל־בֵּ֣ית אָבִיהוּ֘
דברי הימים ב פרק ג אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ
ועוד
אלא שלשון תורה ולשון נביאים לפעמים שונה שבתורה אומר תמיד אביו ובנביאים אומר לפעמים אביהו
והראיה מסכת תמיד דף כט עמוד א אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי, דברו נביאים לשון הבאי, דברו חכמים לשון הבאי - הרי שיש חילוק בין לשון תורה ללשון נביאים
 
שמואל א א

פסוק יד: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ.

פסוק טו: וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי יְהוָה.

עלי אמר לה להסיר היין, מדוע הוסיפה חנה שכר?
 
שמואל ב פרק א וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ

יש לעיין מדוע אמר הנביא הנער ״המגיד לו״ ומה היה חסר ב״ויאמר דוד אל הנער״ ועוד קשה מדוע כאן קראו נער ובפסוק ב קראו איש.
 
שמואל א א

פסוק יד: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ.

פסוק טו: וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי יְהוָה.

עלי אמר לה להסיר היין, מדוע הוסיפה חנה שכר?
הא ל"ק היא באה להוציא את עצמה מן החשד ואמרה שלא רק יין גם שיכר לא שתתה
שמואל א א

פסוק טז אל תתן את ״אמתך״ כו׳
פסוק יח ותאמר תמצא ״שפחתך״ כו׳

צ״ע בשינוי הלשון.
אמה זה יותר נעלה משפחה כי אמה עבריה ושפחה כנענית וכיון שהיא בקשה עוד בקשה הוסיפה להקטין עצמה
כ"כ האלשיך ולהיותה מעתה שואלת יותר על הקודם, השפילה עצמה יותר ולא אמרה אמתך כי אם שפחתך:
שמואל ב פרק א וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ

יש לעיין מדוע אמר הנביא הנער ״המגיד לו״ ומה היה חסר ב״ויאמר דוד אל הנער״ ועוד קשה מדוע כאן קראו נער ובפסוק ב קראו איש.
ואפשר שבתחילה קראו איש אבל אחרי שהוציא דבה הוא כסיל שבישר על מיתת שאול ויהונתן קראו נער הכוונה שוטה

יש גם בשמואל א פרק ל פסוק יז
וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד־הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא־נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר אֲשֶׁר־רָכְב֥וּ עַל־הַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּ:
ושם משום שלא מתו משום הארבע מאות איש שבאו עם עשיו ולא נלחמו עם יעקב זכו עכשיו
 
שמואל ב פרק ו פסוק יז
ויביאו כו׳ ויעל דוד עולות לפני ה׳ כו׳
פסוק יח
ויכל דוד מהעלות העולה כו׳

מדוע שינה מלשון רבים ללשון יחיד?
 
מלכים א פרק ח פסוק כ״ט

להיות עיניך פתחת אל הבית הזה ״לילה ויום״ כו׳

פסוק נ״ט ויהיו דברי אלה כו׳ קרובים אל ה׳ אלוקינו ״יומם ולילה״ כו׳

מדוע בתחילה הקדים לילה ליום ולבסוף הקדים יום ללילה.

עוד יש להעיר מדוע בתחילה נקט לשון ״יום״ ולבסוף לשון ״יומם״ ומה החילוק ביניהם.
 
מלכים פרק י״ג

ח וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי֙ אֶת־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹא־אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
ט כִּי־כֵ֣ן ׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ׃
טו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם׃
טז וַיֹּ֗אמֶר לֹ֥א אוּכַ֛ל לָשׁ֥וּב אִתָּ֖ךְ וְלָב֣וֹא אִתָּ֑ךְ וְלֹא־אֹ֣כַל לֶ֗חֶם וְלֹֽא־אֶשְׁתֶּ֤ה אִתְּךָ֙ מַ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
יז כִּֽי־דָבָ֤ר אֵלַי֙ בִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה לֹא־תֹאכַ֣ל לֶ֔חֶם וְלֹא־תִשְׁתֶּ֥ה שָׁ֖ם מָ֑יִם לֹא־תָשׁ֣וּב לָלֶ֔כֶת בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְתָּ בָּֽהּ׃
יח וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם־אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמ֒וֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ׃
יט וַיָּ֣שׇׁב אִתּ֗וֹ וַיֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם בְּבֵית֖וֹ וַיֵּ֥שְׁתְּ מָֽיִם׃
כב וַתָּ֗שׇׁב וַתֹּ֤אכַל לֶ֙חֶם֙ וַתֵּ֣שְׁתְּ מַ֔יִם בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תֹּ֥אכַל לֶ֖חֶם וְאַל־תֵּ֣שְׁתְּ מָ֑יִם לֹא־תָב֥וֹא נִבְלָתְךָ֖ אֶל־קֶ֥בֶר אֲבֹתֶֽיךָ׃ כג וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אׇכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבׇשׁ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃

יש לעיין מדוע בכל הפסוקים כתיב ״לחם ומים״ חוץ מפסוק ט״ו דכתיב רק לחם ולא הזכיר מים.
 
חזור
חלק עליון