השב להודעה

אלה האוחזים בשיטת המעלות שזמן נשף החורף מתארך לעומת האביב וסתיו מה יענו לפרש דברי הרמב"ן בתורת האדם (וכן הרשב"א ועוד) שזמן פלג המנחה הוא כ3 קודם שקיעת החמה (תחילת שקיעה) הרי זמן פלג המנחה מתחשב על פי אורך היום וקיצורו לכולי עלמא (כמו זמן קריאת שמע וכיוצ"ב שהכל בזמניות וכפי שהזכיר בעל העתים לבינה למעלה שאין לבלבל המושגים בזה) וזמן צאת הכוכבים הוא הולך לפי מעלות ואם כן אין שיעור ג' דקות (או שתות המיל) מתאים לזמן הנזכר ובמיוחד בחורף יצא זמן פלג אחר זמן השקיעה בהרבה ולא מוזכר ברמב"ן שזמן שתות המיל תלוי בימי האביב דמשמע דשיעור פלג הוא לעולם ג' דקות קודם השקיעה וזה אינו לפי שיטת המעלות (וראיה זאת הביא הלכה ברורה חלק יד סי' ו' עמ' קפד) .

גם לענ"ד דיוק שיטת זמניות בנשפים הוא מבואר ביותר להמדייק בש"ס פסחים צד. שאמרו דעביו של רקיע א' מעשרה ביום ולמדו עביו של רקיע מכח זמן עלות עד הנץ הוא א' מעשרה ביום ויש מ' מיל ביום (ומבואר דהש"ס תולה שיעור עובי הרקיע בשיעור הנשף לחלוטין) והא אין יחס א' עשרה ביום נכון רק בימי ניסן ותשרי (לפי דברי המעלות) וניקח לדוגמא יום חורפי שזמן עלות עד הנץ הוא ארוך יחסית לאביב אם כן שיעור הנשף לעומת יחסו ליום הוא יותר גדול אטו נימא עתה שעביו של רקיע הוא א' מט' או ח' ביום בחורף וכי עביו של רקיע משתנה בין קיץ לחורף!? ואם תאמר ששיעור א' מט' ביום חרפי מתרגמינן ליום אביבי שהוא א' מי' (לפי שיטת חישוב המעלות) והוא השיעור עביו של רקיע, מי אמר לך לתפוס מדד הרקיע על פי אורך היום באביב שנשף הוא בשיא הקיצוניות בקיצורו ולא בשום יום אחר ששיעורו משתנה ומתארך אתמהה אלא ברור דכל דברי הש"ס מבוסס על זה ששיעור "א' מעשרה ביום" הוא יחס שוה לכל ימות השנה (רק הד' מיל משתנים לה' מיל או ג' מיל אבל ביחס לאורך היום הוא קבוע לעשירית היום) ולכן שפיר תולה עביו של רקיע על פי משך הנשף של כל ימות השנה וכדברי הרמב"ן הנ"ל.

מכח אלה הראיות נראה לענ"ד דדברי המנחת כהן (וכך הם נמי דברי הפרי חדש וכן הוא בשו"ת בית דוד ומנהג העתיק יומין) ברורים על פי ראיות בש"ס ופוסקים שנקבע הנשף על פי אריכות היום על אף שהמציאות קצת שונה בזה (וכבר יישבתי התימה בזה על פי יסוד ברור שאלים כח חכמים להגדיר המציאות עלות וצאת לפי דעתם וחשבונם כדמצינו שחשבון שמואל בסיבוב החמה אינו מדויק להמציאות ועוד ועוד וידעו זאת חכמים ולא רצו לדקדק כולי האי בזה ובפרט במילי דרבנן ואכמ"ל).