אחיו זללה"ה. מרן הגאון ר' חיים שאול גריינימן.
נולד בווילנה לרבי שמואל גריינימן ולצביה, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ואחותו של החזון איש - הרב אברהם ישעיהו קרליץ. יחד עמו נולד אח תאום, פנחס דוד. בברית המילה היה החזון איש הסנדק שלו, והרב ברוך דב ליבוביץ הסנדק של אחיו. שמו השני שאול הוא על שם אבי סבתו הרב שאול קצנלנבוגן. רבו הראשון היה דודו, הרב יצחק קרליץ בקוסובה. בשנת תרצ"ה עלו בני המשפחה לארץ ישראל יחד עם סבתם אמו של החזון איש שעלה לארץ שנתיים קודם לכן, והתגורר בבני ברק, והוא שפנה למשה פרוש שסידר עבורם את אשרת העלייה.
זמן מה לאחר עלייתם ארצה, נסע אביו לארצות הברית לצורך פעילות ציבורית, שם סייע בביסוסה של מתיבתא תפארת ירושלים. בזמן היעדרותו בילו ילדיו חלק ניכר מזמנם בבית דודם החזון איש. למד בישיבת תפארת ציון שאביו היה נשיאה, ובישיבת לומז'ה, שבה למד כחברותא עם הרב שמואל רוזובסקי שגם הכין איתו את דרשת בר המצוה שלו[1]. טקס בר המצווה שלו התקיים באולם הישיבה. לאחר מכן למד בישיבת חברון.
בשנת תש"ה נישא לחנה דבורה, בתו של הרב ישראל שלום לוריא (רוטמן), ר"מ ומשגיח בישיבת תורת חיים ומו"צ בעדה החרדית. מסדר הקידושין היה הרב איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו התגורר בשכונת כרם בירושלים כשמונה שנים ולמד בישיבת מיר. עמד בקשר עם הרב מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[2].
בתקופה זו נסע לבני ברק מדי שבוע כדי להתייעץ עם דודו החזון איש בסוגיות שלמד. הוא צירף אליו ירושלמים אחרים שהיו לתלמידי החזון איש (בהם: רבי יהודא שפירא, רבי חיים ברים ורבי משה יהושע לנדא). בספרו הראשון של הרב גריינימן, "כלילא דוורדא", מופיעות הערותיו של החזון איש, ובראש הספר הראשון של סדרת "חידושים וביאורים" שלו מופיע מכתב ארוך בנושא הלכתי שכתב לו. החזון איש שימש סנדק לבנו הבכור בברית שהתקיימה בירושלים[3].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשי"ז[4], עבר להתגורר בבני ברק בה נותרה אמו האלמנה.
הנהגת קהילתו
במשך השנים הפך למנהיג קהילה גדולה ההולכת בשיטת החזון איש. עם קהילה זו נמנו רבי גדליה נדל רבי יהודה שפירא רבי יחזקאל ברטלר והרב יהודה בויאר. במשך שנים נמנה הרב גריינימן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן, ובשנות ה'תש"ם הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה למד בימות השבוע במושב תפרח כדי שלא יוטרד מעול השואלים שבבני ברק
הרב גריינימן נחשב ליועץ מומחה בענייני רפואה, והיה מצוי בקשר עם רופאים בישראל ובחו"ל. בין הנועצים בו היה אלימלך פירר. יעץ גם בענייני חינוך, נושאים כלכליים ועוד.[דרוש מקור] נועצו בו גם פוליטיקאים, בהם אריה דרעי ומאיר פרוש. על מקורביו נמנים גם הרב שמעון בעדני והרב שלמה משה עמאר[5] והרב יצחק שלמה זילברמן[6][דרוש מקור].
הרב גריינימן היה בעל השפעה על הקהילה החרדית בזכרון יעקב ובתפרח, ישיבת סלבודקה בבני ברק וישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב, ארגון "ערכים" וסמינר אור החיים בבני ברק לבנות מעדות המזרח. יזם את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בעשורים האחרונים.
מאז פטירת החזון איש נטל חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי, כולל במערכות ציבוריות כמו גיוס נשים ובחירות. ועוד, כדרכו של החזון איש נמנע מלחתום על כרוזים ולהשתתף בכנסים ופעילותו התמקדה מאחורי הקלעים. לדברי הרב נתן זוכובסקי לפני כניסת אגודת ישראל לממשלת בגין, התייעץ שלמה לורנץ עם הרב גריינימן והוא השפיע על ההחלטה להתנגד לקבלת תפקידי סגני שרים[7]. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו ב-ה'תשל"ח תמך בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר, וברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הרב גריינימן, הרב יצחק כהן. ה"סטייפלער" והרב שך התנגדו בתוקף למהלך, הדבר פגע במעמדו הציבורי מחוץ לקהילתו. עם זאת, הוא המשיך בפעילות ציבורית, בין היתר במאבקים הציבוריים של חילולי קברים, ניתוחי מתים, פרסומי תועבה ופתרונות טכנולוגיים לשבת[8].
הנדבן יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו. לאחר פטירת רבי יעקב ישראל קניבסקי נותר הרב גריינימן היחיד מקבוצה זו, וממילא בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית הקברות שומרי שבת[דרוש מקור]. בשנת תשע"א הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.
נפטר בשביעי של פסח תשע"ה בביתו בבני ברק ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בסמוך לדודו החזון איש. מסע ההלוויה, שבו השתתפו עשרות אלפי בני אדם[9], נערך יומיים לאחר פטירתו בשל החג והשבת שלמחרתו. בעקבות לקחי אסון רמיסת המלווים בהלווייתו של רבי שמואל הלוי וואזנר, שהתקיימה שבוע לפני כן, תוגברה האבטחה לאורך מסע הלוויה וצומצמה כניסת אנשים למתחם הקבורה[10].
בניו:
הרב יצחק דוד, מחבר הספר "הישג יד", נפטר בתמוז תשפ"ב[11].
הרב יוסף, ראש כולל וילנא, ורב בית המדרש הגדול של הקהילה[דרוש מקור].
הרב אברהם ישעיהו (מכונה הרב אי"ש), ממשיך דרכו של אביו [12].
הרב שמואל (מכונה הגר"ש), חתנו של רבי מרדכי מן, ממשיך דרכו של אביו.
הרב נחום, רב בית הכנסת "לב אליהו" בשכונת רמת שלמה ירושלים, ומחבר ספר "מנוחת אמת".
הרב מאיר, מו"ל ספרי ה"חדושים ובאורים".
הרב משה, מראשי הקהילה בזכרון יעקב.
הרב יעקב, ר"מ בישיבת בית מאיר בתפרח.
הרב שלמה, שימש כנאמן ביתו של אביו וצבר ידע רב וקשר קרוב עם רופאים, נחשב כיועץ רפואי.
הרב אליהו, ראש ישיבת בית מאיר בתפרח.
חתניו;
הרב יוסף חיים בן-דב, ראש ישיבת זכרון מיכאל ומרבני הקהילה.
הרב דוד חנוך זילבר, מראשי ישיבת זכרון מיכאל, נפטר בטבת התשע"ט, לאחר פטירתו הוציאו מכתביו את סדרת הספרים "מנחת הכהן".
הרב ישראל מנחם הירשפלד מראשי ישיבת זכרון מיכאל, וראש ישיבת "דרכה של תורה" לצעירים, ומחבר הספר "נתיבות שלום".
הרב שמואל חיים חברוני ראש ישיבת תהילת שלמה לצעירים ומחבר ספר "הליכות מרדכי".
אחיו
הרב שמריהו - מו"ל של ספרי החזון איש.
הרב מאיר - מח"ס "אמרי יושר" וספר דינים והנהגות מדודם החזו"א.
גיסיו
רבי בנימין ביינוש פינקל - ראש ישיבת מיר.
רבי אברהם יעקב זלזניק - ראש ישיבת עץ חיים.
רבי יוסף ליס
רבי חיים אהרן טורצ'ין, ראש "הישיבה למצוינים".
מתלמידיו
רבי אריה שכטר.
רבי אריה לייב אברהמס
רבי יצחק מאיר רוטנברג
הרב יהודה בויאר
הרב יעקב יצחק פרידמן (ראש ישיבת תפרח)
רבי שלום מאיר יונגרמן, מייסד המרכז לחינוך תורני זכרון יעקב
חתנו הרב יוסף חיים בן-דוב (חתנו), ראש ישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב
רבי יהודה זיאת
רבי זונדל קרויזר
רבי ישראל יהושע גולדשמיד
הרב יהודה עמית (ראש ישיבת קריית מלאכי)
ספריו
חידושים וביאורים - סדרת ספרים של חידושי סוגיות בשיטת הלימוד של החזון איש, הכוללת חידושים על כל מסכתות התלמוד והמשניות, כולל סדרי זרעים וטהרות.
כלילא דוורדא על הלכות בית הבחירה לרמב"ם [מודפס כיום בתוך ספר "חידושים וביאורים"]
קיצור הלכות תרומות ומעשרות, שביעית, חלה, נדה (יצא לאור על ידי הרב יהודה בויאר).
מכתבי התעוררות - מכתביו בנושאים שונים. יצא על ידי משפחתו לאחר פטירתו, בשני כרכים. בני ברק תשע"ה-תשע"ו.
