מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי (כא א)
פירש רש"י, זה עמלק, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, עכ"ל. ובמדרש תנחומא פירש באופן אחר "עמלק היה, ולמה קראו כנעני, לפי שנאסרו ישראל להלחם בבני עשו שנאמר אל תתגרו בם כי לא אתן לכם וגו', כשבא עמלק ונתגרה בהם פעם אחרת אמר להם הקדוש ברוך הוא אין זה אסור עליכם כבני עשו, אלא הרי הוא לכם ככנענים שנאמר בהם כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני, לכך נקרא כנעני", ע"כ. וקשה מה סלקא דעתך שיהיה אסור להלחם עם עמלק משום אל תתגרו בם, הרי איכא ציווי מפורש של מחיית עמלק.
ויש לבאר, שהמצוה של מחיית עמלק היא רק לאחר שבאו לארץ, כדכתיב בדברים כה יט "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק", ובסנהדרין דף כ: מבואר שמצוה זו היא רק לאחר כניסתן לארץ ומינוי מלך, וא"כ סלקא דעתך שקודם שחלה מצות מחית עמלק יהיה אסור להתגרות בהם מדין בני עשו. וזהו החידוש, שבני עמלק מופקעים מהאיסור להתגרות בבני עשו, גם קודם המצוה של מחית עמלק.
וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי (כא א)
פירש רש"י, זה עמלק, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, עכ"ל. ובמדרש תנחומא פירש באופן אחר "עמלק היה, ולמה קראו כנעני, לפי שנאסרו ישראל להלחם בבני עשו שנאמר אל תתגרו בם כי לא אתן לכם וגו', כשבא עמלק ונתגרה בהם פעם אחרת אמר להם הקדוש ברוך הוא אין זה אסור עליכם כבני עשו, אלא הרי הוא לכם ככנענים שנאמר בהם כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני, לכך נקרא כנעני", ע"כ. וקשה מה סלקא דעתך שיהיה אסור להלחם עם עמלק משום אל תתגרו בם, הרי איכא ציווי מפורש של מחיית עמלק.
ויש לבאר, שהמצוה של מחיית עמלק היא רק לאחר שבאו לארץ, כדכתיב בדברים כה יט "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק", ובסנהדרין דף כ: מבואר שמצוה זו היא רק לאחר כניסתן לארץ ומינוי מלך, וא"כ סלקא דעתך שקודם שחלה מצות מחית עמלק יהיה אסור להתגרות בהם מדין בני עשו. וזהו החידוש, שבני עמלק מופקעים מהאיסור להתגרות בבני עשו, גם קודם המצוה של מחית עמלק.
◆ ◆ ◆
והטעם שבאמת מותר להתגרות בעמלק, מבואר במדרש הנ"ל שהוא כיון שעמלק בא ונתגרה בישראל תחילה, שבאיסור של "אל תתגרו בם" יש תנאי, שאם הם פרצו את הגדר תחילה אין איסור להלחם בהם.
וכמבואר בבראשית רבה ויצא פרשה ע"ד, "בשעה ששלח דוד את יואב לארם נהרים ולארם צובה פגע באדומיים בקש לזנבן הוציאו לו אפיסטולי שלהם "רב לכם סוב את ההר וגו' אל תתגרו בם" וכו', באותה שעה שלח יואב אצל דוד אמר לו פגעתי באדומיים ובקשתי לזנבן הוציאו לי אפיסטולי שלהם וכו', באותה שעה לא נהג דוד כבוד מלכות בעצמו אלא עמד והעביר פיפורין מעליו ועטרה מעל ראשו ונתעטף בטליתו והלך לו אצל סנהדרין אמר להם רבותי לא באתי לכאן אלא ללמוד ואם נותנים אתם לי רשות אני מלמד, שלחתי את יואב לארם נהרים ולארם צובה ופגע באדומיים והוציאו לו אפיסטולי שלהן רב לכם, והלא הם פרצו את הגדר תחלה ויאסוף אליו את בני עמון ועמלק (שופטים ג)".
וביאר הרמב"ן בסוף השגותיו על סה"מ לרמב"ם, ש"תתגרו בם" משמע להתחיל במלחמה, ולכן כשעמלק פתחו תחילה אין איסור בדבר, ועי"ש עוד. ולכן גם כאן כיון שעמלק פתח תחילה, אין איסור להלחם בהם.
◆ ◆ ◆
