שאלה מענינת שהתעוררה בעקבות מעשה ליצנותא משונאי התורה
(מתוך גליון בדרכו אמונה פר' תזריע)
מעשה שהיה בעש''ק פ' שמיני לס' להבדיל בין הטמא ובין
הטהור תשפ"ד, שהיה כינוס ראשי הישיבות בהוראת
רשכבה"ג מרן גאון ישראל הגאון רבי דוב לנדו שליט''א
לרגל המצב שראשי השלטון בא"י התנכלו לישיבות
הקדושות, מבצרי התורה בא"י, ובאו רשעי ישראל, והמתינו
על יד בית ראש הישיבה, ברצונם לבזות התורה בצעקות
למען גיוס בני הישיבות, וכדי בזיון וקצף ר"ל, ותלמידי
הישיבה, תלמידי חכימא דיהודאי, עשו להם תרגיל מבריק
והוציאו מבית רה"י את טבח הישיבה כשהוא לבוש בגדי
ראש ישיבה ומסובב בעדת מעריצים, ונכנס למכונית פאר
שהמתינה עבורו, ומיד בצאתו סברו באמת שזה רה''י
בכבודו ובעצמו, ופערו פיהם למול הטבח, ועזבו לאחמ"כ
המקום, ונתפרסם הדבר, והיו רשעי ישראל ללעג וקלס בפי
כל, וגמולם שב בראשם.
ושאלו מה הדין אם היה מגיע לשם אחד שלא זכה להתקרב
כראוי לתורה וחכמיה, והוא אינו בקיא בדמות רה"י, וסבר
לתומו שהיוצא כעת מבית מרן הוא מנהיג הדור, כפי שסברו
אלו התועים, ופתח לברך ברכת הרואה חכמי ישראל: 'ברוך
שחלק מחכמתו ליראיו' וכפי שהורה מרן רבינו הגרח"ק זצוק"ל
שיש לברך ברכה זו בזמנינו על מרן הגר"ד לנדו שליט"א,
האם בדיעבד אין כאן ברכה לבטלה ויכולים לענות אחריו אמן, ואי"צ
לומר בשכמל"ו, כי לפי טעותו סבור היה שזה הוא החכם.
וכבר נודע שרבינו הגרח"ק זצוק"ל היה מביא מעשה רב ממרנא
החזו"א זצוק"ל שמורינו רבי יעקב רוזנהיים ז"ל ברך עליו
ברכת 'ברוך שחלק' וענה אחריו אמן, ואמר בענוותנותו
דאמנם אני סבור שאין לברך, אבל כיון שזה המברך סובר
שעליו לברך אין כאן ברכה לבטלה, והביא דברי הריטב"א
בחולין )ק"ו ב'( דמי שברך על נט''י, ונמלך מלאכול אין כאן
ברכה לבטלה כי בשעה שברך סבור היה לאכול.
ידוע שרשכבה"ג מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל היה
מגיב בענוותנותו כשברכו עליו ברכה זו שזה ברכה לבטלה ויש
לומר ברוך שם, והיה אומר, הניחא שחלק מחכמתו... אבל
ליראיו? ]א.ה. בכל זאת כאשר ראה תלמידים שמברכים עליו
ע"פ פסק רבותיהם הגדולים ענה אמן[ רשכבה"ג מרן ראש
הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל אף שבענוותנותו היה תמה
שמברכים עליו מ"מ לא נמנע מלענות אמן, וכן רבינו הגרח"ק זצוק"ל
היה עונה אמן, וזה ע"פ דברי החזו"א האמורים, ועי' בחזו"א
)אהע''ז סי' ס''ג סכ''ג( לענין ברכה על קידושי טעות דכל שסבור
היה לפי טעותו שעליו לברך אין כאן ברכה לבטלה.
ונשאל רבינו זצ"ל בס' וישמע משה )סי' ס''ו בהערה( לענין מי
שרואה החכם במסכים ושומע ששרים לו 'ימים' לכבודו, אבל
לרוב הדוחק אינו רואה פניו ממש האם יכול לברך ברוך שחלק,
והשיב, דכמו שמצינו במג''א )סי' רכ"ד סק''ו( לענין ברכת
שחלק מכבודו לב''ו על מלכים, דאף סומא מברך, כמבואר בגמ'
ברכות )נ"ח א'( ברב ששת.
והוא מטעם שכתב החוות יאיר בהגהות מקור חיים על השו"ע
)סי' רכ"ד( דמלשון הברכה 'שחלק מכבודו' נראה דהברכה הוא
על 'כבוד מלכות' ואי"צ ראיית פני המלך רק סגי במה שנוכח
במצב שניכר כבוד המלכות ואף ברואה פרשיו ומשרתיו סגי,
וז''ל הא דמשמע בש"ס דאף סומא מברך מרב ששת י"ל מפני
דשמע משמעות קול דנשא סוס דוהר ומרכבה מרקדה
וחצוצרות התרועה כתכסיסי מלכים ולכן אין ראיה לשאר
ברכות דראיה נ"ל עכ"ל. וא"כ הכא נמי בברכת חכמי ישראל
'שחלק מחכמתו' אף אם לא ראה פני החכם סגי ששומע שמדבר
בזה המעמד וניכר חכמת תורתו, דהוא כבוד מלכי רבנן.
אמנם בנידו"ד נראה דבין ברכת מלכים ובין ברכת חכמים א"א
לברך, דזה המתחזה אינו לא חכם בחכמת התורה, רק ה''ז
כרואה תחפושת פורים של מלך וחכם, וגרע משומע כבוד
מלכים, וחכמת החכם, דכאן אי''ז רק הצגה מה יש לעשות
כשיצא החכם מביתו, ואינם באים רק להטעות ונמצא טועה.
וכה"ג מביא רבינו מרן פוסק הדור הגר"י זילברשטיין שליט"א
בספרו חשוקי חמד (ק"ט א') בשם מרן רבנו זצוק"ל לענין ברכת
משנה הבריות על פיל וקוף דאם בטעות ברך על 'פוחלץ' וסבר
שזה קוף ופיל חי אין בזה ממש, ומביא מרבינו לגבי מחיר כלב
דכלב מת אי"ז כלב רק נבילה.
וכמו כן בנידו"ד אין כאן שאלה על 'חכם' רק על 'טבח' שסבור בו
שהוא חכם, ולא דמי לנידון החזו"א שעומד חכם לפנינו והוא גדול
הדור בדורו, רק דיש לדון כלפי שמיא שלא סגי בחכם שלנו רק
בדורות הראשונים, ובזה אין כאן ברכה לבטלה לפי מה שסבורים
בני הדור לפי ערכם דזה גדר חכם, וה''ז כנידון קידושי טעות דלפי
ידיעתו עתה ה''ז קידושי אמת, אבל כשאין כלל חכם רק טעה בדין
וסבר שמברכים על תמונה וכיו''ב אי"ז נחשב עת הראוי לברך כלל
וברכה שברך ה''ז ברכה לבטלה, ואם יראה אח"כ רה''י בצאתו
יוכל לברך כדת וכהלכה. וע"ע בס' תורתך שעשועי )עמודים צ"ה
צ"ט( מש''כ בזה.
