מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (כ יב)
פירש רש"י, גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. הקשה בדרשות מהרי"ט דרוש שני לפרשתינו, שבסנהדרין קיא. מבואר שכבר במצרים נענש משה רבינו שלא להכנס לארץ, משום שאמר "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", עתה תראה אשר אעשה לפרעה, במלחמת פרעה אתה רואה ואי אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.
ותירץ שם, על פי המדרש רבה דברים פרשה י"א, שמה שנאמר "לכן לא תביאו", הוא שבועה, כמו "לכן נשבעתי לבית עלי", ואם כן במצרים היה זה גזר דין בלא שבועה והיה יכול להתבטל על ידי תפילה, אמנם על חטא מי מריבה נגזר בשבועה שאין מועילה תפילה לבטלה [וכן נראה מדברי הילקוט בפרשת וילך, שמתחילה היה יכול משה רבינו לבטל הגזירה על ידי תפילה, ואח"כ גזר עליו הקב"ה בשבועה, מבואר דעוד קודם שנאמרה השבועה במי מריבה, כבר היתה הגזירה, וכנ"ל].
עוד תירץ שם דהא והא גרם, שאף על פי שראוי היה משה רבינו לעונש בשעה שאמר "למה הרעות", מ"מ עדיין היה מקום ללמד עליו סנגוריא, שבשביל צרת ישראל דבר, אבל באחרונה כשבא בטרוניא על ישראל, מעתה ראוי לפקוד עליו את הראשונות, ממה נפשך.
יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (כ יב)
פירש רש"י, גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. הקשה בדרשות מהרי"ט דרוש שני לפרשתינו, שבסנהדרין קיא. מבואר שכבר במצרים נענש משה רבינו שלא להכנס לארץ, משום שאמר "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", עתה תראה אשר אעשה לפרעה, במלחמת פרעה אתה רואה ואי אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.
ותירץ שם, על פי המדרש רבה דברים פרשה י"א, שמה שנאמר "לכן לא תביאו", הוא שבועה, כמו "לכן נשבעתי לבית עלי", ואם כן במצרים היה זה גזר דין בלא שבועה והיה יכול להתבטל על ידי תפילה, אמנם על חטא מי מריבה נגזר בשבועה שאין מועילה תפילה לבטלה [וכן נראה מדברי הילקוט בפרשת וילך, שמתחילה היה יכול משה רבינו לבטל הגזירה על ידי תפילה, ואח"כ גזר עליו הקב"ה בשבועה, מבואר דעוד קודם שנאמרה השבועה במי מריבה, כבר היתה הגזירה, וכנ"ל].
עוד תירץ שם דהא והא גרם, שאף על פי שראוי היה משה רבינו לעונש בשעה שאמר "למה הרעות", מ"מ עדיין היה מקום ללמד עליו סנגוריא, שבשביל צרת ישראל דבר, אבל באחרונה כשבא בטרוניא על ישראל, מעתה ראוי לפקוד עליו את הראשונות, ממה נפשך.
