המג''א תפט סק''ה כתב להגיד היום כך וכך לעומר ולא שהיום שמשמע שזה הסבר והחק יעקב פליג עליו והביא ראשונים שכך גורסים שהיום
והגר''א מוולינא סקטו שמבאר את נוסאות הראשונים [המרדכי] ומבאר שמשמע מדבריהם שהספירה היא חלק מהברכה
ויש בזה נפק''מ שספק ברכות להקל ואפילו אם יש ספק במצווה כמו כוי שיש ספק האם חיב בכיסוי הדם והוא למעשה חייב מדין ספיקאדאורייתא אבל לגבי הברכה דעת הרמב''ם ועו''ר והשוע שלא מברך אבל דעת רבינו יונה והראבד שמברך
ולמ''ד ספירת העומר דאורייתא ויש ספק האם ספר באותו הים האם יברך לכאורה יכול תלוי במחלוקת הראשונים הנ''ל.
אבל הגרא כתב שיש לחלק שהרבם לגבי כוי כתב שלא יברך אבל לגבי ספק קרא ק''ש הרמבם כותב שחוזר וקטרא עם ברכותיה ומבאר הרשב''א שברכות קש חזל תיקנו זאת ביחד עם המצווה ולפי'ז אומר הגרא שגם ספירת העומר הספירה היא חלק מהברכה ולכן ם הרמבם יודה שיחזור.
ומביאים ראיה ליסוד הזה של הגרא שמהריל היה עונה אמן לאחר הספירה ולא הברכה ולכאורה הלא זה אמן יתומה
וביאור היסוד שהספירה היא חלק מהברכה שמעתי ממור שליטא שלפי השיטות שכל יום זה מצווה בפני עצמו א''כ הברכה של היום זה לא הברכה של אתמול וכמו שאומרים להדליק נר של יום טוב צריך להגיד את היום .
והגר''א מוולינא סקטו שמבאר את נוסאות הראשונים [המרדכי] ומבאר שמשמע מדבריהם שהספירה היא חלק מהברכה
ויש בזה נפק''מ שספק ברכות להקל ואפילו אם יש ספק במצווה כמו כוי שיש ספק האם חיב בכיסוי הדם והוא למעשה חייב מדין ספיקאדאורייתא אבל לגבי הברכה דעת הרמב''ם ועו''ר והשוע שלא מברך אבל דעת רבינו יונה והראבד שמברך
ולמ''ד ספירת העומר דאורייתא ויש ספק האם ספר באותו הים האם יברך לכאורה יכול תלוי במחלוקת הראשונים הנ''ל.
אבל הגרא כתב שיש לחלק שהרבם לגבי כוי כתב שלא יברך אבל לגבי ספק קרא ק''ש הרמבם כותב שחוזר וקטרא עם ברכותיה ומבאר הרשב''א שברכות קש חזל תיקנו זאת ביחד עם המצווה ולפי'ז אומר הגרא שגם ספירת העומר הספירה היא חלק מהברכה ולכן ם הרמבם יודה שיחזור.
ומביאים ראיה ליסוד הזה של הגרא שמהריל היה עונה אמן לאחר הספירה ולא הברכה ולכאורה הלא זה אמן יתומה
וביאור היסוד שהספירה היא חלק מהברכה שמעתי ממור שליטא שלפי השיטות שכל יום זה מצווה בפני עצמו א''כ הברכה של היום זה לא הברכה של אתמול וכמו שאומרים להדליק נר של יום טוב צריך להגיד את היום .
