• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הלצה נפלאה על הנופשים החופשים למיניהם מהגאון הגדול חכם ן' ציון מוצפי שליט"א

יצחק משען

Well-known member
שלום לכבוד הרב.

האם גם המלאכים יוצאים ל "חופשה בין הזמנים " או רק ....? והאם היה נהוג הדבר בחכמי ירושלים?

תשובה

חס ושלום, כתוב בתורה עוד כל ימי הארץ קיץ וחורף זרע ואביב וקור וחום לא ישבותו . אין לך יום שאדם פטור מהתורה או מהמצוות בעולם הזה לא ביום ולא בלילה .ובמסכת מנחות צט. שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את דודו רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמה יוונית ? אמר לו כתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק אם יש שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד.



ומה שאתה רואה היום זאת למדו מהגויים הבטלנים המשועממים אוכלי שקצים ורמשים ומבלי העולם , ועתה הפך הדבר לקנאת איש מרעהו ואשה משכנתה ומגרת ביתה , בין שהיא בת ברית בין שאינה בת ברית , והילדים הקטנים לומדים מחבריהם ומקנאים בהם , והם מנהיגים את הוריהם בכל תעלול ובכל פעלול . וההורים נגררים כצאן לטבח ולא ידעו ולא יבינו .



לפני שלשים שנה היו יושבי ירושלים מתלוצצים ביושבי המרכז העושים ״בין הזמנים״ משל היו ימי ״חול המועד״ של תשעה באב , ועתה נפלו גיבורים ונגררו אחרי התוהו , יש הולכים אל הים להיצלות בשמש , ולהתאבק בעפר החול ולחבקו כאילו כל הרפואות בעולם נמצאים בו , ויש בו זהב פנינים ואבני סגולה. ויש חושפים גופם לשמש ואוספים קרניה כאילו הנה באים ימי חושך וצלמות חלילה ואין אור ,ומזכירים מכת חושך מצרים, לקיים מה שנאמר ואין נסתר מחמתו. גם נוהגים למשוח גופם במיני סממנים דמיוניים נגד קרינה, יתושים, צרעות ודבורים, וגם נגד חיידקים שונים, ואומר ותבא כמים בקרבו וכויטמינים בעצמותיו. ויש מהדרין לאכול קרטיב או שלגון כאילו היו הלכה למשה מסיני , זכר לפסוק תשלג בצלמון, וכיון שראשם חשוף ואיך יברכו ? מניחים ידיהם על ראש חבירם והוא על ראשם או על הסלע, והמחזרים על הפתחים מסתפקים בקוביות קרח שנבללו בחול כמרור בחרוסת בליל הסדר , ואומרים זכר לטיט במצרים , ויעלה עלינו כאילו היינו בסיני עם הבדואים ארבעים שנה.



ומי שאיחר את האוטובוס המקרטע שנסע עמוס אנשים נשים וטף לחוף הים, פודה נסיעתו בהליכה לבריכה, שם שוחה במי אקונומיקה ואומר הנותן ריח רעל במים, וזה מכה במרפקו של זה, ועושה שם שבע הקפות בלי ארבעת המינים, ובלי בדי ערבה, ומי שלא היה לו מקום בבריכה כי עמוסה היתה, הולך לביתו או לחצירו , או פולש לחצר חבירו וממלא גיגית מים ויושב בה עם ילדיו ומיסבים כליל הסדר, בקומות גורדי שחקים ואומר ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ומסיים כך ימחו עוונות עמך בית ישראל.



ויש הלוקחים אתם ״מתנפחים ״ למיניהם , לקיים לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ... ואשר במים . יש המדמה לו צורת דג של יונה מתפילת מנחה של יום הכיפורים, ויש המדמה לו דמות עורב שהיה בתיבת נח , והמדקדקים לוקחים דמות אריה שור נשר או לטאה , לקיים הוי עז כנמר ... וזריז כלטאה. ורוכב עליה לקיים סוס ורוכבו רמה בים , ויש הלוקח דמות סוס פרעה או פיל אנטיוכוס , וקורא שירת הים ישר והפוך ממזרח למערב וממערב למזרח . והמחמירים ביותר לוקחים דמות המדמיינים להם ליוויתן ורוכבים עליו ואומרים כשם שזכינו לרכוב עליו כך נזכה לרכוב בסעודת הלוייתן ונאמר אמן .



גם יש המקפידים ללכת למדברות ומקיימים מצות ביעור חמץ, קול קורא במדבר, ומחפשים נמר, או דוב, ואולי אריה, והמסתפקים במועט מסתפקים בזאב או שועל, ויש חסרי מזל מסתפקים באוזן שועל או זנב ארנבת מהאלף הקודם. ויש המוצאים שועל מעץ או גמל פלסטיק ועומדים בדחילו ורחימו ומצטלמים לארבע רוחות העולם עמו כאילו היה מלאך בשורה שלוח להם מן השמים, ותוקעים לידו בחצוצרות או במשרוקיות שמא ישן הוא וייקץ.



ויש גיבורים ואנשי מעשה, ההולכים לעשות סנפלינג, ולוקחים עמם חבלים לקיים מה שנאמר וכעבותות העגלה חטאה, ומשלשלים עצמם בתוך צוקי המדברות ומחרפים נפשם ותולים עצמם בין שמים וארץ לקיים בינונים תלויים ועומדים, ויש מהם האומרים וידוי בדמעות שליש וקוראים שמע בראש הצוק, ומקדשים שם שמים בצילום מדברי חי, ואומרים חביט חביט ולא בריך, ומזעיקים כוחות הצלה, מסוקים, וסקייהוקים, גם לרבות אנשי קומנדו, צפרדע, אריות ים, כדי לשמח לבבות עם ישראל.



גם נוהגים ללכת לישן ב"צימר" העשוי חימר זכר לפיתום ורעמסס, ויש המהדרין לישן בצימר העשוי כמערה, לזכור את ההודים הקדמונים יושבי המערות, כדי שיכוונו בברכת שלא עשני גוי. ואומרים זכר לפסוק ובאו במערות צורים ובמחילות עפר. ואין דורשין ואין שואלים על כשרות המזון כי אומרים אלול הגיע ויהיה לנו על מה להתוודות בו, ואוכלים מכל הבא לפה, כי אכול ושתוה ומחר... גם נוהגים ברכב במהירות וברעש גדול לקיים מה שנאמר כי גז חיש ונעופה.



הקיצו שיכורים, התעוררו פתאים, היצר ארג לכם קורי עכביש כמלכודת סביבכם ואתם נרדמתם, איך תחזרו באלול לביתכם ? איך ישובו בניכם ללימודיהם ? והבנות לכיתותיהם ? עם יצר הרע יותר גדול, יותר מפותח עם תאוות יותר גדולות ? ומה יהיה למחר ? ומה לשנה הבאה ? מה תצטרכו עוד להמציא איזו אטרקציה מעניינת יותר? ואחר כך תתפללו תפילת השל"ה על חינוך הבנים אפילו שאין חינוך, והרי זו תפלת שוא. ואיך תעמדו ביום הדין לומר כתבנו בספר צדיקים וחסידים ? כתבנו בספר ישרים ותמימים ? והצדיקים והישרים לא היו אתכם שם בצימר, הם ישבו בבית המדרש והתענגו בחיי עולם. אולי זה יתן חומר למחשבה.​
 
שלום לכבוד הרב.

האם גם המלאכים יוצאים ל "חופשה בין הזמנים " או רק ....? והאם היה נהוג הדבר בחכמי ירושלים?

תשובה

חס ושלום, כתוב בתורה עוד כל ימי הארץ קיץ וחורף זרע ואביב וקור וחום לא ישבותו . אין לך יום שאדם פטור מהתורה או מהמצוות בעולם הזה לא ביום ולא בלילה .ובמסכת מנחות צט. שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את דודו רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמה יוונית ? אמר לו כתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק אם יש שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד.



ומה שאתה רואה היום זאת למדו מהגויים הבטלנים המשועממים אוכלי שקצים ורמשים ומבלי העולם , ועתה הפך הדבר לקנאת איש מרעהו ואשה משכנתה ומגרת ביתה , בין שהיא בת ברית בין שאינה בת ברית , והילדים הקטנים לומדים מחבריהם ומקנאים בהם , והם מנהיגים את הוריהם בכל תעלול ובכל פעלול . וההורים נגררים כצאן לטבח ולא ידעו ולא יבינו .



לפני שלשים שנה היו יושבי ירושלים מתלוצצים ביושבי המרכז העושים ״בין הזמנים״ משל היו ימי ״חול המועד״ של תשעה באב , ועתה נפלו גיבורים ונגררו אחרי התוהו , יש הולכים אל הים להיצלות בשמש , ולהתאבק בעפר החול ולחבקו כאילו כל הרפואות בעולם נמצאים בו , ויש בו זהב פנינים ואבני סגולה. ויש חושפים גופם לשמש ואוספים קרניה כאילו הנה באים ימי חושך וצלמות חלילה ואין אור ,ומזכירים מכת חושך מצרים, לקיים מה שנאמר ואין נסתר מחמתו. גם נוהגים למשוח גופם במיני סממנים דמיוניים נגד קרינה, יתושים, צרעות ודבורים, וגם נגד חיידקים שונים, ואומר ותבא כמים בקרבו וכויטמינים בעצמותיו. ויש מהדרין לאכול קרטיב או שלגון כאילו היו הלכה למשה מסיני , זכר לפסוק תשלג בצלמון, וכיון שראשם חשוף ואיך יברכו ? מניחים ידיהם על ראש חבירם והוא על ראשם או על הסלע, והמחזרים על הפתחים מסתפקים בקוביות קרח שנבללו בחול כמרור בחרוסת בליל הסדר , ואומרים זכר לטיט במצרים , ויעלה עלינו כאילו היינו בסיני עם הבדואים ארבעים שנה.



ומי שאיחר את האוטובוס המקרטע שנסע עמוס אנשים נשים וטף לחוף הים, פודה נסיעתו בהליכה לבריכה, שם שוחה במי אקונומיקה ואומר הנותן ריח רעל במים, וזה מכה במרפקו של זה, ועושה שם שבע הקפות בלי ארבעת המינים, ובלי בדי ערבה, ומי שלא היה לו מקום בבריכה כי עמוסה היתה, הולך לביתו או לחצירו , או פולש לחצר חבירו וממלא גיגית מים ויושב בה עם ילדיו ומיסבים כליל הסדר, בקומות גורדי שחקים ואומר ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ומסיים כך ימחו עוונות עמך בית ישראל.



ויש הלוקחים אתם ״מתנפחים ״ למיניהם , לקיים לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ... ואשר במים . יש המדמה לו צורת דג של יונה מתפילת מנחה של יום הכיפורים, ויש המדמה לו דמות עורב שהיה בתיבת נח , והמדקדקים לוקחים דמות אריה שור נשר או לטאה , לקיים הוי עז כנמר ... וזריז כלטאה. ורוכב עליה לקיים סוס ורוכבו רמה בים , ויש הלוקח דמות סוס פרעה או פיל אנטיוכוס , וקורא שירת הים ישר והפוך ממזרח למערב וממערב למזרח . והמחמירים ביותר לוקחים דמות המדמיינים להם ליוויתן ורוכבים עליו ואומרים כשם שזכינו לרכוב עליו כך נזכה לרכוב בסעודת הלוייתן ונאמר אמן .



גם יש המקפידים ללכת למדברות ומקיימים מצות ביעור חמץ, קול קורא במדבר, ומחפשים נמר, או דוב, ואולי אריה, והמסתפקים במועט מסתפקים בזאב או שועל, ויש חסרי מזל מסתפקים באוזן שועל או זנב ארנבת מהאלף הקודם. ויש המוצאים שועל מעץ או גמל פלסטיק ועומדים בדחילו ורחימו ומצטלמים לארבע רוחות העולם עמו כאילו היה מלאך בשורה שלוח להם מן השמים, ותוקעים לידו בחצוצרות או במשרוקיות שמא ישן הוא וייקץ.



ויש גיבורים ואנשי מעשה, ההולכים לעשות סנפלינג, ולוקחים עמם חבלים לקיים מה שנאמר וכעבותות העגלה חטאה, ומשלשלים עצמם בתוך צוקי המדברות ומחרפים נפשם ותולים עצמם בין שמים וארץ לקיים בינונים תלויים ועומדים, ויש מהם האומרים וידוי בדמעות שליש וקוראים שמע בראש הצוק, ומקדשים שם שמים בצילום מדברי חי, ואומרים חביט חביט ולא בריך, ומזעיקים כוחות הצלה, מסוקים, וסקייהוקים, גם לרבות אנשי קומנדו, צפרדע, אריות ים, כדי לשמח לבבות עם ישראל.



גם נוהגים ללכת לישן ב"צימר" העשוי חימר זכר לפיתום ורעמסס, ויש המהדרין לישן בצימר העשוי כמערה, לזכור את ההודים הקדמונים יושבי המערות, כדי שיכוונו בברכת שלא עשני גוי. ואומרים זכר לפסוק ובאו במערות צורים ובמחילות עפר. ואין דורשין ואין שואלים על כשרות המזון כי אומרים אלול הגיע ויהיה לנו על מה להתוודות בו, ואוכלים מכל הבא לפה, כי אכול ושתוה ומחר... גם נוהגים ברכב במהירות וברעש גדול לקיים מה שנאמר כי גז חיש ונעופה.



הקיצו שיכורים, התעוררו פתאים, היצר ארג לכם קורי עכביש כמלכודת סביבכם ואתם נרדמתם, איך תחזרו באלול לביתכם ? איך ישובו בניכם ללימודיהם ? והבנות לכיתותיהם ? עם יצר הרע יותר גדול, יותר מפותח עם תאוות יותר גדולות ? ומה יהיה למחר ? ומה לשנה הבאה ? מה תצטרכו עוד להמציא איזו אטרקציה מעניינת יותר? ואחר כך תתפללו תפילת השל"ה על חינוך הבנים אפילו שאין חינוך, והרי זו תפלת שוא. ואיך תעמדו ביום הדין לומר כתבנו בספר צדיקים וחסידים ? כתבנו בספר ישרים ותמימים ? והצדיקים והישרים לא היו אתכם שם בצימר, הם ישבו בבית המדרש והתענגו בחיי עולם. אולי זה יתן חומר למחשבה.​
זייער גוט!!
ניכר שהרב שליט"א בבין הזמנים...
 
שלום לכבוד הרב.

האם גם המלאכים יוצאים ל "חופשה בין הזמנים " או רק ....? והאם היה נהוג הדבר בחכמי ירושלים?

תשובה

חס ושלום, כתוב בתורה עוד כל ימי הארץ קיץ וחורף זרע ואביב וקור וחום לא ישבותו . אין לך יום שאדם פטור מהתורה או מהמצוות בעולם הזה לא ביום ולא בלילה .ובמסכת מנחות צט. שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את דודו רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמה יוונית ? אמר לו כתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק אם יש שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד.



ומה שאתה רואה היום זאת למדו מהגויים הבטלנים המשועממים אוכלי שקצים ורמשים ומבלי העולם , ועתה הפך הדבר לקנאת איש מרעהו ואשה משכנתה ומגרת ביתה , בין שהיא בת ברית בין שאינה בת ברית , והילדים הקטנים לומדים מחבריהם ומקנאים בהם , והם מנהיגים את הוריהם בכל תעלול ובכל פעלול . וההורים נגררים כצאן לטבח ולא ידעו ולא יבינו .



לפני שלשים שנה היו יושבי ירושלים מתלוצצים ביושבי המרכז העושים ״בין הזמנים״ משל היו ימי ״חול המועד״ של תשעה באב , ועתה נפלו גיבורים ונגררו אחרי התוהו , יש הולכים אל הים להיצלות בשמש , ולהתאבק בעפר החול ולחבקו כאילו כל הרפואות בעולם נמצאים בו , ויש בו זהב פנינים ואבני סגולה. ויש חושפים גופם לשמש ואוספים קרניה כאילו הנה באים ימי חושך וצלמות חלילה ואין אור ,ומזכירים מכת חושך מצרים, לקיים מה שנאמר ואין נסתר מחמתו. גם נוהגים למשוח גופם במיני סממנים דמיוניים נגד קרינה, יתושים, צרעות ודבורים, וגם נגד חיידקים שונים, ואומר ותבא כמים בקרבו וכויטמינים בעצמותיו. ויש מהדרין לאכול קרטיב או שלגון כאילו היו הלכה למשה מסיני , זכר לפסוק תשלג בצלמון, וכיון שראשם חשוף ואיך יברכו ? מניחים ידיהם על ראש חבירם והוא על ראשם או על הסלע, והמחזרים על הפתחים מסתפקים בקוביות קרח שנבללו בחול כמרור בחרוסת בליל הסדר , ואומרים זכר לטיט במצרים , ויעלה עלינו כאילו היינו בסיני עם הבדואים ארבעים שנה.



ומי שאיחר את האוטובוס המקרטע שנסע עמוס אנשים נשים וטף לחוף הים, פודה נסיעתו בהליכה לבריכה, שם שוחה במי אקונומיקה ואומר הנותן ריח רעל במים, וזה מכה במרפקו של זה, ועושה שם שבע הקפות בלי ארבעת המינים, ובלי בדי ערבה, ומי שלא היה לו מקום בבריכה כי עמוסה היתה, הולך לביתו או לחצירו , או פולש לחצר חבירו וממלא גיגית מים ויושב בה עם ילדיו ומיסבים כליל הסדר, בקומות גורדי שחקים ואומר ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ומסיים כך ימחו עוונות עמך בית ישראל.



ויש הלוקחים אתם ״מתנפחים ״ למיניהם , לקיים לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ... ואשר במים . יש המדמה לו צורת דג של יונה מתפילת מנחה של יום הכיפורים, ויש המדמה לו דמות עורב שהיה בתיבת נח , והמדקדקים לוקחים דמות אריה שור נשר או לטאה , לקיים הוי עז כנמר ... וזריז כלטאה. ורוכב עליה לקיים סוס ורוכבו רמה בים , ויש הלוקח דמות סוס פרעה או פיל אנטיוכוס , וקורא שירת הים ישר והפוך ממזרח למערב וממערב למזרח . והמחמירים ביותר לוקחים דמות המדמיינים להם ליוויתן ורוכבים עליו ואומרים כשם שזכינו לרכוב עליו כך נזכה לרכוב בסעודת הלוייתן ונאמר אמן .



גם יש המקפידים ללכת למדברות ומקיימים מצות ביעור חמץ, קול קורא במדבר, ומחפשים נמר, או דוב, ואולי אריה, והמסתפקים במועט מסתפקים בזאב או שועל, ויש חסרי מזל מסתפקים באוזן שועל או זנב ארנבת מהאלף הקודם. ויש המוצאים שועל מעץ או גמל פלסטיק ועומדים בדחילו ורחימו ומצטלמים לארבע רוחות העולם עמו כאילו היה מלאך בשורה שלוח להם מן השמים, ותוקעים לידו בחצוצרות או במשרוקיות שמא ישן הוא וייקץ.



ויש גיבורים ואנשי מעשה, ההולכים לעשות סנפלינג, ולוקחים עמם חבלים לקיים מה שנאמר וכעבותות העגלה חטאה, ומשלשלים עצמם בתוך צוקי המדברות ומחרפים נפשם ותולים עצמם בין שמים וארץ לקיים בינונים תלויים ועומדים, ויש מהם האומרים וידוי בדמעות שליש וקוראים שמע בראש הצוק, ומקדשים שם שמים בצילום מדברי חי, ואומרים חביט חביט ולא בריך, ומזעיקים כוחות הצלה, מסוקים, וסקייהוקים, גם לרבות אנשי קומנדו, צפרדע, אריות ים, כדי לשמח לבבות עם ישראל.



גם נוהגים ללכת לישן ב"צימר" העשוי חימר זכר לפיתום ורעמסס, ויש המהדרין לישן בצימר העשוי כמערה, לזכור את ההודים הקדמונים יושבי המערות, כדי שיכוונו בברכת שלא עשני גוי. ואומרים זכר לפסוק ובאו במערות צורים ובמחילות עפר. ואין דורשין ואין שואלים על כשרות המזון כי אומרים אלול הגיע ויהיה לנו על מה להתוודות בו, ואוכלים מכל הבא לפה, כי אכול ושתוה ומחר... גם נוהגים ברכב במהירות וברעש גדול לקיים מה שנאמר כי גז חיש ונעופה.



הקיצו שיכורים, התעוררו פתאים, היצר ארג לכם קורי עכביש כמלכודת סביבכם ואתם נרדמתם, איך תחזרו באלול לביתכם ? איך ישובו בניכם ללימודיהם ? והבנות לכיתותיהם ? עם יצר הרע יותר גדול, יותר מפותח עם תאוות יותר גדולות ? ומה יהיה למחר ? ומה לשנה הבאה ? מה תצטרכו עוד להמציא איזו אטרקציה מעניינת יותר? ואחר כך תתפללו תפילת השל"ה על חינוך הבנים אפילו שאין חינוך, והרי זו תפלת שוא. ואיך תעמדו ביום הדין לומר כתבנו בספר צדיקים וחסידים ? כתבנו בספר ישרים ותמימים ? והצדיקים והישרים לא היו אתכם שם בצימר, הם ישבו בבית המדרש והתענגו בחיי עולם. אולי זה יתן חומר למחשבה.​
תשובה של הרב מלפני 5 שנים וזוכרני שביקש מאחי הרה''ג דוד זצ''ל שיערוך לו את התשובה
 
חזור
חלק עליון