מצורף למטה גם קובץ לקריאה עם ההערות בתחתית העמוד.
הטובות התמידיות
אין שום מקרה בעולם כלל, אם אבריו של האדם מתפקדים כראוי, זאת אומרת שיש ציווי אלקי האומר כל הזמן לאותו איבר "תמשיך לתפקד ולשרת את פלוני", ובכל פעולה שגרתית רגילה טמונים ניסי ניסים, וכמו שפעמים רבות השגרה טופחת על פנינו ומשתנה, ואנו מתגעגעים אליה, ואז מעריכים אותה, רבותי עלינו לשבח לאדון הכל ולתת גדולה ליוצר בראשית כבר עכשיו בתוך זמן שגרתנו, על כל הניסים הנסתרים והגלויים אשר אנו לפעמים שוכחים להבחין בהם, וזה הרי כל תכלית קיומנו בעולם להודות ולהודות, ושוב להודות
יום אחד עליתי למיטתי לישון, ואז בדרך נס תוך זמן קצר כדקה נרדמתי כמו בכל יום, והצלחתי להפסיק לחשוב על כל הטרדות של היום, מאות מחשבות, כולם פסקו ונתנו לי מנוחה
[1] לא כאותם שצריכים כל מיני כדורי שינה בשביל לישון, או כמה כוסות יין, ועדיף לקחת כמה כדורי ביטחון ואמונה ומיד נרדמים, ואפילו בימים טרודים וקשים, כמו יונה הנביא שהלך לישון באוניה בשעת סערה בים, וחזקיהו המלך בשעת המלחמה. , ובכך שקעתי בשינה עריבה, כמו תינוק אך רק קצת יותר גדול, ואז גופי עבר לפתע, ממש לבד, למצב לילה, כל האברים הפנימיים שלי החלו לעבוד בצורה איטית, ולכן לא קמתי באמצע הלילה להתפנות
[2], אך בדרך פלא עדיין כל האברים נשארו עובדים ומתפקדים כפי הצורך בעת השינה, הדופק איטי, הנשימה איטית, וכן שאר כל האברים, ואילו המערכת החיסונית שלי
[3] התחילה לעבוד בצורה יותר פעילה, והחלה לשפר ולתקן כל מיני תחלואים בגופי, כל שעתיים המערכת עבדה על מקומות אחרים בגוף, אני ישן וגופי מתייעל, יש כאן אחראי, כל המערכות בגוף שלי התחילו לקבל כוחות חדשים, המאגרים מתמלאים ומתמלאים, והכל ממש בדרך נס יוצא מגדר הטבע.
עברו כמה שעות, ועדיין אני ישן, וברחמי שמים מרובים הצלחתי רק בדרך נס, להתהפך מצד לצד בלי שיכאב לי כלום, למרות שלא הזזתי את אבריי זמן רב, הם לא נרדמו
[4] ולא נתקעו
[5]. ועוד שעצם המציאות שיכולתי להתהפך היתה זכות, שהרי לא הייתי מחובר לכל מיני אלקטרודות שתופסות אותי
[6], הייתי משוחרר ומאושר, גם לא נפלתי מהמטה
[7], לא בגלל שהיה לי מעקה של מיטת חולים, אלא כי משהו בתוכי אמר לי עד היכן להסתובב, מערכת הפעלה מיוחדת שמתפקדת בשעת השינה, אפילו אם ניסה איזה חרק לעקוץ אותי, מיד הרגשתי זאת, ונתתי לו מכה אחת אפיים, והמשכתי לישון.
עיניי, היו עצומות כל הלילה, למרות שהייתי ישן, ובשביל לעצום עיניים צריך לחשוב, שהרי יש שריר מיוחד שפועל לסגור את העין
[8], שעות רבות ושלמות הם היו סגורות ובלי למצמץ, ישנתי שינה מתוקה בלי חלומות רעים או מפחידים, והפוך היה, שחלמתי על דברים טובים, שגרמו לי לשלוות הנפש, גם לא השתעלתי, ולא נחנקתי מהמאכל הנמצא בקיבה, למרות שאכלתי רגע לפני השינה
[9], גם ישנתי על הידיים עם כל הגוף, והם לא נרדמו לי
[10], לא עקצו אותי יתושים, ולא עכבישים, גם הרעש של מכשיר מדידת הלחץ דם המכאיב בזרוע היד, וכן האק"ג לא העירו אותי
[11], וכן רעש המוניטור, לא נשמעו ברקע
[12], ולכן לא התעוררתי, היה לי שקט גמור, היה לי נוח לישון במיטתי, ולא במיטת בית חולים, לא שמעתי קולות של אנשים שגונחים מכאב
[13], ותראו זה פלא, עבר עלי לילה שלם ולא כאב לי כלום, ולא הפריע לי כלום, איזה נס, והפלא הגדול הוא ששום אחד מכל ילדי, לא התעורר מאיזה חלום או מכאב
[14], שום ילד לא נפל מהמטה, לילה שקט, אשר נותן כוחות להמשיך וצורך רב להודות.
ובבוקר, בנס גמור ופלאי, לפתע התעוררתי, משהו הפעיל אותי בחזרה לחיים
[15], נשמה שנתת בי טהורה, והצלחתי לפקוח את עיני, לא עין אחת, ולא אחת וחצי, אלא את שתיהם במושלם, ובלי להתאמץ, העפעפיים לא נדבקו לי לעיניים, והעיניים לא שרפו לי, כי כל הלילה הופרש חומר מחטא המנקה את כל גלגל העין
[16], קבלתי בבוקר עין נקיה וחדשה, ממש מהקופסא, גם לא היה לי דלקת בעין ולא בעיניים ולכן מיד נפקחו עיני, בלי שהייתי צריך להעזר בידיי או במים להסיר את ההפרשה הדלקתית, במשך כל יום, 17.000 אלף פעמים ביום אחד, העיניים ממצמצות, כדי לשמור על עין נקיה, וכדי לשמור עליה לבל יכנסו לתוכה כל מיני לכלוכים, ואנו אפילו לא מרגישים את זה, מה, זה לא מדהים.
ואחר כך יותר חשוב מכל היה שהצלחתי לראות בהם
[17], ראיה חלקה וברורה, בלי נקודות שחורות, בלי צלליות, ובלי שהפריעו לי בעיניים כל מיני גופים זרים
[18], ראיתי צבעים וצורות בדיוק מוחלט, הכל היה ברור, ראיה מצויינת ומושלמת, תודה לך אבא.
גם שמעתי קולות ברורים, תחילה את קול שעון המעורר המשמיע את השיר מודה אני כל בוקר, ובעיקר שמעתי את קולה של הבריאה, השרה ומשבחת לבוראה, שמיעה צלולה בלי שום כאב או צליל נלווה, לא היתה לי דלקת, אלא שמעתי בשתי האוזניים, ואין זה מובן מאליו, מישהו נתן לי את כל זה, ואני צריך להודות לו.
ועדיין הניסים לא נגמרו ויותר נכון הם רק התחילו, כי לפתע גם הצלחתי בחמלת הבורא עלי להזיז את ידיי ואת אצבעותיי כולם אחת אחר השנייה, עשרה במספר, שתי ידיים ושתי רגלים, בכולם היה לי רגש תחושתי בלי הרדמויות, יכולתי להרגיש ולהבדיל בין דבר חלק למחוספס, האצבעות לא נתפסו לי בלי יכולת לקפלם, לא היה לי בהם לא כאבים לא מכות, ולא כוויות, ואפילו לא חתך קטן בקצה האצבע שכואב נורא
[19], ובכך דעתי היתה מיושבת עלי בתכלית, הייתי רגוע ונקי מכל צער וכאב, נזכרתי בחסדי ה', שאני צריך לומר מיד "מודה אני" למלך העולם על שהעיר אותי והחזיר לי נשמתי, ולמרות היותי עייף מאוד לא יכולתי להתעלם מכל הרחמים האלו.
התחלתי להזיז את רגליי, מקפל ומיישר בתפקוד מלא, וכן את ידיי, ממש לא האמנתי למראה עיני, ואז הצלחתי לקום מהמטה בלי עזרה של שום אדם, ממש בקפיצה, התמתחתי ולא כאב לי כלום, וגם בשעת המתיחה לא נתפס לי הגב או אבר אחר, גם לא נתפס לי הגב מהמזגן שישנתי איתו כל הלילה
[20], ואז עמדתי על רגלי, והרגשתי אותם עומדות חזקות ויציבות בלי שום כאב, שניהם בלי יוצא מן הכלל, מכף רגל ועד סוף היו תקינות לחלוטין, לא ציפורן חודרנית
[21], לא כאבי ברכים, לא כאבים בסחוס
[22] הברך ולא ברצועת הברך
[23], גם לא היו לי כאבים באגן
[24], ואף לא כאבי שרירים, לא היה לי סחרחורת
[25], ולא רצון להקיא, אלא הפוך הייתי רעב, מאת המשביע לכל חי רצון.
ואז הלכתי ליטול ידיים, ותראו זה פלא מדהים, ממש נס משמים, אני הולך, אני לא מאמין יש לי שיווי משקל
[26], לא נפלתי בכל הדרך אפילו פעם אחת, איזה פלא עצום, ממש לא האמנתי, רחצתי את פני, וראיתי במראה היאך פני לא נפולות, אלא מחוזקות על ידי שרירי הפנים, אותם אלו השרירים שתפקידם לעצב את המראה של האדם, לא צד אחד בפנים אלא בשני צדדיו, כל הפנים מלאים שרירים בריאים, הזזתי את עיני לצדדים, וכן את שפתי והאף, כולם יחד, להרגיש את עצמי, והכל זז כתיקנו, לא האמנתי כולי חי, הוספתי לשפוך מים על עיני ולא חששתי, כי לא היתה לי דלקת בעיניים
[27], צחצחתי את שיני בחוזקה ולא כאב לי, כי לא היו לי כאבי שינים ולא החניכיים, ואף לא פצע, גרגרתי את המים מרחיצת השניים, והמים לא נשפכו לי מהצד של הפה, כי כל שרירי השפתיים היו תקינים וחזקים.
נשמתי לרווחה נשימה ארוכה ועמוקה, והרחתי את היום החדש על ידי כל החיישנים שבאפי, המתעוררים זה עתה, ובחסדי ה' נשמתי בשתי הנחיריים, כי לא היה סתום לי האף, אפילו לא נחיר אחד, והרחתי יום של בשורות טובות. לבשתי את בגדיי, כן את בגדיי מהארון, ולא את בגדי בית החולים, אלא בגדים מכובדים והולמים בן אדם, עם ריח של מרכך הכביסה, ולא עם ריח של החומץ שמחטא את הבגדים, התחלתי בחולצה ולא לקחתי בטעות חולצה בלי כפתור או עם כתם, גם לא חולצה קטנה או של שבת, גם לא כאבה לי הכתף, ולכן יכולתי להכניס את ידיי לשרוולי החולצה בקלות, סגרתי את הכפתורים במהירות, כי לא היה לי חתך בקצה האצבע, לבשתי את מכנסי, ורגליי לא נתקעו במכפלת שבסוף המכנסיים, גם לא מעדתי כשהכנסתי את הרגל השניה, הלכתי לנעול נעלים, ומצאתי אותם מהר, נעלתי את נעלי, והצלחתי להתכופף ולא כאב לי הגב, וגם הדם לא עלה לי לראש יותר מידי, כי הגוף איזן את לחץ הדם
[28], ממש לא האמנתי איך כל גופי עובד כתיקנו, לא כאב לי הראש לא הצוואר ולא המצח, גם לא הבטן העליונה ולא התחתונה, ואף לא בצדדי הבטן, לא גירד לי הגוף גירוד טורדני ומצער, והלכתי לבדוק את ילדיי, ראיתי את כולם בריאים ושלמים ממש כמו מלאכים, כולם מוכנים לקראת יומם החדש, עם כוחות מחודשים, ממש חיים מאושרים, ובכך הייתי מוכן ללכת לתפילה לשפוך שיחי לפני בוראי בישוב דעתי.
נכנסתי למעלית ולא נתקעתי בדלת שלה, ואף המעלית לא נתקעה, וגם היא היתה בדיוק בקומה שלי, ולא הייתי צריך לחכות אפילו רגע, ירדתי למטה לרחוב, וראיתי מראה אשר לא יתואר בכתב, איך אומרים? צריך לראות את זה בשביל להבין, היתה זו השמש המשרתת את בוראה ומאירה לארץ ולדרים עליה, שמש כזו ענקית, שעומדת כך בלי שתופסים אותה, ואת משקלה אי אפשר להבין, וממוקמת בדיוק במקום המתאים לחמם את העולם, להביא לבני אדם צדקה ומרפא ולהחיות את כולם, ואף את עשבי השדה, ולא הבנתי ולא האמנתי, איך היא כל כך מהר הגיעה שנית, והספיקה להאיר את צד שני של כדור הארץ, ממש פלא היאך היא מאירה לכל העולם כולו, ולא מפספסת שניה את מהלכה, וחוזרת בדיוק למקומה בזמן הרצוי, למרות שהיא נמצאת כל כך רחוקה, מרחק של 8.5 דקות אור
[29], וכשהייתי מנסה להסתכל עליה היו עפעפי עיני נסגרות לבד, בלי רצוני, אך מרצון הבורא, לשמור על עיני, לבל יהרסו בראיית אור חזק, גם אישוני העיניים שלי החלו להתכווץ, בשביל לקבל פחות אור בעיניים, ובכך העיניים לא נפגעות מריבוי האור
[30].
שמעתי גם את הציפורים המצייצות, ציוצים נעימים וערבים לאוזניים, כל מיני סוגים, עופות המתקיימות בלי סיוע של שום אדם, כי נתן להם הבורא כח קיום, בלי שום השקעה מצד האדם, והכל לצורך האדם להנאתו ולענגו כשהולך ברחובה של עיר, שיהיה לו צלילי רקע, וזכיתי להיות שליו בדעתי, כדיי לשמוע את קולות אלו ולהתייחס לבריאה הנפלאה
[31], ולפתע ראיתי את הדשא הירוק והמשמח, הרוח
[32] הנעימה טלטלה אותו מצד לצד, היו גם פרחים יפים בדרך, פרחים כאלו שאפילו הפשוטים שבהם, היו כל כך מורכבים, ומסודרים בצורה מדהימה, ולולי שהייתי מאחר לתפילה, הייתי ממשיך להביט בחוכמת מי שיצרם, והשארתי תענוג זה לפעם אחרת.
ואז הצלחתי להגיע בשלום לבית הכנסת, למרות שעברתי כביש ועליתי וירדתי מדרגות, תודה לה', הנחתי תפילין בקלות, כי לא היה לי גבס בשום אחת מידיי, התפילין גם לא נפלו לי, וגם סובבתי את הרצועה על היד בלי להתאמץ, כי לא היתה לי אינפוזיה
[33] ביד שהפריעה לי, לא שכחתי לברך על הטלית והתפילין, התפללתי בכוונה, ושום אדם לא הפריע לי בתפילה, לא צעקו לידי, ולא אמרו לי לקום ממקומי ושזה המקום שלהם, ולא נרדמתי בתפילה אפילו רגע, סיימתי את התפילה בהצלחה, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, חזרתי הביתה גם בנס גמור, יוצא מגדר הטבע, חיים מלאי ניסים.
ובמחילה מכבודכם נכנסתי לחדר שאין לו מזוזה
[34], בדיוק בזמן, מוכן ומזומן על ידי השעון הביולוגי שבגופי, לא הייתי צריך לרוץ לשם, וכן לא להתעכב שם, יצאתי בריא ושלם בלי שום כאב, ממש ניתוח מסוכן, לא פיסורה
[35] ולא טחורים
[36], לא עצירות ולא להפך
[37], גם לא דלקת, הכל היה תקין, וברכתי אשר יצר בכוונה גמורה ממש בדמעות.
התחלתי להכין ארוחת בוקר, ולא היה חסר לי מה לאכול, שפע אלוקי, התחלתי להריח את האוכל, ובכך הקיבה שלי התחילה להתכונן לאכילה, וכשרציתי להכניס לפי מאכל שעבר לו התאריך, מיד חוש הריח שלי הודיע לי על כך, הוא התמקם במקום הכי טוב, מעל הפה, הכנסתי את האוכל לפי, והרגשתי על ידי הלשון שנמצאים בה בלוטות הטעם, וכן על ידי חוש הריח, את הטעם הנפלא של המאכל, מתוק, מלוח, מר, וחמוץ
[38], ובשעת הלעיסה לא כאבו לי השיניים, וגם לא היו חסרות לי שיניים, אפילו לא אחת מתוך לב', טוחנות ניבים וחותכות, ולכן לא הייתי צריך להתאמץ לאכול, ואכלתי באיזה צד שהיה נראה לי, גם לא כאבו לי החניכיים, ואפילו לא היה לי איזה פצע (כיב) בפה הגורם לכאבים נוראים, גם לא כאב לי לבלוע את האוכל, כי לא היה לי כאבי גרון, ולכן נהנתי מהאוכל המזין שנתן לי בוראי, ותראו איזה פלא גם לא נחנקתי מהאוכל, למרות שאכלתי קצת מהר וגם קצת דיברתי, הכל עבר חלק לקיבה, וגם אם נחנקתי קצת, אז השתעלתי שיעול שתים, ומיד הסתדר הדבר, והמשכתי לאכול, כל מאכל שרציתי, אכלתי גלוטן, סוכר, מלח
[39], ודברי חלב, מה שגופי צריך לו כמובן במינון הנצרך, גם זכיתי לברך את ברכות הנהנין, ולהודות על כך לבוראי בלי לשכוח, וברכתי אפילו בכוונה מהסידור, תודה לה'.
ואז הקיבה שלי החלה לעכל את האוכל והשתיה, על ידי שהפרישה מתוכה מיצי קיבה
[40], ולא היתה לי צרבת
[41] ממה שאכלתי, ופצע בקיבה גם לא היה באופק, לא פצע גדול ואפילו לא קטן, ולכן האוכל התעכל כתיקונו והחל להתפרק, מאכל שהיה צריך פירוק קצר כמו דברי חלב
[42] או מים כבר יצא מהקיבה והמשיך לדרכו, על ידי שהשוער
[43] נתן לו אישור לכך, ואילו מאכל שהיה צריך יותר זמן להתפרק, כי הוא היה יותר מוצק או שומני, המתין בסבלנות בסיוע השוער בקיבה עד לסיום פירוקו
[44] הנצרך להמשך.
ומשם האוכל עבר בהצלחה להמשך דרכו, הוא ירד בצינורות המעיים על ידי פעולות כיווץ בקצב הנצרך בדיוק, ובתחילת הדרך במקום אשר נקרא תריסריון
[45], שם המאכל פגש את מיצי המרה אשר נוצרו מהכבד
[46], וגרם הדבר לפירוק השומנים במאכל, וכן הגיעו לתוך המאכל מיצי הלבלב
[47] שתפקידו דומה, המאכל המשיך לעבור בתעלות המעיים, ושם החל לעבור תהליך הפרדה בין כל החומרים הנצרכים לגוף, לבין כל הפסולת, המעיים היו בנס מדהים מתפקדות כראוי, לכל אורכם, כשבע מטר מקופלים בבטן קטנה, בדיוק האורך הנצרך לפירוק המאכל, ואז המעי הדק עשה את פעולתו המופלאה, שהחל לשאוב את כל הסוכר והויטמינים שנמצאים במאכלים, והעביר אותם לזרם הדם, והפסולת המשיכה לכיוון היציאה, ואילו הנוזלים שבמאכל הגיעו לכליות
[48], שתים במספר מרוב חשיבותם
[49], ושניהם היו תקינות, הכל היה עובד ביחד, כל איבר עושה תפקידו בו זמנית, ממש הרמוניה, ומשם כל החומרים המזינים והלא מזינים הגיעו לכבד
[50] ועברו שם סינון נוסף והריסת כל החומרים הרעילים, וחיזוק לתועלת הדם, שהורג תאים ישנים ומייצר תאים חדשים, ומשם הדם הגיע אל הלב שהוא האיבר הפלאי בגוף האדם, אשר המקיימים אותו, הם עורקים המפוזרים על כל הלב מבחוץ, כדוגמת שורשים, ובנס גמור, שום אחד מהעורקים לא היה חסום, מפני שלא הצטברו שם כל מיני שומנים
[51], ולכן לא כאב לי החזה, וממילא גם הלב היה פועל כתיקנו, גם כל מערכת החשמל בלב שלי פעלה כתיקנה
[52], ולכן כל פעילות דופק הלב היתה סדירה, לא מהירה ולא איטית, 70 פעימות בדקה, וכשנכנס הדם בהצלחה מרובה ומדוייקת לחדרי הלב בצד הימיני שלו, עדיין הדם היה בלי חמצן וצבעו אדום כהה כעין כחול ירוק
[53], ולכן מהלב בחדר התחתון יצא הדם לרגע אחד לריאות דרך עורק הריאה, ושם קיבל את החמצן, שהגיע על ידי הנשימה, והפך צבעו לאדום בהיר, ושוב חזר ללב, ונכנס לחדרים השמאליים חדר תחתון ואחר כך עליון, ומשם הלב דחף את הדם בכוח גדול ועצום לכל הגוף, והפלא הגדול הוא שהלב כל כך עובד קשה ובכח, ולא הרגשתי זאת כלל, יש לי דבר שזז בגופי כל כך הרבה פעמים ואני אפילו לא יודע את זה, ממש קשה להאמין, עד שלא רואים זאת
[54], הדם המשיך לעבור דרך העורקים והעורקיקים הקטנים, והחל להעביר לכל האברים בגופי חמצן ויטמינים וכן סוכר ועוד, לא היה אבר הכי קטן שקופח, כי אם היה, הרי שאותו איבר לא היה חי, לא היו לי שום סתימות בעורקים, מכל מיני שומנים אפילו במקומות הכי קטנים ודקים, שהם רוחב של תא דם אחד, הכל היה פתוח לרווחה, ושם בכל קצה בגוף או בשאר כל האברים הפנימיים המתינו הורידים שלי, ליד כל עורק היה נמצא וריד, ליד כל עורקיק היה נמצא נים
[55], הם היו מקבלים בחזרה את הדם הכהה כמראה כחול ירוק, לכיוון הלב, לעשות מחזור נוסף, לקבל שוב חמצן ויטמינים ועוד. ולנצח על המלאכה הופקד המוח שיכול לתת 1016 הוראות באותו רגע, הוראות בלתי פוסקות לכל אברי הגוף בלי הרף, מתי לעבוד ומתי לשבות, מה לעשות ומה לא, מלבד מה שהוא הפעיל את הרגשות שלי, מנהל עצום, שלא נברא במשך כל הדורות כולם, ובזמן כל זה, אני הולך מתעסק ומתארגן ליציאה, בלי שאני מרגיש כלום, מערכות שלמות פועלות בלי הרף, ואני לא מרגיש דבר, הכל עובד בשקט ובצנעה, ממש עולם שלם מתחת לאף, זה מוכיח שהאדם חייב להתבונן בחייו, כי בלי התבוננות הוא לא ידע כלום, הכל מתפקד בדרך ניסית ופלאית בלי שום יכולות הבנה, אפילו של האדם החכם ביותר ביקום, ואפילו כל החכמים כולם יחד, שיישבו יחד מהיום ועד סוף כל הדורות.
ואז בחסדי ה' עלי, יצאתי ללמוד בכולל, כן!! ללמוד תורה, את מכתב האלוקים שנשלח אלינו מגנזי מרומים, זכות של יחידים ומעטים, רק למבינים, וברחמי שמים מרובים לא הייתי צריך להישאר בבית, לדאוג ולטפל באיזה ילד או ילדה שלא מרגיש/ה טוב, לא חולי עונתי ולא חולי כרוני, אלא כולם היו בריאים ושלמים, הלכו על שתי רגלים ללימודים שמחים ומאושרים, הם הלכו לבית ספר רגיל, ולא של חינוך מיוחד, עם תיקים מלאים אוכל, וכמובן ספרים, וכן רעייתי שתחיה הרגישה טוב למרות שהיא מעוברת, בעיבור תקין מכל הבחינות
[56], והעיקר שהיא לא מתלוננת אלא מאושרת וגם מדרבנת, מה צריך יותר, תודה אבא.
ולא נשכח אותי, שהנני חש מצויין אחרי לילה כזה נפלא, ואני הולך ערני ובריא לקיים רצון בוראי, ממש נס לא טבעי, ובשל כך הלכתי לכולל בזמן, לא פספסתי את ההסעה, כי לא איחרתי, והיא גם לא באה מוקדם מהרגיל ונסעה, ממש פלאי, נסענו לכולל ולא היו פקקים, לא פנצ'ר, או תקלה אחרת ברכב, לא תאונה קשה ואף לא קלה, לא עצרה אותנו משטרה, והגענו לכולל בזמן בניסי ניסים, ירדנו מהרכב, ולא קיבלנו ממנו שום מכה קטנה או גדולה.
עצרתי רגע אחד, והסתכלתי על השמים היפים והברורים, וראיתי את העננים, ואמרתי איזו בריאה יפה ממש פלאי פלאות, איזו בריאה מקושטת, ראיתי גם עצים די רגילים, עם עלים ירוקים, וגם עליהם התפלאתי, היאך הם קיימים וגדלים, באיזה דרך נפלאה ומסודרת הם מתקיימים, שותים מהאדמה, ואוכלים על ידי חום השמש פעולה הנקראת פוטוסינתזה
[57], ולפתע ראיתי בקרקע האדמה נמלים קטנות, והתבוננתי היאך הם סוחבות גרגיר אוכל ענק, פי כמה מהגודל שלהם, לתוך המחילה, כולם נלחמים על קיומם בלי יאוש, גם אם ידרכו לנמלים על הבית שלהם, הם לא יקימו ועדת חקירה, מי דרך ולמה דרך, והם גם לא ימתינו אפילו רגע, אלא מיד ימשיכו לכיוון המחילה החדשה, אין יאוש בעולם כלל הן צועקות, ומיד גם אני המשכתי לכיון בית המדרש.
נכנסתי בשלום לבית המדרש בלי להיתקע במשהו חריג, לא בעץ ולא במדרכה, ירדתי את המדרגות בשלום, ולא החלקתי למרות שהיו מים ברצפה, ישבתי ללמוד בזריזות ולא בעצלות, התחלתי לקרוא והיה לי אור חשמל לבן ובוהק, אור גדול, וכן מים בשפע שהיו אף מזוקקים, ועוד קרים, לא ממקרר אלא מקולר, לא מכני, אלא חשמלי שלוחצים עליו והוא מוזג לך כוס שלמה, גם היו מונחות עליו כוסות פלסטיק בלי הגבלה, גם קפה לא היה חסר, ועוד טורקי של עלית, עם כוסות קרטון צבעונים ולא כוסות מפלסטיק, נס קפה וחלב בלי הגבלה גם היה, כיסאות יחסית נוחות, מקום מרווח, והעיקר חברים טובים וחכמים ללמוד, ניסים ורחמים בלי סוף, שפע בלתי פוסק, המגיע מאיזה מקום, והמעניק אותו מחכה לתודה.
ובנס עצום, ממש מעל הטבע, למדתי כל הבוקר בלי שום הפרעות, לא טלפונים משום אדם מהמשפחה, או ממישהו אחר, לא מבית הספר של הילדים וכל שכן לא מהבנק, גם לא נרדמתי בלימוד, והיה לי מעניין ללמוד, מתנת אלוקים למבינים, שמחתי במעשה ידיי בנס גמור, וידעתי להעריך פעולתי, זה נתן לי חשק ללמוד, ובדרך נס מעל הטבע בלי פשר הבנה לא התייאשתי מהלימוד, גם אם היה קשה לי להבין, ולא כעסתי על חברי גם אם היה על מה, הצלחתי לשלוט על רוחי, וכל כך התפלאתי על זה שלא היתה לי שום תקרית עם שום אדם, לא נפלט לי בטעות איזה דיבור פוגע, ואף לא פגעו בי, אלא להפך כולם אהבו ופרגנו אחד לשני.
בהמשך הלימוד, כשהכנתי תה, לא שמתי בכוס בטעות מלח, וגם לא שכחתי לשים סוכר, לא מילאתי את הכוס מהקולר במים קרים במקום חמים, ולא נשפך לי התה על הרצפה ולא על השלחן, וכל שכן לא על המחשב, התחדשו לי חידושים בלימוד, וזכיתי לרשום אותם, לא כאב לי הראש, ולא הגב כל זמן הלימוד, למרות שישבתי הרבה שעות ועל כיסא לא הכי נוח, גם זכיתי להסביר ולפרש את התורה למי שלא הבין, ששתי בהצלחת חברי בלימוד, ושבחתי אותם על הבנתם הנכונה, ואז סיימנו סדר ראשון בהצלחה מרובה, מלאים תודות בלי סוף.
הגיעה שעת תפילת המנחה, והיה לנו מניין מרווח, ולכן היינו יכולים להאריך בתפילה, לא האמנתי היאך זכיתי משמים בחסדי ה' המרובים לעמוד לפני מלך מלכי המלך בתפילה, זכות נפלאה שלא כל אחד זוכה לה, זכות כזו שמספיקה לשמח את האדם בלי סוף, התפללתי בעמידה, כי היה לי כח ברגלים, גם התפללנו בכוונה, ולא באה לנו במחשבתנו כל מיני הרהורים רעים או חולין, ענינו לקדיש וקדושה, בלי לפספס, היתה לנו התלהבות של קדושה בתפילה, מתנה של עשירים, היינו יכולים להשתחוות בקלות, בלי כאבים, היה לנו נעים מאוד, כי המזגנים היו דולקים, ולא מקולקלים.
סיימנו את התפילה, ובדרך נס, אדם נדיב החליט להביא לנו ארוחת צהרים דשנה וחמה, עם שתיה מתוקה ובריאה
[58], בתוספת סלטים טעימים, אכלנו ודברנו דברי תורה, ולא אכלנו מזבחי מתים, וגם בארוחה זו ממש משמים לא נחנקתי אפילו קצת, היה אוכל מספיק לכולם ואפילו נשאר למחר, ניצלנו את הזמן, ולא התעכבנו בשעת אכילה בפטפוטי סרק, חזרנו ללמוד בזמן ההפסקה, נס שאין כדוגמתו, למרות העייפות, ולמרות שבשעות אלו יש הרבה טרדות, ובדרך נס לא קרה לי שום דבר חריג שהייתי צריך לעצור את הלימוד, וזכרתי בחסדי ה' את כל מה שאני צריך ללמוד, בדיוק כל לימוד בזמנו. בנתיים, ילדי בבית חזרו מבית הספר לחיים טובים ולשלום, דברתי איתם בטלפון, והם אמרו שעבר עליהם יום שמח, והם כולם בריאים ושלווים, כל אחד שחוזר בריא ושלם הוא נס בפני עצמו, הם עברו כבישים ופגשו חברים, והיו מושגחים מאת ריבון העולמים.
גם סדר שני, התחיל בהצלחה, ועדיין אני נושם ומרגיש טוב בלי כאבים בשום איבר בגוף, בולע רוק כל כמה דקות ולא כואב לי הגרון, ממצמץ ולא מגרדות לי העיניים, רענן ושמח בחלקי, לא כאבי שיניים ולא רגלים, ואף לא כאבי עיניים למרות ריבוי הקריאה, אני רואה את הכתב אפילו הקטן ביותר, אני גם לא צריך לקחת כדורים נגד כאבי ראש
[59], ולא נגד שום דבר אחר, אני ממשיך להצליח להתרכז בלימוד וללמוד בשלוה, ומבין את כל מה שאני קורא, אפילו דברים עמוקים, יש לי ישוב הדעת, ואין לי קוצים, איזה מדהים, אני זוכה לעסוק בתורה של הבורא יתברך, זכות של יחידים, ואז אני בסייעתא דשמיא מסיים נושא אחד ועובר גם לשני, ואני גם זוכר את מה שלמדתי, ואוו... כמה ניסים, כבר אי אפשר לספור.
אני ממשיך ללמוד, כותב את הדברים וידיי מתפקדות מצוין, לא כואבות ולא עייפות, יש להם טעם של עוד, יש לי עט כותב טוב, וגם דפים בשפע מהגמ"ח, רק תלמד, בשעה טובה ומוצלחת סיימתי ללמוד בהצלחה ובבריאות את סדר ב', כמובן לא בלי שזכיתי ללמוד סדר מוסר, על תיקון המידות הביטחון והדבקות בה'.
אני חוזר הביתה, ושוב ההסעה לא אחרה לבא, וגם אם כן היא אחרה רק קצת, וגם אם היא לא הגיעה, היה מישהו אחר שהתנדב לקחת אותי, עלינו כולם לרכב, לא דיברו ברכב לשון הרע בדרך נס, ואף אחד לא התווכח עם השני, תודה לה' כולם היו שמחים, הגענו לבית ברחמים גדולים, אני עליתי בבטחה, ובשלום ולא עיכבני אדם בדברי סרק, משפחתי קבלה אותי בשמחה, כולם היו בבית אחרי יום שלם בריאים ושלמים, אף אחד מהילדים לא נפל ולא קיבל שום מכה גדולה או קטנה, תודה רבה לך אבא.
אכלתי ארוחת ערב חמה, ושוב לא קרה לי דבר, לא נשרפתי מהתנור כשהוצאתי את המאכל, לא נפלה לי הצלחת וגם לא נשרף האוכל, הוא היה חמים וטעים, וגם אם קרה שלא, ידעתי להתאפק ולאכול מה שיש, הילדים לא רבו אחד עם השני, לא בכו לקבל דבר, רק היו שמחים בחלקם, כשביקשתי מהם משהו הם הקשיבו, וגם אם לא, ידעתי היאך לגרום להם בדרכי נועם שיעשו את בקשותיי, ראיתי איך שהם מברכים ברכות בכוונה, והיתה לי שמחה ורצון להודות לה', ואז לבסוף שבחתי אותם על כך.
והנה השמש תכסה ארץ, כן גם היום היא שקעה כהרגלה, והלכה להאיר במקום אחר, למרות כל גודלה ועוצמתה, היא עומדת על מסילתה בקביעות אלפי שנים, דולקת ובוערת ולעולם לא נגמרת, על אותו חום היא עומדת, אין אלו דברים מובנים מאליהם, יש מישהו שעומד מאחורי זה ודואג לנו, וכמובן שרצונו שנתבונן בכך וממילא נקיים את ציוויו.
הבריאה החלה לנוח וגם גופי, הלכתי להתפלל ערבית ולא איחרתי לתפילה, וגם לא הקדימו אותה, עברתי שוב את הכביש כמה פעמים ולא קרה לי דבר, אפילו לא כמעט, חזרתי לבית והילדים הלכו לישון מאושרים ולא כועסים או בוכים מתנת שמים, ממש בנס הם לא רבו על הכריות ולא על המקומות, הם לא קיבלו מכה כשפתחו את המטה, הם נרדמו כולם בזמן, ולא היה להם נדודי שינה, וגם אני או רעייתי הספקנו לספר להם סיפור לפני השינה, למרות כל העיסוקים הרבים שהיו.
המשכתי עוד ללמוד או ללמד, וקיבלתי עוד רצון וכוח, זכיתי באשה נפלאה שמעודדת אותי ללמוד תורה גם בערב, ישבנו לדבר ולא רבנו וגם לא התווכחנו, ניסנו לעזור אחד לשני בספקות שנתעוררו אצלנו במשך היום.
ובחסדי ה' וברחמיו המרובים, קבלתי רצון מה' יתברך לשמור על בריאותי, ולהפעיל את גופי, עם קצת פעילות גופנית, המחייבת את כל הרוצה לצאת ידי חובתו של שמירת גופו שניתן לו בפיקדון, וזה למרות כל הקושי והטרחה הכרוכה בדבר, ובכך הרגשתי את גופי נושם לרווחה, רגוע ושליו, עם השראת שמחה מיוחדת אשר קבע הבורא יתברך שאחר פעילות ובשעת הפעילות הגוף מפריש חומרים מרגיעים ומחזקים את הגוף
[60].
נכנסתי לרחוץ את גופי, והיו לי מים חמים למרות שכולם כבר התקלחו, לא שכחתי מגבת, ולא שום בגד, היה לי סבון שהיה לו ריח נעים, ולא נפלתי בשעת הרחיצה, גם יכולתי להרטיב את אוזני, כי לא היה לי קרע בעור התוף, וכן יכולתי להרטיב את ידיי ואת רגליי, כי לא היה לי עליהם גבס, ואף לא תחבושת, יצאתי ונטלתי ידיי, והלכתי לישון.
ישבתי על מטתי, ונזכרתי בכל הטוב אשר גמלני היום בורא עולם, הסתכלתי סביב וראיתי את קירות ביתי, את מיטתי, וכן את רעייתי, והודתי לבוראי שזיכני להיות בביתי, ולישון על מיטתי, לשבת שליו ורגוע, בלי צעקות ורעשים נוראים, ובלי מראות מזעזעים, אמרתי קריאת שמע בכוונה ובשמחה, נרדמתי שוב מהר, בדרך נס גמור בלי שום פשר והבנה.
וכך יום רודף יום, מאות ואלפי ניסים ונפלאות, כל רגע ורגע בשעות חיינו, דברים שהם בחיי השגרה שלנו, ואנו לא תמיד נותנים דעתנו עליהם, מיליוני חסדים ורחמים שה' יתברך משפיע עלינו, ואנו התרגלנו אליהם, ולכן אנו שוכחים להודות לעליהם, וחייבים אנו לשוב ולהתבונן בהם כעת, וכפי שכתב הרב בספר חובות הלבבות שער חשבון הנפש שחייב האדם לשוב ולהתבונן בסביב לו, כאילו הדברים מתרחשים אצלו לראשונה, כי כשהיינו קטנים ראינו את הדברים כמובנים מאליהם, והרי שזה אינו.
מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, זה רק אין ואפס מהחסדים של ה' יתברך, אי אפשר לכתוב הכל, ומה שכתבנו זה אפילו לא טיפה מהקיים, הדברים שנכתבו היו רק אודות הסיכויים המאוד קרובים שיכולים להיות במשך היום, וקורים לנו מהם פעמים אחדות, ולפעמים כולם ביחד, וכשעוברים עלינו ימים כאלו בלי שום טרדה, "הכל חלק" כמו שאומרים, צריכים לתת על כך תודה מיוחדת, זה לא מובן מאליו, אבל האמת היא שיש עוד הרבה דברים שיכולים לצער הרבה יותר, ועם כאבים הרבה יותר גדולים, שאם נאריך לבאר ולפרט את כל האפשרויות יכלה הזמן והמה לא יכלו, ואנו לא באנו אלא לבאר את עיקרי הדברים והיסודות, ומכאן ימשיך כל אחד לעצמו לפתח את ההתבוננות במשך חייו, להודות לה' יתברך על הטובות האישיות שלו, על ידי שיתבונן בכל הימים שעברו עליו, היאך הם התרחשו אצלו, ואפשר גם להסתכל על הסובבים, מה עובר עליהם.
כמו שה' יתברך הוא אין סוף, כך גם אין סוף לחסדיו, אבא!!!, אתה משגיח לנו על כל ה-85 ביליון תאים שיש לנו בגופנו
[61], על כל זה אנו מודים לך ומשבחים את שמך, ישתבח שמך לעד מלכנו, על כל נסיך ונפלאותיך שבכל עת וכל רגע שהיית עמנו ועם אבותינו, תודה על הכל.
ואסיים סיפור זה, במסירת מודעה אל אחיי הנמצאים כעת בכל מיני ניסיונות, שהנני להזכיר לכם, שגם אם הרשימה הנזכרת לא מלאה אצלכם, ואולי אפילו חסרה הרבה בתקופה זו שבחייכם, אז תדעו ותזכרו, שאנו בני ישראל חבורה גדולה מאוחדת ומלוכדת, ואנו לא מתנסים בניסיונות לבדנו, כבר אלפי שנים עמדו אבותינו במאות ואלפי ניסיונות קלים וקשים, מכל המינים והסוגים, ובכל ניסיון שאנו עומדים בו, אנו בעצם שותפים להם, להגיע למטרה שהם ייחלו להגיע אליה, שזה לעשות את רצון ה' יתברך במושלם, ואנו ממשיכים את מה שהם עשו, והם אומרים לנו בקול תחנון "תמשיכו בכל הכח אל תוותרו אנו אתכם", כך אומרים אברהם יצחק יעקב והאימהות הקדושות, וכן כל השבטים, וכן הנביאים כולם, התנאים האמוראים הראשונים וכל האחרונים, וכל נשותיהם, כולם עברו נסיונות עד בלי סוף, ועמדו בהם, והם מבקשים מאתנו להצליח בקיום התורה והמצוות, למרות כל הנסיונות, וגם בדורינו אנו, רבים המתייסרים ועומדים איתנים לא מועדים ולא מוותרים, רק אליו מייחלים, אנו עם אחד עם לב אחד, העוסק בתורה היחידה, והעובד את הבורא היחיד.
[1] לא כאותם שצריכים כל מיני כדורי שינה בשביל לישון, או כמה כוסות יין, ועדיף לקחת כמה כדורי ביטחון ואמונה ומיד נרדמים, ואפילו בימים טרודים וקשים, כמו יונה הנביא שהלך לישון באוניה בשעת סערה בים, וחזקיהו המלך בשעת המלחמה.
[2] ומי שהוא חולה ולא מרגיש טוב, או שכואב לו כל מיני מקומות בגוף, ידוע הדבר שכשאדם הולך לישון הרי שמערכת העצבים שהיא המקור לכל כאב בגוף, הרי שהיא מחלישה את מלאכתה, ולפתע האדם מפסיק להרגיש את הכאב באותה רמה שהיתה מפריעה לו להירדם, אם הוא היה משתעל, הוא מפסיק להשתעל, אם כאבו לו העיניים הרי שהם מפסיקות לכאוב, ולפתע בקומו בבוקר אחר דקות מספר מתחיל הוא להרגיש שוב את הכאבים, וכל זה למה, בשביל שהאדם יהיה יכול להירדם ולהחליף כוח, שאם לא היה קורה כדבר הזה, הרי שהאדם לא היה יכול להתקיים, כי בשביל להתרפאות צריך מנוחה.
[3] מערכת החיסונית היא מערכת הלימפה הנמצאת בגופינו, אלו הם עורקים אשר זורמים בתוכם כדוריות דם לבנות מכל מיני סוגים (מקרופאג'ים, לימפוציטים), ויש כמה נקודות בגוף שהם נמצאים שם בריבוי, כמו בגרון מאחורי השקדים, מחתת לזרועות הידיים, ובשיפולי הבטן, ובעיקר בטחול שהוא גוש לימפה ענק, ותפקידם לפקח על כל בעיה רפואית בגוף, לגרש חיידקים או וירוסים, ולאכול כל פסולת מיותרת, ומתוך אותם עורקים שהם נמצאים הם חודרים לתוך כל מערכות הדם ועושים את המוטל עליהם, ובשעה שיש דלקת בגוף או זיהום, רמת כדוריות הדם הלבנות עולות, כי הם מתחילים להתרבות לצורך הרפואה של הגוף, והרוצה לראותם יתבונן בפצע דלקתי שצבעו צהבהב, מפני שמעורבות בו כדוריות לבנות בצרוף חיידקים, מה רבו מעשיך ה',
והרוצה לחזק את מערכת החיסונית שלו שמועיל הדבר לרפאות כל מיני תחלואים בגוף במהירות רבה יטול כדורים או טיפות טבעיים הנקראים פרופוליס, רק יבדוק היטב את הכשרם, הפרופוליס משפר את מערכת החיסונית של הגוף ומעלה את עמידתו בפני מחלות זיהומיות ע"י האצת הפעילות של כדוריות הדם הלבנות והגברת קצב יצירת הנוגדנים, במגע עם אזור פגוע הוא מאיץ את התחלקות התאים וע"י כך מזרז את הגלדת הפצעים וגורם לאיחוי רקמות חיצוניות ופנימיות בגוף, הפרופוליס מרגיע ומשכך כאבים, כוחו האנטיביוטי הוא חזק פי 10 עד פי 100 מאשר הפניצילין, כמו כן נמצא שהפרופוליס משפיע לטובה במקרים של לחץ דם מוריד את רמת הכולסטרול בדם מונע ומרפא שפעת, דלקת גרון ועוד.
והתרופה הטבעית האמיתית ביותר שהיא בחינם גמור, הרי היא השמחה והשלווה, וכמו שכתב הרמב"ם בספרו פרקי משה פרק שמונה עשרה, כי רבים סרו חולייהם מהם בסיבת שמחה, "ששמחו לבד", וכן מצאתי כתוב בשם ד"ר יצחק יניב מנהל המחלקה האונקולוגית בבית חולים לילדים שניידר שאמר, "יש עובדות רבות המראות קשר בין המערכת החיסונית והמצב הנפשי של החולה, מערכת החיסון אצל אנשים שמצב רוחם מרומם מתפקדת טוב יותר מהמערכת החיסונית של אלה המדוכאים יותר" עד כאן לשונו, וכדי לזכות לשמחה אמיתית בחיינו, זה רק על ידי חיזוק הביטחון והאמונה בהשגחתו עלינו תמיד, כל יום מעט מלימוד ספר חובות הלבבות בשער הבטחון, הוא יותר טוב מכל כדור כימי או טבעי, ומזה ומזה אל תנח ידך.
[4] יש הסובלים מכל מיני בעיות במערכת העצבים, שגורמות הרדמיות בכל מיני אברים בגוף, בזמן שהם שוכבים ולא מזיזים את איבריהם, הדבר מעיק וכואב, ולפעמים חוסר בויטמין B12 גורם לכך, כי הוא נוטל חלק גדול בתפקוד מערכת העצבים, מלבד מה שחוסר באותו ויטמין גורם לשכחה כרונית.
[5] יש הסובלים מבעיות במערכת העצמות, שהדבר גורם להם לתקיעת אברים, וחוסר אפשרות לקפל ידיהם ורגליהם כראוי, והם צריכים לנענע את אבריהם פעמים רבות עד אשר הם משתחררים.
[6] בבית החולים, יש כאלו חולים שצריכים להיות בשמירה תמידית אודות מצב ליבם, ולכן הם מחוברים לכל מיני אלקטרודות הבודקים את הדופק ומצב הנשימה, והדבר גורם להפרעה בשינה, גם בגלל ריבוי החוטים שנמצאים מונחים על החזה עם דבק כואב, וגם בגלל שלהתהפך מצד לצד אי אפשר, כי אורך החוטים לא די ארוך.
[7] יש כאלו בני אדם הישנים שינה עמוקה מאוד, והדבר גורם להם שפעמים יפלו מהמטה, והדבר מבהיל נורא, ופעמים אף כואב מאוד.
[8] ולכן מי שהשריר של הפנים שלו לא עובד, שריר מספר 7, יצטרך לסגור את העין עם פלסטר, כדי שלא יכנס לשם אבק, וכן הוא יצטרך למרוח משחת סינטומצין, מפני שעדיין הסגירה הזו לא די טובה, ויש חשש שתהיה דלקת בעין, ואפשר להגיע מכך אפילו לידי איבוד העין לא עלינו.
[9] הדרך הנכונה באכילה היא לאכול את הסעודה היותר גדולה בשעות הצהרים, ולקראת הערב לאכול מאכל יותר קל, עד שתגיע שעת השינה ואז קיבתו לא תהיה מלאה, שהרי מי שממלא כרסו בשעות מאוחרות יכול לקרות לו שהמאכל יעלה מן הקיבה לגרון בשעת שכיבה ואז יכנס לדרכי הנשימה ובמצב הטוב הוא רק ישתעל ובמצב הלא טוב הוא יכול להגיע לידי חנק נוראי, ובדרך כלל דבר זה נגרם מריבוי אכילה, וצדיק אוכל לשובע נפשו.
[10] כמה פעמים אדם נרדם בלילה ובלי שימת לב הוא ישן על ידיו ונגרם מכך חוסר זרימת דם תקינה, ולפתע הוא מתעורר מכאבים עזים, הן מפני כובד היד, והן מפני נימול, שפירושו הרגשה בידים כאילו הולכים עליהם נמלים, והרגשה זו היא בעצם הרגשת זרימת הדם, שנגרמת מחוסר הגעת חמצן מספיק לאותם מקומות.
[11] בבית חולים כל כמה זמן באים לבדוק את המטופל בלי הודעה מוקדמת, עוד בעודו ישן, ועושים לו בדיקת לחץ דם, על ידי רצועה שמחברים ליד והיא מתנפחת ומתהדקת ולפעמים בגלל האינפוזיה הדבר כואב עד למאוד, בדיקת לחץ דם היא חשובה לסובלים מלחץ דם גבוה, כי לחץ דם גבוה יכול להביא למחלות מאוד מסוכנות כמו שבץ שזה נקרא אירוע מוחי, וכן התקפי לב, וסיבת הדבר כי לחץ דם גבוה גורם להתאמצות גדולה יותר של הלב, ולכן הלב מתעייף ולבסוף רמת התפקוד שלו נחלשת והדבר יכול לגרום להתקף, וכן לשבץ כמו שאמרנו כי לחץ דם גבוה גורם לניתוק של כל מיני קרישי דם בעורקים ואם ישתחרר אחד מהם בזרם הדם והוא יגיע למוחו של האדם הרי שיסתם אחד מעורקיו במוחו ולא יגיע חמצן לאותו מקום וממילא יכול להביא הדבר לאירוע מוחי קטן או גדול, ואפשר להגיע מזה אף לידי מוות, ואם לא אז לשיתוק של חצי הגוף, ובמצבים הטובים לאחר כל מיני טיפולים ותרופות המצב משתפר ומגיעים כמעט להחלמה מלאה.
[12] רעש המוניטור הבודק את קצב הלב מפריע לשינה, זה לא רעש של מכשיר אחד, אלא מכל מיטה נשמע הקול.
[13] בבית החולים נמצאים הרבה אנשים מבוגרים מאוד, אשר סובלים מכל מיני מחלות כרוניות, ופעמים הרבה הם משמיעים כל מיני קולות מוזרים של ליחות חזקות, מלוות בשיעול, או סתם גניחות של כאב, וכן צעקות של דמיונות ופחד, גם מצויים שם ריחות לא נעימים ולא נאריך, וכל זה בכל שעות היום והלילה, אין שינה ולא קימה.
[14] לילה אחד התעוררה אחת מבנותיי מרוב כאבים חזקים ברגלה, כבר כמה ימים שהיא התלוננה עליהם, אבל באותו יום היא אמרה שזה עבר לה, אך לפתע באמצע הלילה הכאבים חזרו עד כדי כך שהיא כמעט לא יכלה ללכת, ואחר כדקה קמה אחריה בתי הגדולה, והיא אומרת שכואב לה השפה, הסתכלתי עליה וראיתי שכל השפה שלה היתה נפוחה, ממש גדולה, ואני נבהלתי, היאך יתכן לא אחת אלא שתים בלילה אחד, והם קמו יחד. ועוד באותו לילה בשעה שלוש הגענו יחד "לטרם רפואה דחופה", ועברנו שם כמעט את כל הלילה, ולמרות שלבסוף לשניהם תודה לה', לא היה שום דבר, ולמחרת הכל עבר, אך הפלא הגדול הוא היאך פתאום אדם מוצא עצמו עדיין חצי יושן אך לא במטתו, אלא במיון עם שתים מבנותיו, כל דקה של שינה ביום רגיל בלי הפרעות הוא נס גמור, תחשבו על זה.
[15] גם כשאדם ישן עדיין יש מקומות במוח שלו, שממשיכים לעבוד לצורך התפקוד הלילי, וחלק ממנו אחראי לקימה בבוקר, שלמרות שאדם ישן הוא יודע במחשבתו שהוא צריך לקום בשעה מסויימת, והמוח שלו מעיר אותו, וממילא את שאר חלקי המוח.
[16] מאחורי העפעפיים, יש לכל אדם נורמלי פטמות מסויימות המפרישות חומר חיטוי מיוחד, שמנקה את גלגל העין כולו, הם גם גורמות לעין שתהיה לחה ורטובה, ובכך מצמוץ העין הוא תקין ונעים, לא יבש, ההפרשות שנמצאות בעיניים בשעות הבוקר הם בעצם החומר שמנקה, וזה שייך למערכת החיסונית בגוף שתפקידה לנקות ולטהר כל דבר, וכשיש דלקת בעין הנוזל הצהוב מתרבה, עד שנגרם הדבר שהעין נדבקת ונסתמת וצריך להסיר את כל הדבק בשביל לפקוח את העין, והדבר קורה כך לא רק בגלל שצריך הרבה חומר ניקוי לחיסול החיידקים, אלא מפני שכיון שהעין צריכה סטריליות ומנוחה לכן העין נדבקת ונסגרת ובכך נהיית מבודדת ונחה מכל מיני מצמוץ, ואז העין יכולה להחלים במהירות הנצרכת.
[17] אדם שרוצה לדעת מעט את הערך של העיניים שלו שהוא רואה, אז בשעת קימתו בבוקר לא יפקח עיניו, וינסה רק לקום מהמטה, ואם הוא רוצה יותר להבין אז גם ינסה להתלבש, נראה אם הוא ימצא בכלל את בגדיו, והוא בטח יפול כמה פעמים, וידפק ראשו בכל מיני דברים, ואז שינסה להוציא משהו מהארון או מהמקרר, בקיצור, שינסה למצוא משהו, ואם הוא רוצה להוסיף תודה, שילך לחדר של ילדיו, ואז הוא ירצה לראותם, אך בלי יכולת, ואז יפקחם ויודה לבוראו.
[18] יש בני אדם שמפני חולי עיניים, הם רואים דרך העיניים כל מיני גופים זרים המפריעים את ראייתם, הגופים נראים כמין שערות כאלו, דבר המטריד מאוד, זה נגרם מפני שיש לנו בתוך העיניים חומר העשוי מג'ל, ולפעמים מגזרת הבורא הוא מתייבש והדבר גורם לראות את הנ"ל, ועל פי הרפואה אין לזה תרופה, וצריך להשלים עם זה.
[19] כל אחד יודע וזוכר, שכשהוא נחתך בקצה האצבע, היאך הוא היה מרגיש, כל הזמן דעתו היתה על אותו מקום. בלי לשים לב אנו משתמשים בקצה האצבע ממש בלי הפסקה. מספיק מקום אחד קטן בגוף שהוא כואב, וכבר האדם לא מיושב בדעתו ומחפש מזור לרפואתו, פתאום הוא נזכר שיש לו אצבע, הוא לא יודע עד עכשיו היכן היא היתה, ורק עכשיו הוא נותן ליבו להבין כמה מעלות טובות יש לכל איבר ואיבר, ואפילו לקטן ביותר.
[20] כאבי גב הם אחד מהכאבים המציקים ביותר, אי אפשר לשבת אי אפשר לשכב, ואי אפשר ללכת, וכמובן לא להתכופף, ולפעמים הרפואה להם היא למעלה משבוע, אלו הכאבים הפשוטים אבל יש חמורים הרבה יותר, כמו מקרה הנפוץ הנקרא פריצת דיסק, אשר פירושו, שבין כל חוליה לחוליה בגב שלנו יש סחוס שבזכותו הגב שלנו גמיש מאוד, ואנו יכולים להתכופף קדימה לצדדים, ואחורה, עוד ידוע שבתוך כל החוליות בגב עוברת מערכת העצבים, מערכת העצבים היא דבר פלאי ביותר ולא נוכל להאריך עליה את הדיבור, אבל מעט לצורך העניין נאמר, המערכת הזאת נמשכת מתוך המוח ונכנסת בתוך החוליות, ולכל אורך החוליות נמשכים חוטים דקים שנמשכים לכל אברי הגוף הפנימיים והחיצונים, אני מתכוון העור העיניים ואפילו השיער, מערכת העצבים תפקידה מתחלק לשנים, הראשון להרגיש כל דבר ודבר והיינו חוש המישוש, אותם חוטים דקים מקבלים את התגובה ומעבירים אותה למוח, ובכך מבחין האדם בכל המתרחש סביבו, תפקידה השני הוא להזיז את כל האברים על ידי שהמערכת מחוברת לכל שרירי הגוף, הן השרירים שעובדים קבוע כמו שרירי הגב הפנים והאברים הפנימיים, והן לשרירים שעובדים בזמן פעולה, הסבר זה הוא מספיק בשביל שנבין מה היא המחלה הנקראת פריצת דיסק,
שהנה אחר שיודעים אנו שיש לנו בין כל חוליה וחוליה סחוס שהוא נקרא דיסק וכן שכל מערכת העצבים עוברת באותו מקום, כעת נבין את העניין, כשיש לאדם עומס רב על גופו כגון שהוא מרים דבר כבד, או מחמת ישיבה ממושכת ולא נכונה, ובצירוף שאין לאדם מספיק שרירי גב חזקים, אז קורה שהדיסק הנמצא בגב יוצא ממקומו על ידי הלחץ שנגרם שם, ובדרך כלל זה קורה בחוליית L14-L15 שהם נמצאים למטה בגב תחתון מפני שהעומס עליהם הוא הגדול ביותר, וכשהדיסק זז ממקומו הוא פוגע במערכת עצבים, אותם חוטים שסיפרנו עליהם, ואז נגרמים כאבים, שתפקידם להזהיר ולשדר לאדם מצוקה שיטפל בבעייתו אם על ידי תפילה ואם על ידי טיפול וזהירות משנה, ופעמים כשהדיסק זז ממקומו הרבה הוא גורם לשיתוק ברגלים, כי הוא מונע את הפקודות שעוברות מהמח לרגלים, ולהתרפאות מדבר זה צריך לעבור ניתוח מאוד מסוכן של השתלת דיסק תותב, שגם אם הוא עבר בהצלחה האדם לא יחזור לתפקוד רגיל, ומי שלא עובר ניתוח צריך לקבל זריקות של וולטרן וכדומה לשיכוך כאבים ולהמשיך להתקיים כך, והסבל הוא נורא, וזה בשילוב טיפול ברפואה משלימה כמו דיקור ועוד, ובמצב הטוב של פריצת דיסק, ויותר נכון "בלט דיסק", שהדיסק לא זז הרבה, מרגיש האדם הרדמויות ברגלים, מחוסר תפקוד נכון של מערכת העצבים, ובעיקר מרגישים זאת בעת עמידה ממושכת, והרגשה זו לא נעימה כלל, ולכן כדאי מאוד לשמור על הגב, הן על ידי פעילות לחיזוק הגב, והן על ידי שלא נעמיס עליו.
ואם כבר דיברנו אודות כאבי גב, אז אי אפשר לשחרר אתכם מזה העניין בלי לספר לכם עוד דבר, צריכים אתם לדעת מה שהגיעו כל גדולי הרופאים למסקנה מוחלטת בלי ספק, שאחד מהגורמים לכאבי גב שאין להם מקור ברור כמו פריצת דיסק, הוא לחץ נפשי כבד, מדוע? שום אדם לא יודע, אבל זו מציאות, אין מה לעשות, לאט לאט מגלים ומבינים שכל תחלואי הגוף, קשורים לנפש האדם, אדם שלפתע קיבל כאבי גב, יתבונן מעט מה עבר עליו בזמן האחרון, הוא יבחין וימצא מיד שהוא עבר ימי לחץ נפשי, ואם הלחץ כבד, אפשר להרגיש כאבים אלו מיד, אפילו באותו זמן, לפיכך ידעו הקוראים שכדאי מאוד שלא להיכנס למצבים כאלו, ועוד ידעו שאם הם רוצים לשחרר את כאבי הגב, אז עליהם לשחרר מעליהם עול ולחץ, ובד בבד להירגע ולהיות שליו, לפני שהם פונים לרופא, ולפני שהם לוקחים תרופות, ובדרך כלל כאבי גב מסוג זה, נמצאים יותר בגב העליון ולא התחתון, מחצי הגב ולמעלה.
[21] מי שיש לו ציפורן חודרנית, אין מנוחה לנפשו, כל הרגל שלו כואבת, הוא לא יכול לדרוך על הרגל, לא לנעול נעלים, והכאבים הולכים ומתחזקים, הציפורן הרי חודרת לתוך הבשר, נהיה מוגלה, והכל מתנפח, והרבה פעמים רק ניתוח עוזר, אחרי שהוא כבר מרח את כל המשחות, ציפורן אחת בריאה, זו זכות של רמת חיים שלווים, כל שכן עשרה.
[22] הסחוס בברך, הוא כמו כרית הגנה המפרידה בין הירך לשוק, ובכוחו של הסחוס למנוע זעזועים קשים. שחיקה של הסחוס, מביאה לכאבים נוראים ונפיחות של הברך, אין לבעיה זו כמעט תרופה, מלבד השתלה של סחוס, ואם העצמות עצמן נשחקו, יהיה צריך לעשות השתלה חדשה של כל הברך, ממש ניתוח מזעזע, ולפעמים מגיעים גם לקיבוע של הברך, והרגל נשארת ישרה לכל החיים, ולכן כדאי לשמור על הברכיים, ולא לאמץ אותם יותר מכפי יכולתם.
[23] רצועת הברך תפקידה לתפוס את העצמות ולחברם לשרירים, קריעה של רצועה מצריכה תפירה של הרצועה, או השתלה חדשה של רצועה, וההחלמה לוקחת זמן ארוך מאוד.
[24] אגן הירכיים היא עצם גדולה, והסובלים מדלקות פרקים באותו מקום נהפכים להיות נכים, כי הדלקת גורמת שאת הרגלים שהם מחוברות לאגן, לא יהיה אפשר להזיז, כל תזוזה שלהם מלווה כאב איום ונורא, אין להם לא לילה ולא יום, ותרופה לכך אין בנמצא, ועכשיו הם המציאו רק תרופה שתמנע התפשטות נוספת, זריקות מאוד כואבות.
[25] הסובלים מלחץ דם נמוך מקבלים סחרחורות, שגורמות להם לרצות לשבת כדי שלא יפלו.
[26] כל השיווי משקל מקורו בתוך האוזניים, ואם יש בעיה באוזניים, יתכן מאוד שגם ההליכה לא תהיה יציבה ונעימה.
[27] ידוע שמי שסובל מדלקת בעיניים, הנכון הוא שלא יכניס לתוכם מים כלל, בגלל החיידקים הנמצאים במים.
[28] כשהאדם עומד אז הדם צריך להגיע עד לראש שהוא מקום די גבוה, ולכן צריך הלב להתאמץ לדחוף את הדם, והנה אדם עומד, ומתכופף מיד, עומד, ומתכופף מיד, ולא קורה לו כלום, ולולי חסדי ה' יתברך כל זמן שאדם היה מתכופף היה צריך להתפוצץ לו הראש, אך בגוף יש מנגנון שמנווט את לחצי הדם, והוא נמצא ביותרת הכליה, וגורם לכך שכשאדם מתכופף אז לחץ הדם יורד, ואפשר לעשות את זה במהירות נוראה, פעמים רבות, בלי שיקרה לאדם שום דבר.
[29] מהירות האור ידועה 300.000 קילומטר לשניה, ולכן מרחק השמש מכדור הארץ הוא 300.000 כפול 60 שניות כפול 8.5 דקות, ומשם מגיע האור אלינו, 153.000.000 מיליון קילומטר.
[30] האישון היא הנקודה השחורה, שנמצאת לנו במרכז העין, למי שיודע ולמי שלא יודע, האישון מתרחב ומתכווץ, באור יום האישון מתכווץ מחמת ריבוי האור, ואילו בחושך הוא מתרחב לקבל כמה שיותר אור, יש אנשים הסובלים מכך שאין האישונים שלהם מתכווצים כראוי, ולכן הם חייבים ללכת בשמש עם משקפי שמש, וכן להפך שבזמן החשכה הם אינם רואים היטב, כי האישון שלהם לא מתרחב כראוי, והרוצה להבחין בהתרחבות האישון שלו, יכנס למקום חשוך ויצא, ואז יביט במראה.
[31] יש הרבה אנשים שמרוב שהם חפוזים וטרודים בכל מיני ענייני החיים, הם לא מבחינים בשום דבר הנמצא סביבם, ויותר מזה הדברים האלה מפריעים להם ומציקים להם, מרוב שהם כעוסים ושרויים בצער תמידי.
[32] אם קצת יחשוב האדם מהיכן מגיעה הרוח הוא יתקע בשאלה גדולה של חכמי המדע מהיכן מגיעה הרוח, הרבה תועלות יש לרוח, מלבד הבאת העננים לצורך הורדת הגשמים, ופיזורם לאחר מכן, ועוד שמונעת את עיפוש המים על ידי שמזיזה אותו, מלבד מה שהיא משמחת את כל מי שזוכה למשוב רוח, ונושם הוא נשימה עמוקה.
[33] אינפוזיה זו מחט שמכניסים אותה לתוך הוריד קבוע לשוהה בבית החולים, לצורך נתינת תרופות או עירוי נוזלים לתוך הווריד, זה מאוד כואב ונשאר על היד סימן לפחות כשבועיים לאחר הוצאת המחט.
[34] בית כסא בלשון צנועה יותר.
[35] פירושו, סדק באותו מקום, וצריך לכך ניתוח כירוגי, ובינתיים הזעקות עולים עד לשמים.
[36] הם ורידים נפוחים זבים דם, ולהרמב"ם בסדרת ספריו פרקי משה, יש חלק אחד שלם המיוחד רק לזה הנושא, ומזה נבין את רמת הסיבוך והכאב של מחלה זו, עד שהיה צריך לכתוב עליה ספר.
[37] לא נאריך בדברים אלו מפני הצניעות, אך כל הסובל מאחד מאלו הארבעה מאבד כל מנוחה ושלווה, הרגשה רעה שכמעט שאין לה אח ורע, תענוג הופך לסבל, דבר שהוא נראה די פשוט וקל אך האמת היא שאין לך סיבוך למעלה הימנו, כל בעל ניסיון בדבר יודה לדברינו, ואפילו הרצון לאכול הולך ומתמעט, מפני המחשבות העתידיות.
[38] בלוטות הטעם נמצאים בלשון, כל אחד במקום אחר בפה, בתחילה המתוק, בהמשך המלוח, אחר כך החמוץ, ולבסוף המר, והחריף אינו חוש טעם, אלא צריבה של תאי רירית הפה, הלשון היא אחד מהאברים שמסייעים לנו בשעת האכילה לגבל את המאכל, וכן למעוך אותו על ידי הצמדה לחיך, הלשון ארוכה והיא מגיעה לכל מיני מקומות בפה לצורך הוצאת המאכל משם, ויש בני אדם שהלשון שלהם מחוברת לתחתית הפה על ידי חתיכת עור מיותרת, ובכך נגרם שהם לא יכולים להשתמש בלשון כראוי, ולפעמים אף דיבורם נפגם מכך, ורפואתם היא ניתוח קל, אשר בו מנתקים את הלשון מתחתית הפה.
[39] מלח הוא הנתרן, דבר הנצרך מאוד לגוף האדם, אכן האמת היא שבכל המאכלים יש מספיק מלח טבעי בשביל קיום האדם, ולכן כל תוספת מלח היא מיותרת, וכבר ידוע שמלח הוא אחד מהגורמים העיקריים להבאת לחץ דם גבוה, והרוצה להוריד את לחץ הדם שלו, יעשה דיאטה דלת מלח, ובתחילה יראה לו הדבר כבלתי אפשרי, וכמו שאמר איוב "היאכל תפל בלי מלח", אך המציאות הוכיחה שאחר כארבעים יום של הרגל, יותר אין האדם מרגיש שום חוסר, כי הגוף שלנו מתפקד לפי מה שמרגילים אותו, לטוב או למה שנראה כרע.
[40] עיקר תפקיד הקיבה, הוא מקום המתנה לאוכל, והכנה שניה לעיכול, שבכך יכול האדם לאכול כמות גדולה, ובכל זמן מועט, הקיבה שולחת חלק מהאוכל להמשך הדרך, ולאדם שאין קיבה או שעשה קיצור קיבה, צריך הוא לאכול מעט מעט כמו ילד קטן, לקיבה יש חוכמה נפלאה, שכל מאכל השונה במהותו, היא מפרישה לו אנזימים אחרים לפרקו, יש לה שולחן מלא סכינים לפירוק, והנפלא בכל זה, שעוד בזמן הראיה של המאכל, וכן ההרחה של המאכל, כבר מתחילה הקיבה להפריש כל מיני מיצי קיבה בשביל לעכל את המאכל המתאים, ולכן מן הראוי לראות כל מאכל לפני אכילה, וכמו שאמרו רבותינו שהעיור אינו שבע, וכן צריך להריח את המאכל, ורק אז יברך עליו, ואם יוסיף ללעוס אותו היטב הרי שיתעכל עוד יותר טוב, כי בתוך הפה שלנו יש את החומר עיכול הראשוני שהוא הרוק, והלועס את הלחם היטב ירגיש לפתע שהוא נהפך למתוק, כי הוא מתחיל להתפרק, והסוכר שבו מתחיל להיות נוצר.
[41] ידוע הדבר שצרבת היא סבל נוראי, שלפעמים אדם מתייאש מלאכול, כי לפני כל אכילה הוא צריך לברור את מאכלו, מה עושה לו צרבת ומה לא, והוא צריך ליטול כדורים נגד צרבות, שלא תמיד עוזרים, ולנו יש בקיבה הכל טבעי.
[42] יש כאלה הרגישים למאכלי חלב, שהקיבה שלהם לא יכולה לעכל את דברי החלב, כי חסר להם בקיבה את האנזימים שמפרקים מאכלי חלב, וכשם שהם נכנסו כך הם יוצאים, ולכן הם נמנעים ממאכלי חלב.
[43] השוער נמצא בסוף הקיבה, והוא לא נותן לשום מאכל או משקה לצאת, לולי שהוא קיבל אישור מהמח, שהוא צריך לצאת, וכיון שיש מאכלים שצריכים לצאת מהר ויש לאט, לכן מן הראוי להתאים את האכילה עם מאכלים הדומים אחד לשני, בשיעור זמן העיכול.
[44] ואם המאכל לא היה תקין, או שנכנס בטעות לקיבה דבר שאינו מאכל, והגוף רוצה לפלוט את המאכל לבחוץ, הרי שלפניו שני דרכים, או שלפתע יחזיר את האוכל ממקום שהוא בא על ידי כיווץ חזק, או ואולי בצירוף, שלפתע הקיבה לא תעכל את המאכל, כי היא הבחינה בדבר שיזיק לגוף, והיא לא רוצה שהוא יחדור לגוף בהמשך דרכו במקום המעיים, ולכן היא תהפוך את המאכל למימי, שלא יתעכב בגוף, ויצא כמה שיותר מהר, מהגוף.
[45] הוא נקרא כך על שאורכו אצל מבוגר "תרי עשר אצבעות", ושם מסתובב צינור זה, כלפי צד ימין, בסיבוב חד, ובדיוק שם נמצאת המרה.
[46] כל הרעלים שהכבד מסנן, הוא משליך אותם למרה.
[47] הלבלב מפריש את חומר האינסולין, המאזן את רמת הסוכר בדם, ואנזימים נוספים, וכן את מיצי העיכול, הגורמים לפרק פחמימות חלבונים ושומנים, ולכן הוא מפורש לתוך המעיים, בשעת האכילה.
[48] הם מסננות את הדם כ- 190 ליטר ביום, על ידי מיליון נפרונים, ומוציאות את הפסולת המיימית, ומצד שני מחזירות למחזור הדם, את הסוכרים מלחים ואשלגן, בכמות הרצויה והנצרכת לדם, שלא נדע את הסבל של מי שהכליות שלו לא עובדות כראוי, הוא נהפך להיות חולה דיאליזה, אשר הוא יושב שעות רבות כל יום, ליד מכונה ענקית שעובר דרכה כל הדם של החולה, ובכך הדם מתנקה ועובר סינון, סובל הוא ייסורים קשים ומרים, כאבים נוראים, והרבה תופעות לוואי, עד אשר ימצא תורם שיהיה מתאים לתרום לו כליה אחת, ואם הוא לא ימצא אז רק ירחם המרחם, מה המשכו של אותו אדם אם בכלל אפשר לקרוא לו אדם.
[49] מעל לכליה נמצאת יותרת הכליה, שיש לה שלושה תפקידים חשובים עד מאוד, שמייצרת את ההורמון אדרנלין, שהוא גורם להגביר את דפיקות הלב, לעלות את לחץ הדם, ומגדיל את כמות הסוכרים בדם בשעת הצורך.
[50] הוא מפרק שומנים וסוכרים, המגיעים למערכת העיכול, והופך אותם לחומרים קליטים במערכת הדם, לכבד תפקיד חשוב בעצירת חומרי רעל החודרים לגוף, ובטיהור חומרים ארסיים הנוצרים בגוף, כמו כן הכבד מסנן מהדם את התאים האדומים שסיימו את תפקידם באספקת חמצן לתאי הגוף ומשמידם, הוא מקיים מאגרים של שומן ברזל נחושת וויטמינים, בכבד נוצר גם נוזל המרה הנאגר בכיס המרה, עד הגיעו למעי התריסריון, ומייעל שם את עיכול השומנים וקליטת הוויטמינים לאחר פירוקם בכבד.
[51] שומנים הם טריגליצרידים, והם לוקחים חלק חשוב בבניית התאים בגוף, אכן ריבוי מהם פוגע בגוף האדם, מפני שהוא מעלה את רמת הכולסטרול הרע שבדם LDL, דבר כזה נקרא על פי הרפואה היפרליפדמיה, ועם הזמן נגרם שאותם שומנים מצטברים במקומות מסוימות בגוף, ואם קורה הדבר בלב האדם, אז נעשית חסימה בעורקים, ולאט לאט עם הזמן הסתימה גודלת, כי החסימה הנוכחית עוצרת את שאר השומנים, ונהייה שם פקק, וכשהחסימה היא למעלה מ50% הדבר מתחיל להיות מורגש בגוף האדם, נשימות כבדות וקושי בפעילות, וכבר ב80%-90% יכול האדם לקבל התקף לב מחוסר הגעת חמצן מספיק ללב, כי אז הלב מפסיק לתפקד כראוי, ואם אדם הגיע למצב כזה הוא צריך לעבור צנתור, שהיא פעולה פולשנית לתוך הלב, דרך העורקים הראשיים, ושם מבצעים פתיחה של העורקים, דבר מאוד לא נעים, ובמצב הטוב אם הלב לא נפגע, חוזר האדם לתפקוד רגיל, אך פעמים מחוסר חמצן גדול וממושך, הלב נפגע ויורד מכושר תפקודו, וממילא נהיה האדם מוגבל, ואין הדבר כדאי כלל, ופעמים לא מועטות כשאדם מושך את הדבר, ומזלזל, אפשרי שיגיע אף לידי מוות בר מינן, ולכן כבר מעכשיו, כל אדם צריך לשמור על בריאותו, ולא לאכול מאכלים שומניים, כמו גבינה צהובה, ושאר גבינות מרובות שומן, ביצים [דוקא הצהוב], ובשר שמן, בפרט אם אביו או אימו סובלים מדברים אלו, וכן יוסיף לסדר היום שלו פעילות גופנית, אשר תתבאר מעלתה בהמשך, ובנוסף יאכל מאכלים המועילים להורדת שומנים בדם, והטוב שבכולם הוא דוקא משקה היין, כל יום כוס ולא יותר, או אכילת ענבים, ויש אומרים כורכום ושום.
[52] הלב הוא האיבר היחיד, שאין המוח מפעילו, וכל פעולת החשמל שלו, היא מתוך נקודה אחת בצד ימין של הלב, שנקראת "קוצב לב", ומאותה נקודה נמשכים חוטים לכל הלב לתוכו, ופעולות חשמל אלו גורמות לכיווץ והרחבה של הלב, ואם מקור זה נפגע, אז דפיקות הלב אינם סדירות, ויש בדבר סכנת חיים, ואחד מהתיקונים לדבר, הוא השתלת קוצב לב, עם בטריות, או במצב הטוב צריבה של אותו מקום פגום, על ידי ניתוח, ונטילת כדורים לכל החיים.
[53] כולם מכירים את השם המוגלובין, אך מה תפקידו בדם לא כל כך ידוע, ההמוגלובין הוא חלבון הברזל, ובעצם שמו הם-גלובין, תאי הM הם תאים שתפקידם לסחוב את כל החמצן בגוף, כשתאים אלו פוגשים חמצן מיד הם מתחברים אליו ונושאים אותו עד להגיע למטרה, הצבע האדום של התאים האדומים הוא רק בגלל החמצן, יש מכשיר שנקרא מד סיטוראציה תפקידו למדוד את הגעת החמצן דרך האצבע, שהוא מקום המרוחק ביותר בגוף.
[54] יש בדיקה הנקראת אקו לב, והיא בדיקה הדומה לאולטרסאונד אשר בבדיקה זו רואים את הלב כולו, ואף שומעים אותו, המראה הוא לא יאומן, לפתע מתגלה לעיני האדם פלא מדהים, שלולי שרואים זאת אי אפשר להאמין, על פי הטבע וההסתברות פעולת הלב לעולם לא תתכן, אתה רואה איך הדם נכנס ויוצא במהירות אדירה בלי לפספס, אתה רואה שם את מפתחי הלב, אשר שם נמצאים שסתומים שנפתחים ונסגרים ונותנים לדם לעבור, וכן עוצרים את הדם מלחזור אחורנית, אתה שומע את הרעש העצום שמפעיל הלב, רעש של בשר לח הנחבט בדבר אחר, ואנו לא שומעים כלום ולא מרגישים כלום, עולם ומלואו, חסד עצום כל שניה וכל פעימה.
[55] קוטר של נים, הוא בגודל של תא אדום אחד 0.007 מ"מ, בכל מילימטר מעוקב יש בין 4-5 מיליון תאים, אורך החיים של כל תא הוא כארבעה חודשים, ובזמן זה, הוא נע בין הרקמות לריאות 75.000 אלף פעם, וכשתא אדום מת, הוא נהפך לבילירובין, והוא מגיע לכבד, ושם הוא מושלך למרה, וצבע תא זה הוא צהבהב, והוא צבע הפסולת של האדם.
[56] בימי העיבור, יש אין סוף חששות וסכנות לאשה ולעובר, וכשבני זוג זוכים להריון תקין, היא זכות עצומה בלי יכולת לשער, יש נשים שיש להם סכרת הריון, יש נשים שיש להם זיהומים, יש נשים שמפילות, ויש נשים שיולדות מוקדם, ויש נשים שצריכות ניתוח, בכל אלו האפשרויות הרבות, חיי הזוג לא נשארים כתיקנם, הם עושים לדירתם העתק הדבק לבית החולים, והסבל הוא רב, לזכות להגיע לחודש תשיעי אחרי הריון תקין, וללדת בבריאות ולזכות לצאת מבית החולים לאחר ג' ימים עם תינוק או תינוקת בידים, זו זכות עצומה שבשביל להבין אותה, צריך הרבה התבוננות וקצת ידיעה, כמה נשים שוכבות במחלקת נשים ויולדות, כמה נשים רוצות לחבק את ילדיהם, אבל הם נמצאות מאחורי האינקובטור, מחוברים לכל מיני אינפוזיות, וכמה נשים חוזרות בלי ילדיהן לביתם, והצער עצום בלי יכולת לתאר.
ופעמים רבות, אף הבעל סובל מכל מיני שינויי הורמונים בגופה של האשה, וכשהאשה מתפקדת בבית כראוי בלי שהיא מתלוננת על כל מיני כאבים, הקאות, או סלידה מהרחת ריחות של אוכל, אז הבעל זוכה בכך, וצריך להודות, הוא אומר לא!! אשתי לא סובלת, וגומר בכך, זה אינו נכון!! כי מה שאשתו לא סובלת, זה נס ולא מקרה, ועל נס צריך להודות.
[57] זו פעולה, שכל העצים והצמחים אוכלים, בעלים של העצים, יש חומר הנקרא "כלורופיל" שהוא בעצם הצבע הירוק, יש בו כוח לקבל את חום השמש, ולהפוך אותו לאנרגיה, שיש בכוחה להפוך את המים, שהשורשים שואבים, לסוכר המחיה את העצים, כמו שיש בגוף שלנו כלים ההופכים את המאכלים לדם, ואם כן העלים הם בעצם הקולטנים שגורמים לצמיחת כל עץ וירק.
[58] כמו מיץ תפוזים טבעי ועוד, וכתבו רבותינו "היזהרו מן הצבועים", ולכן יש לכל בר דעת, להיזהר מכל המשקאות הצבועים, כולם רעילים, זה יותר וזה פחות, גם המשקאות הדיאטטיים, רעילים לא פחות, ואולי יותר, זה שאין בהם קלוריות וסוכר זה מאוד מוזר, כי הם יותר מתוקים מסוכר, והחומר הממתק, לא פחות רעיל מסוכר לבן, ולכן גם מי שחשקה נפשו לשתות מאותם אלו הרעלים, ימעט בזה כמה שיכול, יטעם מעט, ויאמר לשתייתו די, מים הם טעם החיים, ואם היה בידי כוח ויכולת, הייתי מוציא מים מזוקקים עם הדפסה עליהם "האושר של החיים", כל החומרים שנמצאים בכל המשקים, הם במוקדם או במאוחר, פוגעים בהמון מערכות בגוף האדם, ואפילו פגיעה מיידית של מיגרנות, או חוסר ריכוז, וכעסי יתר, ולעומתם, המים מטהרים את כל הגוף, ועושים לו שטיפה, מים הם הכי זולים ובריאים, כל האוהב את ילדיו, לא יתן להם אלא מים, ובשבת יתן להם מעט סירופ בריא במידה ובמסורה, או מי סודה בטעם לימון.
כל החברות היום, מגלות את קלונם, ומפרסמות כל יום פרסומת חדשה, כמו, שוקו בלי סוכר, עם כמות סוכר הטבעית והנצרכת, ואם כן עד היום, מדוע שמתם גם כמות סוכר שאינה נצרכת?, הרי הרסתם את בריאותם של ילדינו, וכן הוא בכל מיני מאכלים, שכותבים "חדש" בלי תוספת רעל של... ולא רעל של..., עד שבני אדם יתעוררו, ויבינו מה הם אוכלים, יהיה מאוחר, היום ממציאים כל מיני בורקסים חדשים, בצק בלי מרגרינה, זה הרע שבמיעוטו, עד היום האכילו אותנו רעל, וממשיכים לעשות זאת, ולמרות שאכילה מועטת של אלו הדברים, כל זמן רחוק, לא פוגמת הרבה, אבל אם כבר אוכלים את זה פעם ב.. אז עדיף כבר לוותר על זה, וגם אם אנחנו ההורים נכשלים בזה, למה ומדוע אנו מאכילים בידיים לילדינו, את כל הרעלים האלו, המודעות היום הולכת וגוברת, ויש אפשרות לקנות ולהשיג מאכלים בריאים בזול, ואפילו ממתקים מסויימים, צא ובדוק.
וראיתי באיזה ספר, שהסקרים אומרים שתוחלת החיים במקומות בעולם שיותר מלומדים, שם זוכים הם להאריך ימים יותר, כי הם מודעים לכל מיני הרעלים והבעיות הבריאותיות במאכלים, ואילו דלת העם שלא יודעים מזה כלל, קונים ואוכלים, בלי שום ידע לסכנות האורבות להם, ולכן כל מי שיש בידו להשפיע ולהתריע, מצוה קדושה וחובה רבה עליו לעשות כן, ויש במעשיו זיכוי הרבים גדול מאוד, הוא זוכה להאריך ימים ושנים של בני אדם, וכבר אמר רבינו הרמב"ם שתפילתו של האדם צריכה להיות בעיקר להינצל מהמאכלים הלא בריאים, יותר ממה שיש להתפלל לזכות למצוא רופא טוב, יזכנו ה' יתברך שתהיה לנו נפש בריאה בגוף בריא.
[59] נאמר איזה דבר בעניין כאבי הראש, לכאבי ראש יש כמה סיבות, ואני אדבר רק אודות הכאבים שאינם ממש חמורים ומסוכנים, אלא על הכאבים הנקראים "מיגרנה", כאבים אלו מלווים בכאבים המתחילים מגובה העינים וממשיכים למצח, ומתמקדים בצד אחד בראש, וממשיכים עד הצוואר, שם נמצאים שני עורקים גדולים, כאבים אלו כאבים בלתי נסבלים, הגורמים ממש לאבד את הסבלנות ולפעמים את השפיות, אי אפשר לשמוע בזמן זה רעשים, לא להיות באור, רק תופסים את הראש בשתי ידים, לוחצים כאן לוחצים שם, יש אנשים שסובלים מזה לפרקים, פעם בזמן מסויים, וזה לא כל כך נורא, אבל לפעמים זה איתות לזה שבהמשך האדם הזה הולך לסבול מכאבים אלו בתדירות יותר גבוהה, כי יש אנשים שסובלים ממיגרנות באופן תמידי, פעם בשבוע, או יום כן יום לא, ולפעמים אפילו כל יום, אז הוא שותה קפה, או לוקח כדור, עוברים יומיים, והכאבים חלפו, אבל הבעיה נשארת ולא עוברת, אלא היא חוזרת ובגדול, והרופאים אומרים לא בחכמתם, שאין לכך רפואה, אכן האמת היא שיש לכך רפואה, אך תחילה צריך לדעת למה נגרמים כאבים אלו, וידוע ובדוק שהגורמים לכך הם, לחצים נפשיים בעיקר, שאדם הכניס את עצמו אליהם, בלי ידיעה והבנה למה שזה יכול לגרום לו, כי לחץ בגוף האדם, גורם לכיווץ של העורקים, בדיוק ההפך מהשרוי בשמחה שאבריו מתרחבים, ואז בשעת הרפיית העורקים שהם חוזרים להיות רחבים, הרי אלו הכאבים, ולכן מייד אחרי מצבי לחץ מרגישים כאבים אלו, כל שכן מי שהוא שרוי בלחץ תמידי, שתבחינו בו שהוא סובל כאבי ראש כרוני, ובכיס שלו באופן קבוע יש כדורים, גם חוסר תזונה נכונה גורם לכך, ואף עייפות יתר, שנגרמת מחוסר שעות שינה, ולכן מפני שהם אלו הגורמים, ממילא מי שיסיר מאליו את הלחצים הנפשיים, ממילא יוסרו מעליו כאבי הראש, והרבה דרכים לכך, ולא כאן המקום להאריך בעניין זה, ואחד מהם הוא פעילות גופנית וכפי שיתבאר בהמשך מה היא מעלתה, הן במישור הגופני והן במישור הנפשי, ואם אותו אדם יכניס לפיו רק מאכלים בריאים, כמו לחם מקמח מלא, ולא יאכל פיצות ובורקסים, או כל מיני מטוגנים למיניהם, אז הוא יבחין מייד בשיפור מצבו, ואל תסתכל על מי שאוכל הכל ולא קורה לו כלום, כי הוא לא ראייה, שהרי כל גוף וגוף טבעו שונה, ויש יותר רגישים ויש פחות, ובמוקדם או במאוחר אין מי שנמלט מזה, ועל כל פנים מי שסובל מזה וצריך סיוע מיידי, כדי מאוד שיכנס לחדר חשוך ושקט, יקח כדור נגד כאבי ראש וימתין, ובכך יופחתו כאביו, וכפי שאמרנו אין זה אלא טיפול זמני עד לפעם הבאה, ולכן מאוד כדאי ורצוי לחיות חיים תקינים ובריאים, לזרוק את הכדורים, ולזכור להיות תמיד שרוי בשלווה ובשמחה ולקבל הכל באהבה, ומי שלא סובל מכאבי ראש שלא נשכח מלומר תודה לבורא עולם על טובותיו.
[60] ידועים דברי רבינו הרמב"ם אודות מה שכתב בדבר מעלת הפעילות גופנית, כלל הנחיל לנו הרמב"ם שאפילו אם אדם יאכל את המאכלים הכי גרועים בעולם, אך יעשה פעילות לגופו, הרי שיהיה בריא אולם, וכן להפך, אם יאכל את כל המאכלים הטובים, ולא יעשה פעילות גופנית, לא יועילו אלו המאכלים, אלא יצטרך רפואה, וכמו שכתב בספרו פרקי משה (המאמר השמונה עשרה) מי שהרגיל להתעמל קודם המאכל לא יצטרך לשמירה רבה וחזקה, ואם יטרידהו להתעמל שיהיה קשה לו להתעמל, אז לא יספיקוהו טוב ההנהגה, שהיא הדיאטה הטובה ביותר, עד שיצטרך לזה לקיחת הרפואות המבריאות, והוסיף לומר, שהמשובח שבמיני ההתעמלות, הוא שיתעמל עד יגיעת הגוף, שתרגיל הנפש ותשמח, כמו הציד, והצחוק בכדור, כי רבים סרו חולייהם מהם בסיבת שמחה, ששמחו לבד,
ואודות דרך הפעילות, והזמן הראוי, כתב, גדר ההתעמלות, והוא תנועה חזקה משנה הנפש, כי כשיתנועע האדם תנועת מה שתכריחהו "להתנשם נישום גדול ויותר מהיר", הנה אותה התנועה היא ההתעמלות לאותו האיש, והעת היותר משובחת להתעמלות היא, אחר שלמות עיכול המזון מסעודת הערב ועברו בבטן ובעורקים, עד שיהיה מוכן לקבל מזון מחדש. עכ"ל. הרי שלולי שהאדם יגיע לידי מאמץ גדול שהוא מתנשף ומזיע, אין הדבר נחשב לגביו לפעילות, והנכון הוא לעשות פעילות זאת בשעות הערב אחר עיכול המאכל, והסיבה לזה שאין לעשות פעילות בשעה שיש אוכל בקיבה, הוא שבזה הזמן הגוף נמצא בתהליך ספיגה, ואילו בשעת פעילות הגוף נמצא בתהליך הוצאה, ואם כן הפעולות סותרות אחת את השניה,
וטעם הדבר שהפעילות הנכונה מועילה לרפואת האדם, הוא שידוע שרוב תחלואי הגוף הם, מפני שיש אברים שאינם מתפקדים כראוי זמן מה, וממילא הם נהיים חולים, ואיבר אשר לא מגיע אליו חמצן וכן ויטמינים כפי הראוי, הוא אינו מתפקד היטב, ולבסוף יחלה, וידוע שהפעילות גופנית, היא מהגורמים העיקרים שמביאים לידי זרימת דם תקינה בגוף, שעל ידי המאמץ השרירים עובדים, והם גורמים לזרימה תקינה של דם, וכן הלב עובד יותר מהר, והוא נהיה חזק ובריא, ובכך הוא זורק את הדם, למקומות יותר רחוקים, ומגיע לכל איבר ואיבר את כל הדרוש לו לקיומו, וממילא האיבר תקין ובריא, הבדיקה ללב בריא הוא שהוא גדול, ועובד לאט בשעת מנוחה, כי זה הוכחה לכוחו, שנוצר מפעילות,
זאת ועוד, שעל ידי פעילות גופנית הגוף מזיע, וידוע שגורם גדול לתחלואי הגוף הוא, הלכלוך שמצטבר בגוף, ואחד מהם היא הזיעה, שבעצם נוצרה כדי לקרר את הגוף כשחום הגוף עולה בשעת פעילות, ובתוכה מצויים כל הלכלוך של הגוף המצטבר באותם מקומות, ובכך הגוף מתפקד כתיקנו, וכן הפעילות גורמת שהגוף יוציא את שאר כל הפסולות, הכוונה לבית הכסא, והוא עיקר גדול ברפואת האדם, כי אדם המשהה פסולת בתוך גופו, גורם לתחלואים נוראים לעצמו. המקובל והרצוי הוא שאדם יעשה צרכיו כנגד כל ארוחה, ובכך לא תישאר פסולת בגופו, והגורם המועיל לכך היא פעילות גופנית הגורמת להפעיל ולזרז כל פעולה הנצרכת בגוף,
וזה מלבד המעלה הגדולה שיש בפעילות גופנית, והיא השראת השמחה והאושר הגדול הנוצר לאחר מכן, נשימות עמוקות והרגשת שלווה, כי ידוע שבזמן הפעילות הגופנית, מפריש המוח חומר לדם, מסוג כזה שהוא גורם לרוגע נפשי ושמחה עילאית, כדאי לכם לנסות, רק צריך לדעת שמי שלא עסק בפעילות כל חייו או אפילו זמן די ארוך, כמו כמה שנים, צריך להיזהר להתחיל לעשות את הפעילות בהדרגה, שלב אחר שלב, מוסיף והולך. והדבר המפליא בחיינו הוא, שכל הדברים שהם בחינם הם החשובים והנצרכים ביותר לאדם, כעת הזכרנו את הפעילות, דבר שני הוא השמחה, והשלישי הם המים, יזכנו ה' יתברך להשתמש בבריאה שלו בחכמה, לתועלת בלבד.
[61] כאן הנני חייב להוסיף ולספר לכם, דבר פלא הקורה בגוף האדם, והיא הוכחה ברורה על השגחתו יתברך על כל תא ותא הנמצא בתוך גופנו, כי הנה ידוע הדבר שכל גופנו תחילת יצירתו הוא משני תאים שהתחברו, ותוך זמן מה, אלו התאים מכפילים את עצמם ונהפכים להיות ארבעה, ואח"כ שמונה וכן הלאה, עד 85 ביליון תאים, עוד ידוע שבכל תא ותא יש בתוכו גרעין תא, ובתוך גרעין התא נמצא החומר הנקרא ד.נ.א D.N.A זה הוא חומר התורשה, הכוונה שבתוכו יש את ספריה ענקית ועצומה, חומר זה הוא מקופל באופן שאם נפתח אותו, אורכו יהיה שתי מטר, והוא כולו מקופל בתוך גרעין תא אחד, מתוך 85 ביליון תאים, ממש פלא עצום! חומר זה מכיל את כל התכונות הגשמיות והרוחניות שיש לאדם, צבע השיער, אורך האצבעות, המראה של האדם, ועוד ועוד, גם נמצא שם ההוראות הניתנות לכל תא מה הוא צריך להיות, כי לפני שצריך לדעת איזה צבע יהיה השיער, התא צריך לדעת שהוא יהיה בכלל תא של שיער, וכן על זה הדרך לכל האברים בגופינו, השינים, העינים, הלב, והכבד, שהם תאים שקיבלו פקודה מהחומר של הד.נ.א מה להיות, שהרי כולם התחילו מאותה נקודה, שהיא שתי תאים זהים שהכפילו את עצמם, ובד בבד נהפכו הם להיות אברים, וכעת נגיע למה שרצינו להודיע לכם, וזה שבכל ספריה של מידע המודיעה לתא מה להיות, אין בה רק את המידע של מה שהתא באמת נהפך להיות, לדוגמא אם התא נהפך להיות שן, הוא קיבל את המידע מתוך הספריה להיות קשה ובצבע לבן, אבל האמת היא שבאותו תא יש את כל המידע להיות כל דבר, שאותם תאים של השן היו יכולים להיות בשר, או תאי דם, או תאי עצם, אבל מה שנבחר מתוך כל הספריה העצומה והענקית הזו, היה זה המידע אודות השן, ובדיוק במקום שצריך להיות השן, המידע אודות השן נבחר, וכך נעשה בכל תא ותא, שהתאים שנמצאים בצד של המוח הם מקבלים פקודות להיות תאי מח, וכן הלאה, והשאלה העצומה נשאלת, איך יודע כל תא מה להיות, שהרי ביארנו שבכל תא יש את כל המידע להיות כל איבר, וכל תא שווה לחבירו במראהו, ואם כן איך כל תא יודע מה הוא צריך להיות, והיכן הוא צריך להיות ממוקם, הרי כל התאים הם שווים בתכלית הדמיון בלי שום שינוי מהותי ממש תאומים, שהרי הם היו אותו תא שהכפיל את עצמו, ויוצא שכל תא ותא שנהפך להיות חומר מסויים הוא נס עצום שאין כדוגמתו, 85 ביליון ניסים, כל גדולי הרופאים לא יודעים להסביר את תהליך זה, הם ממש חסרי תשובה והסבר, ולא נותר להם אלא לומר שיש יד ה' מכוונת כל תא ותא בגוף מה להיות, ה' יתברך ממש מחיה כל נקודה הכי קטנה בבריאה ברמות שאין אנו יכולים להבין.
