• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הספדים המפוזרים (בספרים לתועלת הרבים)

יוסף דהן

Well-known member
דברי הגאון הרב חיים רבי בהקדמה להנהגות אמונה מעשית. נמצא בתורת אמת גם

הנהגות אמונה מעשית
דברי הספד על רבינו אור העולם מרן בעל יביע אומר זיע"א
מאת המחבר
"ותחסרהו מעט מאלוקים" (תהלים ח, ו)
מאלוקים לשון מלאכים,
שנתת כח ביהושע להדמים החמה וליבש את הירדן,
במשה לקרוע מי ים סוף ולעלות למרום,
ובאליהו להחיות את המת (רש"י).
רבינו הגדול והקדוש אור העולם, היה מושלם בכל התורה כולה ובקי בכל חדרי תורה, ועליו ניתן לומר את הפסוק "ותחסרהו מעט מאלוקים" וכפי שפירש רש"י והמצודות דוד, שהכוונה על בני אדם צדיקים שהם מושלמים בתורה וביראה, מעט פחות מהמלאכים, עיין שם. וכמה מתאים פסוק זה על רבינו הגדול והקדוש זיע"א בעל יביע אומר, טהרת הבית, חזון עובדיה, הליכות עולם, ועוד.
רבינו הגדול זיע"א היה מושלם בידיעת התורה, מושלם בשקידה עצומה בתורה, מושלם בזיכוי הרבים הגדול בעולם, מושלם באהבת התורה כאויר לנשימה, וראו עליו שהתורה הקדושה אצלו היא בבחינת "כי הם חיינו ואורך ימינו" כפשוטו, והיה מושלם במידת האמת שהיתה אהובה עליו מאוד.
חז"ל אומרים (יומא כב:) "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים וכו'", אולם רבינו הגדול והקדוש היה גדול הדור, ויחיד בדורו. ומשמים העמידו אותו בדור היתום שלנו, וזכינו לראות עליו שלמות בתורה, בענווה וביראת שמים, קופה של שלמות ברוחניות.
רבינו הגדול זיע"א לא היה פרנס, אלא מפרנס את הציבור בכל העולם כולו בתורה ויראת שמים. תורה מונחת בקרן זווית (קידושין סו.) ובא מרן רבינו הגדול זיע"א ונטלה, למד ולימד, שמר ועשה, הקים והחזיק את כל דברי התורה לעשותם.
רבינו הגדול זיע"א קיים את מאמר חז"ל (סנהדרין פח:) 'גריס באורייתא תדירא', והוא הצדיק האמיתי שבדור לרוב תורתו (ב"ב ז סע"ב). וזיכוי הרבים שלו עצום ונורא, שלא היה כמותו מזמן קבלת התורה, ועליו נאמר "צדיק יסוד עולם" (רש"י גיטין סא.).
רבינו הגדול זיע"א דווקא הוא בכחו הגדול יכול לומר 'ליתא הכי בכל הש"ס' (יבי"א ח"א עמ' רכב), ואין ספר בעולם שכותב בו כך (יבי"א ח"ז עמ' רכב). ופעם היה בבית המדרש במצרים, והיה הוא דיין אחד כנגד הרוב, לפי שאינם מבינים כמוהו (יבי"א ח"ב עמ' ער).
רבינו הגדול זיע"א היה מוחה על כבוד התורה בלווין בשיעור הקבוע במוצאי שבת קודש. פעם אחת מחה על כבודו של רבינו הרא"ם ש"ך זיע"א, ופעם אחרת מחה על כבודו של הגרי"ש אלישיב זיע"א, ו"כבוד אלוקים הסתר דבר" (משלי כה, ב).
רבינו הגדול זיע"א מעולם לא שמענו שהוציא מפיו מלים בלועזית, כי אם לשון הקודש בלבד.
רבינו הגדול זיע"א נתקיים בו הפסוק "יראך יראוני וישמחו" (תהלים קיט, עד) לפי ששמועותיו מכוונות לאיסור איסור, ולהיתר היתר (רש"י עירובין נג סע"א).
רבינו הגדול זיע"א היה לו אהבת ישראל מיוחדת במינה. ורואים את זה גם בכתיבת המקורות בספריו, שמציין וכותב שאלות ותשובות פלוני, חלק פלוני, סימן פלוני ודף פלוני, כדי להקל על המעיין ולחסוך מהזמן.
וכשמציין מהש"ס מדקדק לפעמים לכתוב סע"ב או רע"א, כלומר, סוף עמוד ב' או ריש עמוד א', וכל זה כדי להקל על המעיין.
ולבי אומר לי שמה שאמרו חז"ל הקדושים "כחא דהיתרא עדיף" (ביצה ב:), זה לא רק מהטעם שפירש רש"י, עיין שם. אלא גם מהטעם שעל ידי ההיתר והקולא לא מכבידים על השואל, וממילא יותר קל לעבוד את ה' יתברך (כפרש"י ב"מ קז. בד"ה ספק נדה, ועיין מהרש"א שם).
רבינו הגדול זיע"א מדקדק וכותב בדיני טהרה שיש לשאול דווקא מורי הוראה הבקיאים בכח דהיתרא (כ"כ בטה"ב בכמה מקומות).
רבינו הגדול זיע"א הגיע למדרגת שלימי הדעת. ואלו שיש להם חסרון בשלמות, הוא להם צרה גדולה ורעה רבה (מסילת ישרים פ"ד). ובכח השלמות העצומה והגדולה והקדושה שלו, זכה להיות 'זך השכל והרעיון'. ובדרך כלל קשה מאד להוסיף על דבריו, כי יביע אומר אומר את הכל ומחווה את דעתו בשלמות. ופעם תירץ קושיית השאגת אריה על מרן הבית יוסף מגמרא מפורשת (עיין יבי"א ח"ו עמ' כה), וכן מיישב את הירושלמי מקושיית הרדב"ז נגד מרן הב"י (יבי"א ח"ה עמ' רנו).
רבינו הגדול זיע"א ביום פורים, כטוב לב המלך ביין, העיד על עצמו שלמד וידע בגיל חמש עשרה את כל הש"ס, בגיל שבע עשרה את כל השולחן ערוך, בגיל תשע עשרה את כל הירושלמי ידיעה ממש (שמעתי כן מפי הר"ר אברהם ארבל שליט"א). ומכח גדלותו דחה בקלות את קושיית הבד"ץ העדה החרדית משולחן ערוך מפורש לפני למעלה מחמישים שנה. ועיין יבי"א ח"ג (עמ' עט סע"ב) מה שהעידו עליו שלושה רבנים גדולים.
רבינו הגדול זיע"א מכח שלמותו העצומה, לא ענה מעולם למחרפים ולקנאים ולבעלי תורה מסוימים שיכולים היו להיות תלמידיו הקטנים. ופעם אחת ענה בלווין לאותו ראש ישיבה שיצא נגד הספר המתוק ילקוט יוסף והזכיר את שמו, ואמר: 'שיכתוב וישיג ונראה את כוחו'.
שלימותו של רבינו הגדול זיע"א היתה להחמיר בלימוד התורה בשקידה עצומה, במידת הענווה, באהבת ישראל, בזיכוי הרבים, לקדש שם שמים ולהעמיד תלמידים. אוי לנו מה הפסדנו! במה זכתה האדמה ורגבי העפר בסנהדריה להיות ציון לרבינו הקדוש. כעת ממש בוער בי הרצון לקרוע שוב עוד חולצה מהחמימות והצער, וכמו ששמואל קרע על רב שתים עשרה פעם, והיה מפחד מתורתו וקדושתו (רש"י ומהרש"א מו"ק כד.).
והנחמה הגדולה שלנו, הם בניו היקרים שיבדלו לחיים טובים וארוכים, וספריו הנפלאים, ותלמידיו המופלגים בתורה ויראה. ורבינו הגדול והקדוש זיע"א לימד אותנו לכבד את כולם, לאהוב את כולם, לזכות הרבים ולקדש שם שמים תמיד. והמשיח בדרך ומלכנו בראשנו במהרה בימינו, אמן.
 
לקראת יום השנה של מרן
אולי מישהו ירצה להעזר
.

יש גם בשות נזר כהן ח''ב סי' מב
וגם בספרו כזית בזמננו הספד על מרן.
 

קבצים מצורפים

  • הספד.pdf
    1.4 MB · צפיות: 8

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_קנין התורה של מרן - טולידאנו, עובדיה יוסף בן מרדכי_17_25.pdf
    9.2 MB · צפיות: 3
חזור
חלק עליון