אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
הספד למלאת השבעה על הג"ר ישראל אביחצירא זצ"ל ב"אור החיים", אור ליום ו' ט שבט תשד"מ
במועד קטן (כה:), כד נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא, תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר. להבין כוונת הספדן יש להקדים דברי הזוהר (פרשת לך לך דף פב ע"א), צדיק כתמר יפרח, מה תמר היכא דגזרין ליה לא סליק עד זמן סגי, אוף הכי צדיק דאסתלק מעלמא לא סליק אחר תחותוי עד זמן סגי. ועל פי זה פירש מהר"ש אלגזי מאמר הספדן כאן, שבראותו שהעם מתרשלים בהספדו של רבינא, לפי שהיה זקן ושבע ימים, והרי נאמר וזרח השמש ובא השמש, ואמרו חז"ל (קידושין עב:) עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל, שנאמר ונר ה' טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'. אולם הנה ביום שמת ר' עקיבא נולד רבי, ביום שמת רבי נולד רב יהודה, ביום שמת רב יהודה נולד רבא, ביום שמת רבא נולד רב אשי. ואם כן עד שיגדל התלמיד חכם ויהיה ראוי למלאת מקומו של הרב שנעדר ונסתלק לבית עולמו, יעבור זמן רב, לפיכך אמר תמרים הניעו ראש, כאבלים וחפויי ראש, על צדיק כתמר. ובזה פירש מהר"י אלגאזי בשמע יעקב (כמדומה בפרשת תולדות) נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו, כלומר, ואם תאמר מה בכך הרי וזרח השמש ובא השמש, לכן אמר אוי "נא", עתה מיהא נשארנו ללא צדיק המגן על הדור, ועוד כי "חטאנו", חסרנו טובה, שיכול להיות שהצדיק יהיה במקום אחר. וכמו שאמרו וי חסרא ארעא דישראל גברא רבה, כי אפשר שבמקום אחר תזרח שמשו של צדיק אחר.
בספר עוללות אפרים (סימן תקלב דף קעא ע"א) הביא משל נכבד על הפסוק "ללמד בני יהודה קשת". ע"ש. ומשם בארה.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. המשל של ר' יעקב מדובנא בקול יעקב על פסוק הנ"ל.
ידוע המנוח שמלומד בנסים, מסופר עליו, שבא אליו נכה על כסא גלגלים, ואדם מקרוביו מושך אותו, ומביאו לפני האדמו"ר, והתחיל לבקש ולהתחנן מהאדמו"ר שיתפלל עליו לרפואה שלמה. שאל אותו האדמו"ר אם הוא מניח תפלין ושומר שבת, השיב בשלילה, אמר לו הרב האם יבטיח ויתחייב להניח ולשמור, השיב בשמועה הן. אז פקד עליו האדמו"ר, קום מן הכסא ובוא אלי, ולא תשב כמו גולם! קם והלך על רגליו, והוצרך לחפש מי שיקנה ממנו כסא הגלגלים, ומאז שמר הבטחתו לתפלין ושבת. ויש להעתיק כאן דברי האור החיים (שמות יד. כז) על פסוק וישב הים לאיתנו, לתנאו, שיש בכח הצדיקים לגזור ולשנות הטבע. וכן אמרו במועד קטן (טז:) מי מושל בי צדיק מושל יראת אלקים.
כשהתעוררה בעיא בנתיבות (במחנה קדשו של האדמו"ר ז"ל), ורצו אנשי המפד"ל ליסד בית ספר תיכון דתי בתערובת תלמידים ותלמידות, ישבנו על מדוכה זו, יחד עם רבני וגאוני נתיבות, ועל צבאם האדמו"ר ז"ל, והודיעו בחוצות קריה במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם המיסדים בית ספר זה, הרי הוא פורץ גדר ויבדל מן הצבור. ושלחו לי להסכים עמהם, ועשיתי כן, והודעתי גם כן להם מה שכתבתי בשו"ת יביע אומר חלק ד' (חאה"ע סימן ד) לאסור בזה. וכל זה הובא בספרו של ידיד נפשי הג"ר רפאל כדיר צבאן זרע יעקב חלק ב' (דרוש לח עמוד רנה) וזו לשונו וכו'. וכל מי שראה חתימת ידו של האדמו"ר ר' ישראל אבוחצירא בראש הקרואים הרבנים החתומים במודעה הנ"ל, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של אלה הפורצים גזר, ומתימרים לקרוא עצמם דתיים, כעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. ועל ידי הנ"ל דוחו ולא יכלו קום, ובטלה מחשבתם. תהילות לאל יתברך. וכעת מה נאמר ומה נדבר, אנשי אמונה אבדו, גבורים לעמוד בפרץ וכו' סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות.
נאמר: חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב. פסוק זה ניתן לאומרו על הצדיק המנוח. מסופר, כי ממשלת מרוקו הלאימה בשעתו את בתי הספר היהודים של אליאנס, בשביל הצבא שלה לשכנם שם. והיה ברצונם להלאים גם את התלמודי תורה של היהודים. וראשי הקהל פנו אל האדמו"ר להפר עצת גויים. והנה הגנרל אופקיר שר המשטרה שהיה מופקד על כך, היה סר למשמעתו של האדמו"ר, כי הוא היה בן בית אצל האדמו"ר, ומעשה שהיה כך היה, אביו של הגנרל אופקיר לא היו מתקיימים לו בנים, ובזה אחר זה נקטפו בילדותם ספו תמו מן בלהות, והוא היה איש חשוב מטעם המלך, וממונה על כל האיזור של תאפילת ושאר מקומות, אשר שם מחנה קדשו של האדמו"ר, והגיעה לאזנו קדושת האדמו"ר המלוב"ן, ומיד כשנולד לו הבן הגנרל אופקיר, לקחו והובילו לבית האדמו"ר. ואמר לו, זהו בנך, עשה בו כטוב בעיניך. וכן עשה האדמו"ר וגידלו בביתו עד שגדל והגיע לעשר שנים, אז החזירו לבית אביו, וכל פעם שהיה הגנרל רואהו, גם לאחר שעלה לגדולה, היה מנשק ידיו בהכנעה. וכשהוצרכו אליו כדי לבקשו שלא ילאימו את בתי התלמוד תורה ולא תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, נסע האדמו"ר ומלויו לקזבלנקה להפגש עם הגנרל. והנה באותו יום שהיה יום ששי בהגיעם אל העיר סיימו המוסלמים את תפלתם במסגד, ויצאו לרחובות העיר בהמוניהם, ובראשם צעד לאטו שיך כולו לבוש לבנים, אך נהג המכונית של האדמו"ר שהיה ממהר לפגישה עם הגנרל, לא השגיח בו ונדרס למות, ותקהל כל העדה עליהם. מיד ביקש האדמו"ר טלפון להתקשר עם הגנרל, המזכיר ענה שהגנרל יושב בישיבה חשובה של כל שרי הממשלה למנות שר הפנים, לאחר שנפטר שר הפנים חבר הממשלה, ולמנות אחר תחתיו. אולם האדמו"ר דרש במפגיע לדבר עם הגנרל, וכשניגש אל הטלפון, דרש האדמו"ר בתוקף שיבוא מיד אל המקום הסמוך למסגד הנ"ל, ומבטיחו שיעלה לגדולה. וכן עשה, עזב את ישיבת הממשלה, ונסע אל המקום הסמוך למסגד, ותיכף ומיד ניגש אל האדמו"ר ונישק ידיו בהכנעה, וכשבקשו הצדיק לסלק את כל ההמון כי כך וכך קרה לשיך, אמר לו כמה נהרגו בתאונה אפילו שלשים ארבעים יהיו כפרה עליך. מיד נתן פקודה לשוטרים לפזר בכח את כל ההמון, ולקחת את פגר השיך לסלקו ולקברו. אחר כך פנה האדמו"ר בבקשה להשיב ספרי האף והחמה להלאמת ת"ת שלנו, ענהו לו יהי כדבריך, וחתם לו כי איש לא יפגע בת"ת שלנו. ואז חזר ובירכו האדמו"ר שיזכה לעלות לגדולה. עוד זה מדבר וזה בא ויאמר, ובישר את הגנרל, שכל השרים החליטו פה אחד, שלא בפניו, למנותו גם שר הפנים. ותיכף לתלמיד חכם ברכה. אמר הגנרל ידעתי שברכת הרב הצדיק לא תשוב ריקם. זהו הגנרל המפורסם במרוקו אשר היה מהעדא מלכין ומקים מלכין. כידוע. ולכן על האדמו"ר הצדיק יאמר חזית איש מהיר במלאכתו, שהיה ממהר להגן על קדשי ישראל והת"ת, לפני מלכים יתיצב בקומה זקופה. בל יתיצב לפני חשוכים, עם כל אדם נהג בענוה יתירה וכו'.
כוונתי אם אפשר את ההספד בשמע (למיטב ידעתי מסתובבת הקלטה כזו).הספד למלאת השבעה על הג"ר ישראל אביחצירא זצ"ל ב"אור החיים", אור ליום ו' ט שבט תשד"מ
במועד קטן (כה:), כד נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא, תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר. להבין כוונת הספדן יש להקדים דברי הזוהר (פרשת לך לך דף פב ע"א), צדיק כתמר יפרח, מה תמר היכא דגזרין ליה לא סליק עד זמן סגי, אוף הכי צדיק דאסתלק מעלמא לא סליק אחר תחותוי עד זמן סגי. ועל פי זה פירש מהר"ש אלגזי מאמר הספדן כאן, שבראותו שהעם מתרשלים בהספדו של רבינא, לפי שהיה זקן ושבע ימים, והרי נאמר וזרח השמש ובא השמש, ואמרו חז"ל (קידושין עב:) עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל, שנאמר ונר ה' טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'. אולם הנה ביום שמת ר' עקיבא נולד רבי, ביום שמת רבי נולד רב יהודה, ביום שמת רב יהודה נולד רבא, ביום שמת רבא נולד רב אשי. ואם כן עד שיגדל התלמיד חכם ויהיה ראוי למלאת מקומו של הרב שנעדר ונסתלק לבית עולמו, יעבור זמן רב, לפיכך אמר תמרים הניעו ראש, כאבלים וחפויי ראש, על צדיק כתמר. ובזה פירש מהר"י אלגאזי בשמע יעקב (כמדומה בפרשת תולדות) נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו, כלומר, ואם תאמר מה בכך הרי וזרח השמש ובא השמש, לכן אמר אוי "נא", עתה מיהא נשארנו ללא צדיק המגן על הדור, ועוד כי "חטאנו", חסרנו טובה, שיכול להיות שהצדיק יהיה במקום אחר. וכמו שאמרו וי חסרא ארעא דישראל גברא רבה, כי אפשר שבמקום אחר תזרח שמשו של צדיק אחר.
בספר עוללות אפרים (סימן תקלב דף קעא ע"א) הביא משל נכבד על הפסוק "ללמד בני יהודה קשת". ע"ש. ומשם בארה.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. המשל של ר' יעקב מדובנא בקול יעקב על פסוק הנ"ל.
ידוע המנוח שמלומד בנסים, מסופר עליו, שבא אליו נכה על כסא גלגלים, ואדם מקרוביו מושך אותו, ומביאו לפני האדמו"ר, והתחיל לבקש ולהתחנן מהאדמו"ר שיתפלל עליו לרפואה שלמה. שאל אותו האדמו"ר אם הוא מניח תפלין ושומר שבת, השיב בשלילה, אמר לו הרב האם יבטיח ויתחייב להניח ולשמור, השיב בשמועה הן. אז פקד עליו האדמו"ר, קום מן הכסא ובוא אלי, ולא תשב כמו גולם! קם והלך על רגליו, והוצרך לחפש מי שיקנה ממנו כסא הגלגלים, ומאז שמר הבטחתו לתפלין ושבת. ויש להעתיק כאן דברי האור החיים (שמות יד. כז) על פסוק וישב הים לאיתנו, לתנאו, שיש בכח הצדיקים לגזור ולשנות הטבע. וכן אמרו במועד קטן (טז:) מי מושל בי צדיק מושל יראת אלקים.
כשהתעוררה בעיא בנתיבות (במחנה קדשו של האדמו"ר ז"ל), ורצו אנשי המפד"ל ליסד בית ספר תיכון דתי בתערובת תלמידים ותלמידות, ישבנו על מדוכה זו, יחד עם רבני וגאוני נתיבות, ועל צבאם האדמו"ר ז"ל, והודיעו בחוצות קריה במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם המיסדים בית ספר זה, הרי הוא פורץ גדר ויבדל מן הצבור. ושלחו לי להסכים עמהם, ועשיתי כן, והודעתי גם כן להם מה שכתבתי בשו"ת יביע אומר חלק ד' (חאה"ע סימן ד) לאסור בזה. וכל זה הובא בספרו של ידיד נפשי הג"ר רפאל כדיר צבאן זרע יעקב חלק ב' (דרוש לח עמוד רנה) וזו לשונו וכו'. וכל מי שראה חתימת ידו של האדמו"ר ר' ישראל אבוחצירא בראש הקרואים הרבנים החתומים במודעה הנ"ל, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של אלה הפורצים גזר, ומתימרים לקרוא עצמם דתיים, כעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. ועל ידי הנ"ל דוחו ולא יכלו קום, ובטלה מחשבתם. תהילות לאל יתברך. וכעת מה נאמר ומה נדבר, אנשי אמונה אבדו, גבורים לעמוד בפרץ וכו' סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות.
נאמר: חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב. פסוק זה ניתן לאומרו על הצדיק המנוח. מסופר, כי ממשלת מרוקו הלאימה בשעתו את בתי הספר היהודים של אליאנס, בשביל הצבא שלה לשכנם שם. והיה ברצונם להלאים גם את התלמודי תורה של היהודים. וראשי הקהל פנו אל האדמו"ר להפר עצת גויים. והנה הגנרל אופקיר שר המשטרה שהיה מופקד על כך, היה סר למשמעתו של האדמו"ר, כי הוא היה בן בית אצל האדמו"ר, ומעשה שהיה כך היה, אביו של הגנרל אופקיר לא היו מתקיימים לו בנים, ובזה אחר זה נקטפו בילדותם ספו תמו מן בלהות, והוא היה איש חשוב מטעם המלך, וממונה על כל האיזור של תאפילת ושאר מקומות, אשר שם מחנה קדשו של האדמו"ר, והגיעה לאזנו קדושת האדמו"ר המלוב"ן, ומיד כשנולד לו הבן הגנרל אופקיר, לקחו והובילו לבית האדמו"ר. ואמר לו, זהו בנך, עשה בו כטוב בעיניך. וכן עשה האדמו"ר וגידלו בביתו עד שגדל והגיע לעשר שנים, אז החזירו לבית אביו, וכל פעם שהיה הגנרל רואהו, גם לאחר שעלה לגדולה, היה מנשק ידיו בהכנעה. וכשהוצרכו אליו כדי לבקשו שלא ילאימו את בתי התלמוד תורה ולא תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, נסע האדמו"ר ומלויו לקזבלנקה להפגש עם הגנרל. והנה באותו יום שהיה יום ששי בהגיעם אל העיר סיימו המוסלמים את תפלתם במסגד, ויצאו לרחובות העיר בהמוניהם, ובראשם צעד לאטו שיך כולו לבוש לבנים, אך נהג המכונית של האדמו"ר שהיה ממהר לפגישה עם הגנרל, לא השגיח בו ונדרס למות, ותקהל כל העדה עליהם. מיד ביקש האדמו"ר טלפון להתקשר עם הגנרל, המזכיר ענה שהגנרל יושב בישיבה חשובה של כל שרי הממשלה למנות שר הפנים, לאחר שנפטר שר הפנים חבר הממשלה, ולמנות אחר תחתיו. אולם האדמו"ר דרש במפגיע לדבר עם הגנרל, וכשניגש אל הטלפון, דרש האדמו"ר בתוקף שיבוא מיד אל המקום הסמוך למסגד הנ"ל, ומבטיחו שיעלה לגדולה. וכן עשה, עזב את ישיבת הממשלה, ונסע אל המקום הסמוך למסגד, ותיכף ומיד ניגש אל האדמו"ר ונישק ידיו בהכנעה, וכשבקשו הצדיק לסלק את כל ההמון כי כך וכך קרה לשיך, אמר לו כמה נהרגו בתאונה אפילו שלשים ארבעים יהיו כפרה עליך. מיד נתן פקודה לשוטרים לפזר בכח את כל ההמון, ולקחת את פגר השיך לסלקו ולקברו. אחר כך פנה האדמו"ר בבקשה להשיב ספרי האף והחמה להלאמת ת"ת שלנו, ענהו לו יהי כדבריך, וחתם לו כי איש לא יפגע בת"ת שלנו. ואז חזר ובירכו האדמו"ר שיזכה לעלות לגדולה. עוד זה מדבר וזה בא ויאמר, ובישר את הגנרל, שכל השרים החליטו פה אחד, שלא בפניו, למנותו גם שר הפנים. ותיכף לתלמיד חכם ברכה. אמר הגנרל ידעתי שברכת הרב הצדיק לא תשוב ריקם. זהו הגנרל המפורסם במרוקו אשר היה מהעדא מלכין ומקים מלכין. כידוע. ולכן על האדמו"ר הצדיק יאמר חזית איש מהיר במלאכתו, שהיה ממהר להגן על קדשי ישראל והת"ת, לפני מלכים יתיצב בקומה זקופה. בל יתיצב לפני חשוכים, עם כל אדם נהג בענוה יתירה וכו'.
מהיכן זה?מה שתרצה תקבל כאן
אבל למה תבוא רק לרגעים, תבקר מידי פעם
???מהיכן זה?
לא יודע למה הסורה ההקלטה שהועלתה ע"י הרב @לשמור ולעשות
