העיר מצער נחרבה בסוף?

[abc123]

האם העיר מצער המדוברת בסוף נחרבה?


הימים הנוראים בהלכה ובאגדה
רב אחד נכנס אצל תלמידיו, אמר להם: ''51 זה לא 52! 51 זה לא 52!'' וכך חזר כמה פעמים בהתלהבות גדלה והולכת. שאלו התלמידים בפליאה: ילמדנו רבנו למה כוונתו? אמר להם: כאשר נמלט לוט מן העיר סדום המתהפכת ונחרבת, מיהר לברוח לעיר ''מצער'', ואמר למלאכים שהצילו אותו: ''הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה, וְהִיא מִצְעָר...'' (בראשית יט כ). העיר מצער היתה אף היא מלאה חטאים, כמו העיר סדום, אלא שהיא לא נחרבה כמו סדום. מדוע? משום שהעיר סדום היתה עיר ותיקה יותר מן העיר מצער, ולכן סאת [מכסת] העוונות שלה כבר התמלאה, אך מצער שהיתה עיר צעירה יותר, למרות חטאיה הרבים - עדיין לא התמלאה סאתה, ולכן לא נחרבה. ובכמה שנים היתה סדום ותיקה יותר ממצער? - בשנה אחת בלבד! בעת הפיכת סדום - היתה העיר סדום בת 52 שנה, ואילו מצער בת 51 שנה. ועל הפרש זה של שנה אחת של חטא - זו נהפכה וזו לא נהפכה! (שבת י ע''ב).
אהה... 51 זה לא 52! אדם יכול לחשוב לעצמו: הנה לפני עשר שנים נחתמתי לחיים למרות שלא השתניתי, לפני חמש שנים גם נחתמתי לחיים, וכן לפני שנתיים, ולפני שנה... גם השנה אין אני צריך לפשפש במעשי כדי להיחתם לחיים, אמשיך במעשי כרגיל. לא ולא! שהרי 51 זה לא 52!

 

[בנימין לוריא]

העיר מצער אליה ברח לוט לא נחרבה כי היתה צעירה בשנה מסדום בסוף כן נחרבה

העיר מצער אליה ברח לוט לא נחרבה כי היתה צעירה בשנה מסדום בסוף כן נחרבה

www.doresh-tzion.co.il

 

[בנימין לוריא]

@abc123 אני רואה שאתה מתעסק בחורבנם של ערים. כדאי שתתעסק גם בבניינם...

העיר מצער נחרבה בסוף?

האם העיר מצער המדוברת בסוף נחרבה? הימים הנוראים בהלכה ובאגדה רב אחד נכנס אצל תלמידיו, אמר להם: ''51 זה לא 52! 51 זה לא 52!'' וכך חזר כמה פעמים בהתלהבות גדלה והולכת. שאלו התלמידים בפליאה: ילמדנו רבנו למה כוונתו? אמר להם: כאשר נמלט לוט מן העיר סדום המתהפכת ונחרבת, מיהר לברוח לעיר ''מצער'', ואמר...

forum.moreshet-maran.com

חורבן ביתר

האם מה שכתוב שביתר שרדה אחרי חורבן בית ראשון 52 שנים זה כולל את ה-3 וחצי שנים מצור אחרי מעשה הכירכרה של בת הקיסר (שתיקנו אותה ע"י עץ ששתלו לכבוד זכר וכו')?

forum.moreshet-maran.com

 

[abc123]

@abc123 אני רואה שאתה מתעסק בחורבנם של ערים. כדאי שתתעסק גם בבניינם...

העיר מצער נחרבה בסוף?

האם העיר מצער המדוברת בסוף נחרבה? הימים הנוראים בהלכה ובאגדה רב אחד נכנס אצל תלמידיו, אמר להם: ''51 זה לא 52! 51 זה לא 52!'' וכך חזר כמה פעמים בהתלהבות גדלה והולכת. שאלו התלמידים בפליאה: ילמדנו רבנו למה כוונתו? אמר להם: כאשר נמלט לוט מן העיר סדום המתהפכת ונחרבת, מיהר לברוח לעיר ''מצער'', ואמר...

forum.moreshet-maran.com

חורבן ביתר

האם מה שכתוב שביתר שרדה אחרי חורבן בית ראשון 52 שנים זה כולל את ה-3 וחצי שנים מצור אחרי מעשה הכירכרה של בת הקיסר (שתיקנו אותה ע"י עץ ששתלו לכבוד זכר וכו')?

forum.moreshet-maran.com

זה לצורך השיעורים.
ישנן דרשות יפות, אבל בפשט ישאלו אותי מה קרה לה בסוף? נחרבה אחרי דור שמלאה סאתה? לכל דרשה יכולה לקפוץ שאלה בפשט.

 

[abc123]

ב"ה שזיכנו לראות כעת לאחר חיפוש מייגע את דברי הפנים יפות.

"
הנה נא העיר הזאת קרובה. פירוש רש"י קרובה ישיבתה שנה אחת.
נראה מזה שגם צוער נחרב אח"כ כשנתמלאה סאתה, שהרי אברהם ביקש ולא נענה אפילו על עיר אחת, ואיך ניצל לוט להציל צוער. אלא שלא נתמלאה סאתה עד שיבוא שנת נ"ב, תדע שהרי אמרו ואיש אין בארץ שהיו סבורות שנחרב כל העולם כפירש"י, ע"כ שגם צוער נחרב, לכך כתוב כי ירא לשבת בצוער, אף על פי שכבר הבטיח לו המלאך, אלא שלא היה הצלה אלא לפי שעה"

 

[פשוט]

ב"ה שזיכנו לראות כעת לאחר חיפוש מייגע את דברי הפנים יפות.

"
הנה נא העיר הזאת קרובה. פירוש רש"י קרובה ישיבתה שנה אחת.
נראה מזה שגם צוער נחרב אח"כ כשנתמלאה סאתה, שהרי אברהם ביקש ולא נענה אפילו על עיר אחת, ואיך ניצל לוט להציל צוער. אלא שלא נתמלאה סאתה עד שיבוא שנת נ"ב, תדע שהרי אמרו ואיש אין בארץ שהיו סבורות שנחרב כל העולם כפירש"י, ע"כ שגם צוער נחרב, לכך כתוב כי ירא לשבת בצוער, אף על פי שכבר הבטיח לו המלאך, אלא שלא היה הצלה אלא לפי שעה"

ועיין כאן

 

[abc123]

ועיין כאן

תכוון אותי לאיזה פיסקה ומה היעד?

 

[פשוט]

תכוון אותי לאיזה פיסקה ומה היעד?

כמו כן, נזכרת העיר בתיאור משה רבנו המשקיף על ארץ ישראל מהר נבו: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ ... וְאֶת-הַנֶּגֶב וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר"[7].

​

בתקופת המשנה והתלמוד​

העיר נזכרת בתעודותיה של בבתא בת שמעון מתקופת מרד בר כוכבא כעיר עם קהילה יהודית גדולה - בה ובעיירות הסמוכות לה, כגון הלוחית, מזרעה, חורונים, עגלתין ומחוזא.

בסמוך לאתרה של העיר נמצאו במהלך המאה העשרים מצבות יהודיות רבות, המכונות מצבות צוער, אשר מתוארכות לפי מניין השנים שבהן ביחס לחורבן בית המקדש למאות ה-4 עד ה-6 לספירה (חלקן מוצגות כיום במוזיאון ישראל).

חז"ל מזכירים את העיר מספר פעמים, וכך מובא: "מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם והניחוהו בפונדק"[8].

בתקופות מסוימות, העיר הייתה גם אתר עלייה לרגל, כיוון שלירושלים נאסרה הגישה ליהודים[9].



יוסף בן-מתתיהו הזכיר את צוער בספרו קדמוניות היהודים בין יישובי עמק ים המלח בתקופה הרומית המוקדמת, וכן ציינה בספרו תולדות מלחמת היהודים ברומאים כעיר השוכנת בקצהו הדרומי של ים המלח, וגובלת ב"ארץ ערב" (פרק ד, 482).

בנוסף, אזכורים של צוער מופיעים בכתביו של אוסביוס מקיסריה, שציין כי ים המלח נמתח בין צוער ויריחו, ובכתבים של גאוגרפיים מוסלמים[דרושה הבהרה] שציינו שצוער היוותה תחנה בנתיב המסחר בין עקבה ויריחו.


ב-1995 במהלך החפירות בח'רבת שייח' עיסא וא-נאק התגלה מבנה גדול שאולי קשור לשלושת הבניינים שמייצגים את צוער במפת מידבא. כמו כן, התגלו במקום יותר מ-300 מצבות קבורה מאבן. רוב המצבות כללו כיתובים ביוונית, ועל כן הוסק שהן מצבות קבורה נוצריות. עם זאת, נמצאו במקום גם מספר מצבות עם כיתוב בארמית (מיוחסות למאות ה-4 עד ה-6 לספירה)[19] - מצבות שהיו שייכות לקברי יהודים, ועוטרו בסמלים יהודיים מובהקים, תוך מניין השנים לחורבן בית המקדש השני ולשנות השמיטה.

ממצאים אלו תואמים עדויות לגבי צוער בתקופה הביזנטית, בכך שבמאות ה-4-6 לספירה העיר היוותה מרכז יהודי חשוב, לאחר שהשלטון הרומי אסר על יהודים לבקר באתרים הקדושים בירושלים[20].

למרות העדויות הרבות אודות מיקומה של צוער והכתבים שתיארו אותה, לא ברור מתי וכיצד נחרבה העיר.

 

[abc123]

כמו כן, נזכרת העיר בתיאור משה רבנו המשקיף על ארץ ישראל מהר נבו: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ ... וְאֶת-הַנֶּגֶב וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר"[7].

​

בתקופת המשנה והתלמוד​

העיר נזכרת בתעודותיה של בבתא בת שמעון מתקופת מרד בר כוכבא כעיר עם קהילה יהודית גדולה - בה ובעיירות הסמוכות לה, כגון הלוחית, מזרעה, חורונים, עגלתין ומחוזא.

בסמוך לאתרה של העיר נמצאו במהלך המאה העשרים מצבות יהודיות רבות, המכונות מצבות צוער, אשר מתוארכות לפי מניין השנים שבהן ביחס לחורבן בית המקדש למאות ה-4 עד ה-6 לספירה (חלקן מוצגות כיום במוזיאון ישראל).

חז"ל מזכירים את העיר מספר פעמים, וכך מובא: "מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם והניחוהו בפונדק"[8].

בתקופות מסוימות, העיר הייתה גם אתר עלייה לרגל, כיוון שלירושלים נאסרה הגישה ליהודים[9].

לא ירדתי לסוף הדעתך. האם פשוט רצית להוסיף מידע או שזה סותר לדעתך את ה'פנים חדשות'?

 

[פשוט]

בעיקר להוסיף מידע, אבל זה לכאורה קצת סתירה לדברי ההפלאה בפירושו פנים יפות, שלכאורה נראה מדבריו שלאחר שנתמלאה סאתה זמן סמוך למהפכת סדום חרבה, ובמקורות המצוטטים ישנם עדויות על אריכות ימיה, ראה שם.

 

[abc123]

בעיקר להוסיף מידע, אבל זה לכאורה קצת סתירה לדברי ההפלאה בפירושו פנים יפות, שלכאורה נראה מדבריו שלאחר שנתמלאה סאתה זמן סמוך למהפכת סדום חרבה, ובמקורות המצוטטים ישנם עדויות על אריכות ימיה, ראה שם.

אולי נבנתה מחדש?

 

[פשוט]

אולי נבנתה מחדש?

יתכן, אם כן היא סו"ס שומה מסדום ועמורה.

 

[abc123]

מדרש שכל טוב:
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר. של פורעניות לסדום ובנותיה: עד בואך שמה. פן תספה גם אתה עמהן: על כן קרא שם העיר צוער. שנאמר עליה הלא מצער הוא (פסוק כ), כי מתחלה היה שמה בלע, ואף על פי שלא נהפכה צוער באותו פעם בבקשת לוט, לאחר שעלה לוט מצוער וישב לו בהר, נבלעו דיורית של צוער במקומו, לכך נקראת בלע שנבלעו דיוריה, סדום שהיתה כמשרפות סיד, עמורה שנתעמרו יושביה ונקטפו, אדמה שנהפך כמו אדמה, צבוים שנפלו נפשות מן האש והגפרית והיו צבוים בדם. ודין אחד לארבעתן:

 

[abc123]

תורת משה:
על כן קרא שם העיר צוער. כי לה עוד שנה א' עד שתתמלא סאה שלה כפירש"י, ולאחר מלאת לה שנה נחרבה, ושנות החמה הוא שס"ה יום ורביע, נמצא נחרבה - ביום שס"ו, גמטריא צ"ו ע"ר.

 

[פשוט]

מדרש שכל טוב:

הוא מדרש מאוחר, ואינו מרבותינו התנאים והאמוראים, אלא חיברו רבי מנחם בר שלמה, בן דורו של רבינו אברהם אבן עזרא.

 

[abc123]

עכשיו נשאר להבין, דהרי לכאורה טענת לוט היתה שלא נתמלאה סאתה. וטענתו התקבלה בין אם לשנה בין אם לנצח..... (למי שיחלוק עם ראיות על כל מה שהבאתי לעיל).
אבל אם לא נתמלאה סאתה אזי מדוע מעיקרא היתה הו"א להחריבה?
אולי שאין המשחית מבדיל....?