• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

הפסקה בקריאת הקללות באדם אחד

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא כו)

במדרש רבה,
הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם, למדונו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות, אמר רבי חייא בר גמדא לפי שכתוב "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו" אל תעש את התוכחות קוצין קוצין אלא אחד קורא את כולן, דבר אחר למה אין מפסיקין בקללות א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר הקדוש ברוך הוא אני כתבתי על כבודי "עמו אנכי בצרה", אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך, כיצד, אם יקראו את התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאין מברך ב' פעמים לפניה ולאחריה, אלא אחד קורא את כולן, ע"כ. ושני טעמים אלו נזכרו גם בגמ' מגילה לא: עי"ש.

וכתב בדרושי מהרי"ט כאן דנפק"מ בין הטעמים היכא שאין בבית הכנסת אלא אדם אחד היודע לקרות, שהדין שהוא שהוא עולה וחוזר ועולה, וא"כ מטעם "אל תקוץ בתוכחתו" אין שייך בזה, כיון שרואים שאינו מואס בתוכחת אלא חוזר וקורא אותה, ורק אם מפסיק בקריאה ואינו ממשיך הוי ליה מואס בתוכחה, אכן מצד הברכה שייך גם בעולה אחד שחוזר ועולה, שהרי על כל עליה הוא מברך ונמצא שמברך בקללות. ועי' גם בחידושי בכור שור במגילה שם.

אמנם עי' בלשון רש"י במגילה שם "והמפסיק בהן מראה עצמו שקשה לו לקרות", ויש לפרש שאפילו אם אח"כ ממשיך וקורא, מ"מ בזה שמפסיק באמצע הקריאה מראה שהיא קשה עליו והוא קץ בה, ולפי"ז שייך גם טעם זה ביחיד העולה וקורא הכל.

ויש להוכיח כן מדברי ספר לקט יושר לתלמיד בעל תרומת הדשן בהלכות יום השבת, שרבו הנ"ל הקפיד גם בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום שלא להפסיק בתוכחה, [וכתב שפעם אחת אירע שהפסיק בעל תרוה"ד באמצע התוכחה בקריאת שמו"ת, ואח"כ חזר מתחילת התוכחה כדי לקרות את כל התוכחה כאחת]. והנה בקריאת הפרשה שנים מקרא אין שייך טעם ברכה, רק משום אל תקוץ בתוכחתו, והרי לבסוף הוא משלים בעצמו את קריאת הפרשה, וחזינן דעצם ההפסקה מראה שקשה עליו והוי אל תקוץ בתוכחתו, אף כאשר הוא בעצמו משלים לבסוף, וכנ"ל.​
 
חזור
חלק עליון