מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אישה יקימנו ואישה יפרנו (ל יד)
קי"ל שנשאלין על ההיקם, דהיינו שאב או בעל שקיים את הנדר לאשתו יכול להישאל ולהתיר את הקמתו, ואחר כך יכול שוב להפר (נדרים סט. ועט. ושו"ע יו"ד סי' רל"ד סמ"ט). ונסתפק בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, בפרשתינו אות כ"ב ד"ה נסתפקתי) האם כמו שנדר על דעת רבים אין לו התרה, כך גם בהקמה על דעת רבים אין לה התרה. עוד הסתפק שם, באופן שהבעל לא קיים על דעת רבים, אלא רק האשה נדרה על דעת רבים, והבעל קיים נדר זה, מ"מ אולי אין לו התרה על הקמתו, כיון שעיקר הנדר הוא על דעת רבים.
והנה בביאור הספק הראשון, כאשר הבעל קיים על דעת רבים, יש לומר דאין זה דומה לנדר שביד הנודר לנדור כל מה שיחפוץ, ולכן יכול ג"כ לנדור על דעת רבים, משא"כ בעל שאין לו רשות אלא לקיים את הנדר ועל כן אפשר שאין לו יכולת אלא לקיים גרידא, ואינו יכול להוסיף לקיום חיזוק של "על דעת רבים". וכעין זה כתב בצבא הלוי נדרים סי' ק"ו לדון האם יכולים להפריש תרומה או חלה על דעת רבים, והביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א דלא מצינו זאת אלא בנדר שיכול לעשות איזה נדר שרוצה, אבל חלות תרומה אחת היא ואי אפשר לעשות תרומה על דעת רבים. וכמו כן יש לדון דהקמה חלות מסויימת היא שנתנה התורה לבעל לעשות על נדרי אשתו, ואינו יכול לעשותה על דעת רבים, וצ"ע.
אישה יקימנו ואישה יפרנו (ל יד)
קי"ל שנשאלין על ההיקם, דהיינו שאב או בעל שקיים את הנדר לאשתו יכול להישאל ולהתיר את הקמתו, ואחר כך יכול שוב להפר (נדרים סט. ועט. ושו"ע יו"ד סי' רל"ד סמ"ט). ונסתפק בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, בפרשתינו אות כ"ב ד"ה נסתפקתי) האם כמו שנדר על דעת רבים אין לו התרה, כך גם בהקמה על דעת רבים אין לה התרה. עוד הסתפק שם, באופן שהבעל לא קיים על דעת רבים, אלא רק האשה נדרה על דעת רבים, והבעל קיים נדר זה, מ"מ אולי אין לו התרה על הקמתו, כיון שעיקר הנדר הוא על דעת רבים.
והנה בביאור הספק הראשון, כאשר הבעל קיים על דעת רבים, יש לומר דאין זה דומה לנדר שביד הנודר לנדור כל מה שיחפוץ, ולכן יכול ג"כ לנדור על דעת רבים, משא"כ בעל שאין לו רשות אלא לקיים את הנדר ועל כן אפשר שאין לו יכולת אלא לקיים גרידא, ואינו יכול להוסיף לקיום חיזוק של "על דעת רבים". וכעין זה כתב בצבא הלוי נדרים סי' ק"ו לדון האם יכולים להפריש תרומה או חלה על דעת רבים, והביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א דלא מצינו זאת אלא בנדר שיכול לעשות איזה נדר שרוצה, אבל חלות תרומה אחת היא ואי אפשר לעשות תרומה על דעת רבים. וכמו כן יש לדון דהקמה חלות מסויימת היא שנתנה התורה לבעל לעשות על נדרי אשתו, ואינו יכול לעשותה על דעת רבים, וצ"ע.
◆ ◆ ◆
ובביאור הספק השני, האם אשה שנדרה על דעת רבים ובעלה קיים את נדרה יכול הבעל להישאל על ההקמה, לכאורה יש לבאר ע"פ מה שכתב לדון בצבא הלוי שם סי' ק"ד, האם אפשר להשאל על הקמה של נדר שאין לו שאלה, כגון נזירות שמשון, האם יש להקמה חומר של הנדר עצמו או לא.
והביא שם שבספר תורת הנזיר להגר"י הוטנר זצ"ל פ"ב ה"ח מסתפק בזה אליבא דבית שמאי שאין שאלה להקדש, איך הדין אם אשה נדרה נדרי הקדש והקים לה בעלה ורוצה הבעל להשאל על זה, ובחידושי הרי"מ גיטין לה: ד"ה אמנם נקט שאי אפשר להשאל על הקמה של נזירות שמשון, שיש להקמה חומר של הנדר עצמו. וביאר שם דזה תלוי בנידון האם הקמה היא חיזוק הנדר או רק ביטול כח ההפרה, עי"ש. ולכאורה אם נימא דקיום על נדר שאין לו התרה אי אפשר להשאל עליו, א"כ הוא הדין קיום נדר שהודר על דעת רבים אין לו שאלה.
אך באמת נראה שאינו דומה כלל, דבהקדש לב"ש או נזירות שמשון, מה שאין התרה הוא משום עצם מין הנדר עצמו, וממילא חיזוק נדר הקדש, הוא עצמו נדר הקדש, כיון שהתוצאה היא שנדר של ההקדש מתחזק. אבל על דעת רבים אין חילוק בעצם הנדר, וכל השינוי הוא במעשה הנדר, וא"כ אותו החלק שלא נעשה על דעת רבים, הרי לא נעשה על דעת רבים ואין לו מעלה זו, ושפיר יכולים להשאל עליו.
