• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הרשב"ץ לגבי קדימת שהחיינו לשבעת המינים

שלום וברכה

ידועה דעתו של מרן רבינו זצ"ל בחזו"ע עמ' ערה שפרי שמברכים עליו שהחיינו קודם לפרי שמברכים עליו מין שבעה. ומלבד מה ששמעתי שהעירו דלפי זה בראש השנה יש להקדים את הרימון לתמר, והרי העולם לא נוהגים כן. ידוע שהעירו גם מהרשב"ץ בברכות מא ע"א שכתב "ונראה לי דפירא חדתא דמברכין עליה שהחיינו ראוי להקדימו במקום שהחביב קודם".

וגם מרן הראש"ל שליט"א בשיעורו במוצ"ש בשלח בשנה שעברה (תשפ"ב) העיר מרשב"ץ זה ואמר שזהו ממש "נס חנוכה" שמרן לא הזכיר רשב"ץ זה. והיה משמע מדבריו שכיון שמצינו לחד מן קמאי הרשב"ץ דס"ל שפרי שמברכים עליו שהחיינו קודם רק לדעת הרמב"ם (והביאו מרן ב-ריא,ב) שחביב הוא מה שחביב לו כעת, אך לא למאי דקיימא לן דחביב הוא מה שחביב עליו בדר"כ (כמו שסתם מרן ב-ריא,א) אין שום עדיפות לפרי שמברכים עליו שהחיינו. וכן אין לו עדיפות על מין שבעה, אלא אדרבה יש להקדים מין שבעה.

אולם, כעת במוצ"ש בשלח (תשפ"ג) מרן הראש"ל שליט"א אמר שבהמשך דברי הרשב"ץ ד"ה "נמצא" מוכח כדברי מרן זצ"ל בחזו"ע.
ולא זכיתי להבין דברי קודשו, כי ד"ה "נמצא" מופיע לפני קצת לפני מש"כ הרשב"ץ לגבי פירא חדתא, ואם כוונתו למש"כ בהמשך ד"ה "נמצאת למד", או לד"ה "נמצא פסקן של דברים", לא מצאתי שם אזכור לנידוננו.

אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיני

בתודה מראש
 
חזור
חלק עליון