פרי חדש (שהחיינו) קודם למין שבעה

[איש תם]

מרן לא חולק על אביו כלל, כמבואר למעיין "היטב" בדבריו הבהירים. שהביא את דברי הרב לב אברהם וכתב שכן עיקר להלכה. ושוב הביא דברי הרשב"ץ וכתב עליו שהכי נקטינן, אז אולי כבודו יקשה שמרן שליט"א סותר עצמו מקטע לקטע. ודאי שלא. נכון?! אלא כוונת הדברים שדברי הלב אברהם נאמרו באופו שהחביב קודם, אבל אם ברכותיהם שוות ואין חביב בזה מגיע דקדוקו של מרן שליטא בדברי הרשב"ץ, וע"ז כתבתי בעניותי (לולא דעתו של מרן שליט"א) שאפשר לבעל דין לבא ולדחות דקדוק זה. אמנם אחר שמרן שליט"א ראה לדקדק כן, אנו מבטלים דעתנו, וכאמור.

פשוט שמה שכתב וכן הלכה הוא במשנה ראשונה, ואח"כ ראה לדברי הרשב"ץ וע"ז כתב שכיון שמצינו לאחד מהראשונים הכי נקטינן.

 

[ראובן יוסף מיארה]

וגם הובאה תשובתו לעיל וביאר בטוטו"ד שהרב לב אברהם שהביאו בחזו"ע שפיר ידע מסברת הרשב"ץ, ונשמח אם כבודו יבאר לנו את הדברים במשנתו של מרן שליט"א

 

[איש תם]

וביאר בטוטו"ד שהרב לב אברהם שהביאו בחזו"ע שפיר ידע מסברת הרשב"ץ

ראה לשונו של מרן הראש"ל שליט"א:
"האדר"ת כתב כדברי הלב אברהם, אבל במחילה מכבודם לא ראו דברי הרשב"ץ שמוכח ממנו להיפך".
צריך יותר מזה?

 

[ראובן יוסף מיארה]

לא זכיתי להבין, שהרי הרב לב אברהם הביא סברת הרשב"ץ ובכו"ז כתב מה שכתב, וא"כ מדוע מוכח ההיפך?

 

[איש תם]

לא זכיתי להבין, שהרי הרב לב אברהם הביא סברת הרשב"ץ ובכו"ז כתב מה שכתב, וא"כ מדוע מוכח ההיפך?

תשאל את מרן הראש"ל שליט"א.
ואולי זה רק מראה שהרב @לביא צודק בהערותיו על הרב ללוש.

 

[הרב שמעון ללוש]

תשאל את מרן הראש"ל שליט"א.
ואולי זה רק מראה שהרב @לביא צודק בהערותיו על הרב ללוש.

ב"ה
שלום וברכה,
אין כאן מה לשאול על מרן שליט"א, פשוט הראו לו רשב"ץ שמדוייק ממנו בהכרח כנגד הכרעת הרב לב אברהם, והסכמת מרן זצ"ל, וקיבל את הדברים שאכן בודאי אילו ראה מרן זצ"ל דברי הרשב"ץ הוה הדר ביה. וזוהי סברא פשוטה לכל בר דעת, וכדברי הרב הלוי, (לא לביא, דאדרבא הרב לביא חיזק וביאר את דברי מפני טענותיו של הרב הלוי על דברי).

ובאמת כשדיברתי ע"ז בתכנית ביום חמישי שעבר לא ידעתי שמרן שליט"א יאמר בלוין אחרת, ותכף אחר השיעור בלוין העברתי אליו מה שכתבתי בזה בעניותי, מתוך מחשבה שבודאי ישמח להיווכח שהסכמת מרן זצ"ל להכרעת הרב לב אברהם אין לה דחיה מדברי הרשב"ץ, ולכן גם בהגהת העלון שעשיתי אחר ששיכתבוהו לא ראיתי להוסיף הגהה אא"כ יודיעני מרן שליט"א דבר ואתקן בתכניות הבאות אי"ה.

ולגופן של דברים, בכל המו"מ כאן לא מצאתי מה שישנה את ההכרעה, וכפי שביארו דברי הרב לביא, וכן הרב מיארה, נר"ו.

ועוד לפני כמה שנים ששלחתי את דברי בזה לכבודו, חבל שלא הספיק להראותם לפני מרן שליט"א שכבר אז היה מחווה דעתו עליהם, והיה נמנע ממני לפרסם דברים היפך דעתו. אבל כל עכבה לטובה, ומה' יצא הדבר.

בברכה רבה

 

[איש תם]

ועוד לפני כמה שנים ששלחתי את דברי בזה לכבודו, חבל שלא הספיק להראותם לפני מרן שליט"א שכבר אז היה מחווה דעתו עליהם, והיה נמנע ממני לפרסם דברים היפך דעתו. אבל כל עכבה לטובה, ומה' יצא הדבר.

איני בטוח שלא הראתי דברי כת"ר למרן הראש"ל שליט"א בזמנו.

 

[תלמיד מרן המתאבק בעפ"ר]

ב"ה

אעתיק מש"כ בזה בעניותי לפני כמה שנים בס"ד, כתגובה למי שהעיר כן בקובץ משנת יוסף:

ב"ה. ניסן תשע"ח קדימה בברכות- שהחיינו ומין שבעה

ראיתי מ"ש הרב עמנואל מולקנדוב נר"ו בגליון כו-כז (עמ' רו), להעיר על דברי מרן זיע"א בחזו"ע ברכות (עמ' ערה), שהביא להלכה דברי הרב לב אברהם ויינפלד (סי' ל), להקדים פרי חדש שאינו ממין שבעה, לפרי שהוא ממין שבעה, מפני שמברך עליו גם שהחיינו. ע"כ. והעיר שמדברי הרשב"ץ בחידושיו לברכות (מא.) שכתב "ונראה לי דפירא חדתא דמברכין עליה שהחיינו ראוי להקדימו במקום שהחביב קודם", עכ"ל. מבואר שבמקום שאין החביב קודם, כגון כשברכותיהן שוות ויש ביניהם ממין שבעה, שאז הדין הוא שמין שבעה קודם לחביב, גם בזה שמברכין שהחיינו, המין שבעה יהיה קודם לשהחיינו. ע"כ. (ומ"ש שם הרב המגיה שדעת הרשב"ץ דחביב קודם למין שבעה וכו', הנה כבר הודיעני הרב המגיה דשוב נוכח שאינו מדוקדק שם, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים).

אולם במחכ"ת של הרב המשיג, המעיין במקור הדברים בשו"ת לב אברהם שעליו נסמך מרן זיע"א להלכה ולמעשה, עיניו יחזו דאיהו גופיה ס"ל כדברי הרשב"ץ הנ"ל כבר בתחילת דבריו, שכך כתב: הנה לא מצינו שזה שצריך לברך עליו שהחיינו יהיה לו דין קדימה, וכנראה שנחשב כחביב לו באותה שעה משום דמברך עליו שהחיינו, וכבר הכריעו האחרונים בסי' ריא דצריך להקדים מין שבעה על החביב, ועוד שעיקר חביב נקרא מה שחביב עליו בכל שעה, וא"כ לכאורה גם כאן יש להקדים המין שבעה. עכ"ל. הרי שכתב להדיא כדברי הרשב"ץ, ואף החמיר יותר ממנו.

אלא שלאחר מכן דן מסיבה חיצונית לגמרי, דמאחר שמדינא דגמרא היה צריך לברך שהחיינו כבר משעת ראיית הפרי, אלא שמנהגנו היום שלא לברך עד שעת אכילה, א"כ י"ל שמאחר שהפרי לפניו, וכבר חפץ כעת לאכול ממנו, יש להסמיך אכילה לראיה ולא להפסיק באכילת פרי האחר. ושוב פלפל בזה עפ"ד הפוס', וסבר בתחילה לתלות זאת במחלוקת האחרונים בין הלק"ט והחת"ס לבין הפמ"ג והכת"ס, אם להקדים ברכת שהחיינו לברכת הפרי מהסיבה הנ"ל להסמיך הברכה לראיה, דלשיטתם ה"נ יקדים המין שמברך עליו זמן, או להקדים ברכת הפרי לברכת שהחיינו, דלשיטתם א"צ להקדים המין שמברך עליו זמן.

ושוב כתב דלאחר העיון נראה דאף לשיטת הלק"ט והחת"ס שמקדימים ברכת הפרי לברכת הזמן, היינו משום דלא פלוג וכמו במצוות יש להקדים ברכת המצוה לברכת הזמן כך גם בפירות. אבל להקדים אכילת הפרי שצריך לברך עליו זמן, בודאי נכון אף לשיטתם, כי אינם חולקים בעיקר הסברא. וסיים וז"ל: ובפרט כי אין ההלכה ברורה בחיוב להקדים מין שבעה, שהרי הט"ז פסק בכלל שהאיך שיעשה יש לו ע"מ לסמוך, וגם בערוך השלחן מביאו להלכה. על כן, אף שמרוב הפוסקים נראה שלכתחילה יש להקדים מין שבעה, מ"מ בנידון דידן יש לסמוך על הט"ז ודעימיה ולהקדים אותו הפרי שמברך עליו זמן. ע"כ. (ושוב אח"כ הוסיף עוד סברא נוספת עי' עליו, ודי בזה.)

נמצינו למדים, דלפי דינא דגמרא אדרבא מעצמו כיוון לדברי הרשב"ץ הנ"ל, וס"ל שבאמת אם מדין חביב היה לנו להקדים מין שבעה לפרי חדש, ואף החמיר בזה יותר מהרשב"ץ וכמבואר, אלא שהוסיף דזהו מדינא דגמרא, וכפי הדין שהיה בזמנם שהיו מברכים שהחיינו משעת ראיה, אבל האידנא שמברכים בשעת אכילה, יש טעם שונה לחלוטין להקדים את הפרי החדש, ולא מצד שפרי חדש הוא חביב או חשוב יותר, שמצד זה כבר כתב כדברי התשב"ץ שמן שבעה צריך להיות קודם, אלא מדין ברכת שהחיינו שיש להקדימה כמה שאפשר לשעת ראיה כעיקר התקנה, ולכן חשש זה הוא דוחה את דיני קדימה בברכות. ולזה אין שום דחיה מהרשב"ץ, שהרי הרשב"ץ לא כתב כל דבריו אלא מצד סוגיית הגמרא, והיינו לפי דינא דגמרא, שמברכים בשעת ראיה. ובפרט, שהרשב"ץ לא כתב להדיא שאם הפרי השני הוא ממין שבעה יקדימנו לפרי החדש, אלא אנו למדים זאת מדיוק בדבריו, ולכן יש לומר, דהניחא אם היה כותב להדיא דבמין שבעה יקדימנו לפרי החדש, היה מקום לומר כיון שדיבר בזמנינו מוכח דלא מתחשב בטעם של קדימת שהחיינו לשעת ראיה, שחשש לו הרב לב אברהם, אבל כיון שהרשב"ץ לא כתב כן להדיא, רק כתב את ההיפך, שמקדים את הפרי החדש במקום שהחביב קודם, ורק אנו מדייקים שבמקום שאין החביב קודם כגון במין שבעה יש להוכיח מדבריו שיקדים את המין שבעה, בזה י"ל דאין הכרח כלל, דאף שמצד דיני קדימה בברכות מצד חשיבות המינים והברכות היה ראוי להקדים המין שבעה, כמדוייק מדברי הרשב"ץ, אבל מסתברא שאם היה הרשב"ץ מדבר על מקרה זה להדיא, היה כותב דאף שמצד קדימת המינים מצד חשיבותם יש להקדים המין שבעה, אבל מטעם אחר חיצוני יש להקדים הפרי החדש, והיינו כדי שלא לדחות יותר מדאי ברכת שהחיינו משעת הראיה, וכדברי הרב לב אברהם, שגם הוא סבר להדיא כהרשב"ץ שמין שבעה קודם וחשוב מפרי חדש, ואעפ"כ הורה להקדים פרי חדש מהטעם החיצוני הנזכר. זאת ועוד שלהרשב"ץ פשיטא להלכה להקדים מין שבעה לחביב, משא"כ לדידן י"ל דחזי לאיצטרופי סברת הרמב"ם שחביב קודם למין שבעה, וכמ"ש הרב לב אברהם, אמור מעתה אין לדחות דברי הרב לב אברהם מהרשב"ץ.
והנלע"ד כתבתי,
שמעון ללוש ס"ט

חזק וברוך דבריך קילורין לעינים

 

[בנימין לוריא]

פרי חדש ושבעת המינים.
בחזו"ע ברכות מרן הביא בשתיקה את דברי הלב אברהם ויינפלד שהפרי שהחיינו קודם לשבעת המינים.
ומרן שליט"א בספרו ילקו"י ט"ו בשבט שיצא בשנת תשפ"ב הביא בזה מהתשב"ץ שמשמע מדבריו שיקדים לברך על השבעת המינים.
אולם השתא הכא בסוף השיעור השבועי (מוצ"ש בשלח תשפ"ג), חזר והורה שמדברי התשב"ץ משמע נמי כהלב אברהם, והילכך הלכה כמו שנתבאר בחזו"ע.
כמדומני שגם ידידנו הגר"ש ללוש הורה בשעתו (וחזר ע"ז באחד משיעוריו האחרונים) שמהתשב"ץ אין ראיה דלא כלב אברהם.

 

[לביא]

מעניין שהנושא הוקפץ.
לפני כשבועיים הייתי ביחוה דעת בהר נוף, ואחד הרבנים לפני מנחה דיבר בדיוק על נושא זה. והאריך לומר שהרב בחזו״ע הביא את הלב אברהם בעלמא ולא להלכה. ואמר שהראשל״צ הסכים לזה. והביא סימוכין לכך שבהלכה ברורה כלל לא דיבר בנושא וכו׳.

 

[בנימין לוריא]

מעניין שהנושא הוקפץ.

מה כ"כ מעניין?! אנחנו בערב ט"ו בשבט!...

 

[ע"ה ס"ט]

מעניין שהנושא הוקפץ.
לפני כשבועיים הייתי ביחוה דעת בהר נוף, ואחד הרבנים לפני מנחה דיבר בדיוק על נושא זה. והאריך לומר שהרב בחזו״ע הביא את הלב אברהם בעלמא ולא להלכה. ואמר שהראשל״צ הסכים לזה. והביא סימוכין לכך שבהלכה ברורה כלל לא דיבר בנושא וכו׳.

פלא, כי בהלכה ברורה דיבר בזה.

 

[ישראל]

והביא סימוכין לכך שבהלכה ברורה כלל לא דיבר בנושא וכו׳.

לא ידעתי מאי ראיה היא.
ואם לדין. ע' בהל"ב ח"י עמ' תקכו שאכן דיבר בזה, וכמו שציין לנכון ידידנו הרב ע"ה ס"ט שליט"א.
ואגב, לא דייק דיו בטעמו של הלב אברהם, כי נקט שם רק הטעם הראשון, ולפי המבואר שם טעם זה אינו תואם לדידן שמברכים על הפרי ואח"כ ברכת הזמן. ועיקר הטעם הנוגע לדידן הוא משום שיש בו ב' ברכות משא"כ בפרי שבעה.

 

[ישראל]

מצורף לתועלת הלומדים

 

[מיכאל סבן]

מישהו יוכל להאיר את עיני בכוונת מרן שליט"א מדוע אין ראיה מדברי הרשב"ץ, הרב שליט"א אמר שכך מוכח מהמשך דברי הרשב"ץ בד"ה "נמצא".
אך לא הבנתי דברי קודשו כי ד"ה "נמצא" מופיע לפני קצת לפני מש"כ הרשב"ץ לגבי פירא חדתא, ואם כוונתו למש"כ בהמשך ד"ה "נמצאת למד", או לד"ה "נמצא פסקן של דברים", לא מצאתי שם אזכור לנידוננו.

ודרך אגב האם ילקו"י ברכות מהד' תשפ"ב נמצא בחנויות? האם יש בו רק שינויים מועטים, כמו המהדורה החדשה של ילקו"י הלכות תפילה שאין בו כמעט שינויים?

 

[יוסף דהן]

מסקנת הרשלצ שיש לברך על מין שבעה לפני פרי אחר של שהחיינו גם כתובה בילקוי טו בשבט שהוציא שנה שעברה.

 

[בנימין לוריא]

מסקנת הרשלצ שיש לברך על מין שבעה לפני פרי אחר של שהחיינו גם כתובה בילקוי טו בשבט שהוציא שנה שעברה.

כבר הובא לעיל...

פרי חדש ושבעת המינים.
בחזו"ע ברכות מרן הביא בשתיקה את דברי הלב אברהם ויינפלד שהפרי שהחיינו קודם לשבעת המינים.
ומרן שליט"א בספרו ילקו"י ט"ו בשבט שיצא בשנת תשפ"ב הביא בזה מהתשב"ץ שמשמע מדבריו שיקדים לברך על השבעת המינים.
אולם השתא הכא בסוף השיעור השבועי, חזר והורה שמדברי התשב"ץ משמע נמי כהלב אברהם, והילכך הלכה כמו שנתבאר בחזו"ע.
כמדומני שגם ידידנו הגר"ש ללוש הורה בשעתו (וחזר ע"ז באחד משיעוריו האחרונים) שמהתשב"ץ אין ראיה דלא כלב אברהם.

 

[מיכאל סבן]

אפשר בבקשה לצרף כאן את דברי מרן הראש"ל בילקו"י המדובר, נשמח לראות איך הרב הבין כן מהרשב"ץ

תודה

 

[בנימין לוריא]

אפשר בבקשה לצרף כאן את דברי מרן הראש"ל בילקו"י המדובר, נשמח לראות איך הרב הבין כן מהרשב"ץ

 

[יוסף דהן]

ובעלון אחד לפני האחרון הרב ללוש דיבר שלא מוכרח שהיעבץ חולק אך היות והרשלצ שליט'א הבין שחולק הרי מבטל דעתו