השבת אבידה במקום שהאבד יחשוב שגונבים אותו

[נ ליסואר]

רציתי לשתף את הציבור במעשה אדם ראה עגלה חדשה עומדת במקום עוברים ושבים והחליט לעשות בה השבת אבידה וניסה למצוא פריט שיכול לגלות למי שייכת העגלה כמו מספר טלפון שרשום על מנת לאתר את המאבד כעבור דקה הגיע הבעלים וחשב שגונבים אותו והחל לריב עם המוצא ולהטיח בו האשמות כאילו הוא גנב
השאלה המתעוררת האם במקום שאתה תראה עליו כגנב פוטרת אותך מהשבת אבידה ונדחה אפילו לא של לא תוכל להתעלם
כמו שמבואר בגמ' בבא קמא דף כ"ו: שם מדובר בסוגיא של עביד איניש דינה לנפשיה ואחת ההוכחות היא שהגמ' מביאה דין שאם אדם יש לו חפץ בחצר חבירו אומרת הגמ' שהבעלים לא יכנס לחצר וינסה להוציא אלא שבור את שיניו אם כן זה דווקא במקרה שאני הבעלים ולקחו לי אבל אם אין הדבר שלי ואראה עליו כגנב לכאורה אני לא ילך לנסות להחזיר זאת היות והמוצא יראה כגנב
רציתי לשמוע מה דעתכם

 

[פרי חדש]

רציתי לשתף את הציבור במעשה אדם ראה עגלה חדשה עומדת במקום עוברים ושבים והחליט לעשות בה השבת אבידה וניסה למצוא פריט שיכול לגלות למי שייכת העגלה כמו מספר טלפון שרשום על מנת לאתר את המאבד כעבור דקה הגיע הבעלים וחשב שגונבים אותו והחל לריב עם המוצא ולהטיח בו האשמות כאילו הוא גנב
השאלה המתעוררת האם במקום שאתה תראה עליו כגנב פוטרת אותך מהשבת אבידה ונדחה אפילו לא של לא תוכל להתעלם
כמו שמבואר בגמ' בבא קמא דף כ"ו: שם מדובר בסוגיא של עביד איניש דינה לנפשיה ואחת ההוכחות היא שהגמ' מביאה דין שאם אדם יש לו חפץ בחצר חבירו אומרת הגמ' שהבעלים לא יכנס לחצר וינסה להוציא אלא שבור את שיניו אם כן זה דווקא במקרה שאני הבעלים ולקחו לי אבל אם אין הדבר שלי ואראה עליו כגנב לכאורה אני לא ילך לנסות להחזיר זאת היות והמוצא יראה כגנב
רציתי לשמוע מה דעתכם

שאלה יפה!
אבל לא מצאנו שחכמינו חילקו בדבר הזה, למרות שיש עשרות (!) אם לא יותר מקומות בש"ס שיש את הדינים של חשד ושל מראית העין וכד'.
אך מצות השבת אבידה היא לא בדרך הינוח כזה שיש צד שעוד שניה הוא יטרוף אותך אם ניסית לעשות השבת אבידה... [לא יודע למה השוטה הזה ניסה להתווכח ולריב במקום להודות למי שניסה להחזיר לו... וקיימא לן שאין מביאים ראיה מן השוטים די בכל אתר].

אך לכאורה מלשון הגמרא שם אין ראיה לנדון דידן, כי שם בגמ' אומרת בפרק המניח אל תכנס לחצר חברך ליטול את שלך וכו'. ומשמע שהדין הזה שמא תראה עליו כגנב הוא דוקא בחצר שאינה שלך [למרות שהוא יודע שזה שלך, שהרי ראה בתומים בחושן משפט (סימן ד'), שמבואר שם שרק בחפץ שלך שיש בו דין של עאד"ל - הכוונה רק לחפץ עצמו ולא וחפץ אחר, וראה שם שלפי"ז יישב את המעשה המפורסם בריש הש"ס בברכות בדף ה' עם רב הונא דתקיפו ליה חביות וכו', כן זכורני ימים מקדם שעלינו לביתו של אחד מחכמי הדור בחג הסוכות לפני כמה שנים וסיפר לנו שהגיע לפניו שאלה באדם שהתווכח על אתרוג עם מוכר וכו' על האיכות, והחליט שהמוכר עבד עליו ולקח אתרוג אחר שלדעתו היה שווה את מה ששילם, והלך כי אמר עביד איניש דינא לנפשיה, אבל החכם הנזכר הזכיר אז את דברי התומים, הם יסוד גדול בסוגיית עאד"ל].
ואולי יש לדון בזה גם לענין חצר השותפין, ויל"ע עוד.

אך לענ"ד פשוט שאין לאדם לחוש במקום שרואה אבידה, שלא יתעלם, ויחשוב מה היה רוצה שיעשו אם לו בעצמו היתה נאבדת עגלת בוגבו יקרה שקנה במיטב כספו.