מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי (יח ח)
מכאן למדים החיוב לשמור על התרומה מטומאה ומאיבוד. ובמשנה תרומות פ"ח מ"ט ומ"י מבואר דהיכא שנשפכה חבית שמן או יין של תרומה, אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל, ומבואר דבפחות מרביעית ליכא חיוב "משמרת תרומותי". ובקובץ שיעורים פסחים אות ס"ט, כתב דהטעם שאין חיוב "משמרת" בפחות מכאן, משום דדין משמרת נאמר רק בתרומה שיכולים לקיים בה מצות אכילה, ושיעור מצות אכילת תרומה במשקין הוא ברביעית.
ויש להקשות, הרי שמן של תרומה ראוי ג"כ לסיכה, דסיכה היא ג"כ מן המצוה, וכדתנן בשביעית פ"ח מ"ב דתרומה ניתנה לאכילה לשתיה ולסיכה, ולענין שיעור סיכה בתרומה נסתפק בעל החיי אדם בספרו שערי צדק שער מצות הארץ פי"א ס"ו וכן בספר באר היטב אמור פרשה כב אות י, האם היא בכל שהוא כמו לגבי איסור סיכה משמן המשחה שמבואר בכריתות ו: דסיכה היא בכל שהוא, [אמנם עי' במנ"ח מצוה רע"ט במהדורת מכון ירושלים אות י"ב, שכתב דאינו דומה לסיכה משמן המשחה שאסורה מדין סיכה, דהכא דין הסיכה הוא מצד שהיא כשתיה, וא"כ שיעורה כשיעור שתיה]. ואם נימא דשיעור סיכה הוא בכל שהוא, א"כ קשה שיהיה דין משמרת גם על שמן כל שהוא, מחמת שהוא ראוי לסיכה, וצ"ע.
והנה באור שמח מע"ש פ"ג ה"י כתב בדעת הראשונים הסוברים דסיכה כשתיה היא רק מדרבנן, והקשו האחרונים [עי' פר"ח או"ח סי' תרי"א ס"א וגבורת ארי יומא עו: ותוס' הגרעק"א מע"ש פ"ב מ"א] דא"כ איך מותר לסוך תרומה, וכתב באו"ש שם דכיון דעכ"פ אינו מפסיד את התרומה אין בזה איסור, ולכאורה באמת אינו מקיים מצות אכילה ומ"מ מותר כיון דאינו מפסידו, וצ"ע בזה. ולפי דבריו ניחא דליכא דין משמרת בכל שהוא מחמת הסיכה, כיון דאין בזה קיום מצוה כמו אכילה. ולכאורה לפי"ז גם אין מברכין על סיכת תרומה, דאין בזה מצוה, רק איכא היתר לסוך. וכן אם סך שמן של תרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין שייך לומר דפטור מדין טעה בדבר מצוה [לו יצוייר דמשכחת לה תרומת שמן שזמנה בהול] או דהוי כעבודה דחלל שלא נודע כשר, עי' פסחים עב:, דהכא בסיכה ליכא מצוה.
ועי' בחידושי הגרי"ז במכתבים שבסוה"ס מש"כ בגדר דין סיכה בתרומה, ויל"ע לפי דבריו האם איכא קיום מצוה גמורה בסיכה של תרומה, ונפק"מ לענין ברכה, ופטור חלל שלא נודע, ולענין דין משמרת מכח הסיכה וכנ"ל, וצ"ע בכ"ז.
וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי (יח ח)
מכאן למדים החיוב לשמור על התרומה מטומאה ומאיבוד. ובמשנה תרומות פ"ח מ"ט ומ"י מבואר דהיכא שנשפכה חבית שמן או יין של תרומה, אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל, ומבואר דבפחות מרביעית ליכא חיוב "משמרת תרומותי". ובקובץ שיעורים פסחים אות ס"ט, כתב דהטעם שאין חיוב "משמרת" בפחות מכאן, משום דדין משמרת נאמר רק בתרומה שיכולים לקיים בה מצות אכילה, ושיעור מצות אכילת תרומה במשקין הוא ברביעית.
ויש להקשות, הרי שמן של תרומה ראוי ג"כ לסיכה, דסיכה היא ג"כ מן המצוה, וכדתנן בשביעית פ"ח מ"ב דתרומה ניתנה לאכילה לשתיה ולסיכה, ולענין שיעור סיכה בתרומה נסתפק בעל החיי אדם בספרו שערי צדק שער מצות הארץ פי"א ס"ו וכן בספר באר היטב אמור פרשה כב אות י, האם היא בכל שהוא כמו לגבי איסור סיכה משמן המשחה שמבואר בכריתות ו: דסיכה היא בכל שהוא, [אמנם עי' במנ"ח מצוה רע"ט במהדורת מכון ירושלים אות י"ב, שכתב דאינו דומה לסיכה משמן המשחה שאסורה מדין סיכה, דהכא דין הסיכה הוא מצד שהיא כשתיה, וא"כ שיעורה כשיעור שתיה]. ואם נימא דשיעור סיכה הוא בכל שהוא, א"כ קשה שיהיה דין משמרת גם על שמן כל שהוא, מחמת שהוא ראוי לסיכה, וצ"ע.
והנה באור שמח מע"ש פ"ג ה"י כתב בדעת הראשונים הסוברים דסיכה כשתיה היא רק מדרבנן, והקשו האחרונים [עי' פר"ח או"ח סי' תרי"א ס"א וגבורת ארי יומא עו: ותוס' הגרעק"א מע"ש פ"ב מ"א] דא"כ איך מותר לסוך תרומה, וכתב באו"ש שם דכיון דעכ"פ אינו מפסיד את התרומה אין בזה איסור, ולכאורה באמת אינו מקיים מצות אכילה ומ"מ מותר כיון דאינו מפסידו, וצ"ע בזה. ולפי דבריו ניחא דליכא דין משמרת בכל שהוא מחמת הסיכה, כיון דאין בזה קיום מצוה כמו אכילה. ולכאורה לפי"ז גם אין מברכין על סיכת תרומה, דאין בזה מצוה, רק איכא היתר לסוך. וכן אם סך שמן של תרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין שייך לומר דפטור מדין טעה בדבר מצוה [לו יצוייר דמשכחת לה תרומת שמן שזמנה בהול] או דהוי כעבודה דחלל שלא נודע כשר, עי' פסחים עב:, דהכא בסיכה ליכא מצוה.
ועי' בחידושי הגרי"ז במכתבים שבסוה"ס מש"כ בגדר דין סיכה בתרומה, ויל"ע לפי דבריו האם איכא קיום מצוה גמורה בסיכה של תרומה, ונפק"מ לענין ברכה, ופטור חלל שלא נודע, ולענין דין משמרת מכח הסיכה וכנ"ל, וצ"ע בכ"ז.
