בחזו"ע אבלות ח"ב עמ' של"ט כתב: "מי ששידך את בתו לבחור בן תורה שלא קיים עדיין מצוות פריה ורביה, ואירע לאבי הכלה אבל על אמו, אין לו לדחות הנישואין עד לאחר י"ב חודש, כדי שיוכל להשתתף בסעודת בתו הכלה, אלא יעשו הנישואין בהקדם, ורשאי הוא להכנס לסעודת החתן והכלה בכל שבעת ימי המשתה, אף בתוך י"ב חודש לפטירת אמו. וגם שאר קרובי החתן והכלה שהם בתוך י"ב חודש לאב ואם, מותר להם להשתתף בסעודת הנישואין של חתן וכלה, כדי שתהיה שמחת החתן והכלה בשלמותה, ששון ושמחה ישיגו".
וכן כתב בשו"ת יבי"א ח"ט חיו"ד סי' מ"ג: "מסקנא דדינא שהדבר ברור שכת"ר גם בהיותו בתוך י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית, יוכל להשתתף שיתוף מלא בכל מהלך השמחה של בתו ובסעודת שבעת ימי המשתה ללא כל פקפוק" וגו'.
אולם, בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ד סעיף י', כתב: "אם אחד מההורים של החתן או של הכלה הוא אבל תוך י"ב חודש, ואם לא יהיו נוכחים בחופה יגרום הדבר צער לחתן או לכלה, יש להתיר להם להשתתף בחופה, ויקבלו את האורחים, אך לא ישבו לאכול יחד עם המוזמנים, אלא יאכלו בנפרד בחדר צדדי, ובזמן הסעודה והריקודים יכבדו את האורחים וידאגו להושיבם כל אחד במקומו, ולכבדם במאכל ובמשקה" וגו'.
וכן כתב בשו"ת יבי"א ח"ט חיו"ד סי' מ"ג: "מסקנא דדינא שהדבר ברור שכת"ר גם בהיותו בתוך י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית, יוכל להשתתף שיתוף מלא בכל מהלך השמחה של בתו ובסעודת שבעת ימי המשתה ללא כל פקפוק" וגו'.
אולם, בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ד סעיף י', כתב: "אם אחד מההורים של החתן או של הכלה הוא אבל תוך י"ב חודש, ואם לא יהיו נוכחים בחופה יגרום הדבר צער לחתן או לכלה, יש להתיר להם להשתתף בחופה, ויקבלו את האורחים, אך לא ישבו לאכול יחד עם המוזמנים, אלא יאכלו בנפרד בחדר צדדי, ובזמן הסעודה והריקודים יכבדו את האורחים וידאגו להושיבם כל אחד במקומו, ולכבדם במאכל ובמשקה" וגו'.
