"וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח"

גרינפלד

Well-known member
כתב השו"ע סי' רי"ח ס"ח: הרואה אשתו של לוט מברך שתים: עליה אומר בא"י אמ"ה דיין האמת, ועל לוט אומר: בא"י אמ"ה זוכר הצדיקים. וכתב השעה"צ ס"ק כ"ב: ולא ידענא, לפי מה שמבואר לקמן ברכ"ה סעיף ט דברכת דיין האמת הוא דוקא כשמצטער על הענין, עיין שם, דלפיכך לא מברכינן על עובד גלולים, והיא בודאי איננה ישראלית, ואולי דמצערינן על שלא הועיל זכות של אברהם להצילה, שזה מורה על תוקף הדין. וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ח: שזכר הקב"ה את אברהם כדכתיב ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'. ובדרשו (הערה 14): ואף שאברהם הוא יחיד, ביאר היפה ללב (ח"ב, הובא באורחות חיים ספינקא אות ד) שהברכה בו היא בלשון רבים 'זוכר הצדיקים', כיון שהברכה היא על אברהם שרבים אוכלים בזכותו ובתפילתו.
והיה מקום לתרץ קושיית היפה ללב, ש"ויזכור אלוקים את אברהם" לרבות את שרה, כמש"כ רש"י י"ט כ"ט ממדרש רבה, שזכר מה שלא אמר שהיא באמת אשתו, ואז לשרה גם היה צער שהיו הורגים את אברהם. עוד יל"ד שזה צדיקים בעלמא, לא רק במקרה זה.​
 
נערך לאחרונה:
כתב השו"ע סי' רי"ח ס"ח: הרואה אשתו של לוט מברך שתים: עליה אומר בא"י אמ"ה דיין האמת, ועל לוט אומר: בא"י אמ"ה זוכר הצדיקים. וכתב השעה"צ ס"ק כ"ב: ולא ידענא, לפי מה שמבואר לקמן ברכ"ה סעיף ט דברכת דיין האמת הוא דוקא כשמצטער על הענין, עיין שם, דלפיכך לא מברכינן על עובד גלולים, והיא בודאי איננה ישראלית, ואולי דמצערינן על שלא הועיל זכות של אברהם להצילה, שזה מורה על תוקף הדין. וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ח: שזכר הקב"ה את אברהם כדכתיב ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'. ובדרשו (הערה 14): ואף שאברהם הוא יחיד, ביאר היפה ללב (ח"ב, הובא באורחות חיים ספינקא אות ד) שהברכה בו היא בלשון רבים 'זוכר הצדיקים', כיון שהברכה היא על אברהם שרבים אוכלים בזכותו ובתפילתו.
והיה מקום לתרץ קושיית היפה ללב, ש"ויזכור אלוקים את אברהם" לרבות את שרה, כמש"כ רש"י י"ט כ"ט ממדרש רבה, שזכר מה שלא אמר שהיא באמת אשתו, ואז לשרה גם היה צער שהיו הורגים את אברהם. עוד יל"ד שזה צדיקים בעלמא, לא רק במקרה זה.​

+לכאורה אפשר ליישב קושיית המשנ''ב שמה שלא מברכים על גוי
היינו לאחר מתן תורה שנעשינו לעם וממילא מי שהוא גוי לא מצטער עליו
אבל לפני מתן תורה שכמו שהאבות אע''פ שיש להם דין בן נח אבל בוודאי שמצטער ע''ז.
 
וכתב השעה"צ ס"ק כ"ב: ולא ידענא, לפי מה שמבואר לקמן ברכ"ה סעיף ט דברכת דיין האמת הוא דוקא כשמצטער על הענין, עיין שם, דלפיכך לא מברכינן על עובד גלולים, והיא בודאי איננה ישראלית, ואולי דמצערינן על שלא הועיל זכות של אברהם להצילה, שזה מורה על תוקף הדין.​
יש עוד נקודה מעניינת שמלח שמניחין על השלחן הוא תיקון לאשת לוט (סדר הדורות), הרי לנו שההתייחסות של חז"ל אל אשת לוט שונה מההתייחסות לסתם עו"ג, עד כדי כך שכל אחד מישראל יש לו שייכות לתיקונה של אשת לוט, וזה הצער שיש לנו עליה בהקשר לתיקון נשמתה.

[אגב, כדאי לציין את דבריו הנפלאים של הרד"ל (בפי' על פרקי דר"א פרק כ"ה): ומה שאין נראה עתה נציב מלח אצל ים המלח, העיקר בזה כמו שראיתי כתוב שהיה בסביבה ההיא רעש ארץ ויצא ים המלח מגבולו ושטף עוד כברת ארץ סביבו (והן הן הבנינים שכתבו רושמי הארץ שנראין שקועין בו שודאי אינן מבניני סדום שלא היו קיימין עד עתה ועוד שאמרו לעיל שנהפכו יסודותי' למעלה וא"כ הבנינים למטה בארץ) ובתוכה גם את נציב המלח, ואפשר שזהו טעם הרמב"ם שהשמיט בחבורו הברכה שבפ' הרואה על סדום ועל נציב מלח כי הוא מפרש שניהם נתקנו ברואה נציב מלח כמ"ש הב"י בא"ח סימן רי"ח ע"ד הרא"ש, ומפני שבימיו כבר נכסה נציב המלח בים לכן השמיטו. עכ"ל]​
 
נערך לאחרונה:
הראוני שבמאיר בת עין תירץ באופן שונה, וז"ל: מעתה מה שהציל השי"ת את לוט היה בשביל נשמת רב"א שנמשך משורש נעמה העמונית שהיא מבת לוט הקטנה, וגם בשביל רות הנמשכת ממואב שהיא מבת לוט הגדולה. וזה שאמר "ויזכור אלהים את אברהם", דהיינו רב"א שהוא באותיות אבר"הם כנזכר בדברי הרב זלה"ה. וישלח את לוט מתוך ההפכה, משום הכי מברך "ברוך זוכר הצדיקים", דלא קאי על אברהם אלא קאי על צדיקים שהיו עתידים לצאת מלוט שהם רב"א ורות. ודוק. עכ"ל.​
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון