מעינה של תורה עמ' צט-ק:
אמרו חכמינו, כי המן ניתן לישראל על ידי השם יתברך בכבודו ובעצמו - "הנני ממטיר לכם להם מן השמים" - לפי שאברהם אבינו גם הוא הגיש בעצמו לחם למלאכים - "ואקחה פת לחם" - אבל מים שנתן להם אברהם על ידי שליח - "יוקח נא מעט מים" - נתן השם יתברך גם הוא לבניו על ידי שליח. לפיכך הכה משה רבנו את הסלע, שהרי השכינה היתה מדברת מתוך גרונו ואילו היה מדבר אל הסלע היה זה כאילו השם יתברך עצמו מדבר אל הסלע, ואם כן לא היה זה "על ידי שליח" - על כן הכה את הסלע כדי שתהיה זו שליחות של משה.
ברם כל זה היה טוב ויפה אילולא בא משה לכלל כעס, אבל עכשיו משבא לכלל כעס ואמר: "שמעו נא המורים", הרי כבר יכול היה לדבר אל הסלע שכן "כל הכועס שכינה מסתלקת ממנו" וממילא בשעת כעסו לא היתה השכינה מדברת מתוך גרונו ואפילו דיבורו היה איפוא בגדר שליחות.
(הגאון רבי מרדכי בנט זצ"ל)
זהו פירושו של הפסוק: "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו" (תהילים קו לג, לד) - לפיכך נענש משה משום "המרו את רוחו", שהביאוהו לכלל כעס, וצריך היה להיות איפוא רק "ויבטא בשפתיו" כי אפילו בדברו אז אל הסלע היה זה על ידי שליח, ומכיון שהכה את הסלע נענש - "וירע למשה בעבורם"
(חנוכת התורה)
עד כאן
ועי' בתהלים (שם) ברש"י ומלבי"ם פירושים אחרים.
אמרו חכמינו, כי המן ניתן לישראל על ידי השם יתברך בכבודו ובעצמו - "הנני ממטיר לכם להם מן השמים" - לפי שאברהם אבינו גם הוא הגיש בעצמו לחם למלאכים - "ואקחה פת לחם" - אבל מים שנתן להם אברהם על ידי שליח - "יוקח נא מעט מים" - נתן השם יתברך גם הוא לבניו על ידי שליח. לפיכך הכה משה רבנו את הסלע, שהרי השכינה היתה מדברת מתוך גרונו ואילו היה מדבר אל הסלע היה זה כאילו השם יתברך עצמו מדבר אל הסלע, ואם כן לא היה זה "על ידי שליח" - על כן הכה את הסלע כדי שתהיה זו שליחות של משה.
ברם כל זה היה טוב ויפה אילולא בא משה לכלל כעס, אבל עכשיו משבא לכלל כעס ואמר: "שמעו נא המורים", הרי כבר יכול היה לדבר אל הסלע שכן "כל הכועס שכינה מסתלקת ממנו" וממילא בשעת כעסו לא היתה השכינה מדברת מתוך גרונו ואפילו דיבורו היה איפוא בגדר שליחות.
(הגאון רבי מרדכי בנט זצ"ל)
זהו פירושו של הפסוק: "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו" (תהילים קו לג, לד) - לפיכך נענש משה משום "המרו את רוחו", שהביאוהו לכלל כעס, וצריך היה להיות איפוא רק "ויבטא בשפתיו" כי אפילו בדברו אז אל הסלע היה זה על ידי שליח, ומכיון שהכה את הסלע נענש - "וירע למשה בעבורם"
(חנוכת התורה)
עד כאן
ועי' בתהלים (שם) ברש"י ומלבי"ם פירושים אחרים.