קהלת יצחק:
וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין
ופירש בתרגום על סתום העין, וז"ל ואימר גברא דשפיר חזי (ועיין פירש רש"י ז"ל).
ושמעתי בשם הבעש"ט ז"ל, דכוונת התרגום הוא כן דאיתא במדרש מובא ברש"י ז"ל (פ' כ"ב פסוק ה'), מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על עו"ג רשע כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר שאתה רחקתנו, דאילו היה לנו נביאים חזרנו למוטב וכו' ע"ש.
וזאת ידוע דלמעלת הנבואה צריכין קדושה יתירה, והאדם יש לו חמשה חושים, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם, חוש הריח, חוש המשוש, וכנגדן יש לו הי חושים רוחניים, כמו שכתוב ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (קהלת א' ט"ז), ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א' ג' ט'), והריחו ביראת ה' (ישעיה י"א ג'), וכן יתר החושים, והאדם צריך לטהר ולקדש את חושיו החיצונים הגשמים, ועל ידי זה חלה הקדושה על חושיו הפנימים הרוחניים, ותחול עליו רוח הנבואה.
אכן בלעם הרשע היה ההפך מזה, כי טימא את חושיו החיצונים...
מה עשה הקדוש ברוך הוא סימא ושתם לו אחת מעיניו, ולא היה יכול לחטוא בזה העין, ועל ידי כן חלה הקדושה והנבואה על ידי זה העין שלא חטאה...
וזהו שגלה לנו התרגום ופירש על שתום העין, דשפיר חזי, ר"ל מדהיה סומא באחת מעיניו, לזאת היה שפיר חזי הנבואה, אבל אם לא היה סתום העין, לא היה בו מקום ודרך לחול עליו הנבואה כנ"ל. ע"כ שמעתי בשם הבעש"ט ז"ל.
ובספר שי לתורה:
וכתב רש"י "שתום העין עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח. ויש מפרשים שתום העין, למדנו שסומא באחת מעיניו היה". ובאונקלוס תרגם, "שתום העין, שפיר חזי". ולכאורה פירש ההיפך מרש"י וצ"ב.
ושמעתי לומר בכוונת האונקלוס "שפיר חזיי", דדוקא בעין הנקורה והחסרה, בה "שפיר חזי"!
והוא ע"פ מעשה שהיה בזמן השואה. אחד מהקצינים הגבוהים בצבא ההשמדה הנאצי היה חסר עין אחת, ובאותה עין עבר ניתוח בבית חולים המפורסם אשר בברלין. ושמו לו תחת העין המקורית עין זכוכית. צוות המנתחים היה כה מיומן ומומחה עד אשר לא היה ניכר איזו מן העינים היא האמיתית, ואיזו היא העין מזכוכית.
פעם אמר לאשה יהודיה לפני שעמד להוציאה להורג, כי תנצל אם תאמר לו איזה מן העינים היא האמיתית. ענתה לו אותה אשה ללא היסוס את הנכון. ולפליאתו איך ידעה בבירור שכזה, ענתה לו שידעה מיד, מאחר ובעין הזכוכית לא רואים רשעות...!
וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין
ופירש בתרגום על סתום העין, וז"ל ואימר גברא דשפיר חזי (ועיין פירש רש"י ז"ל).
ושמעתי בשם הבעש"ט ז"ל, דכוונת התרגום הוא כן דאיתא במדרש מובא ברש"י ז"ל (פ' כ"ב פסוק ה'), מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על עו"ג רשע כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר שאתה רחקתנו, דאילו היה לנו נביאים חזרנו למוטב וכו' ע"ש.
וזאת ידוע דלמעלת הנבואה צריכין קדושה יתירה, והאדם יש לו חמשה חושים, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם, חוש הריח, חוש המשוש, וכנגדן יש לו הי חושים רוחניים, כמו שכתוב ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (קהלת א' ט"ז), ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א' ג' ט'), והריחו ביראת ה' (ישעיה י"א ג'), וכן יתר החושים, והאדם צריך לטהר ולקדש את חושיו החיצונים הגשמים, ועל ידי זה חלה הקדושה על חושיו הפנימים הרוחניים, ותחול עליו רוח הנבואה.
אכן בלעם הרשע היה ההפך מזה, כי טימא את חושיו החיצונים...
מה עשה הקדוש ברוך הוא סימא ושתם לו אחת מעיניו, ולא היה יכול לחטוא בזה העין, ועל ידי כן חלה הקדושה והנבואה על ידי זה העין שלא חטאה...
וזהו שגלה לנו התרגום ופירש על שתום העין, דשפיר חזי, ר"ל מדהיה סומא באחת מעיניו, לזאת היה שפיר חזי הנבואה, אבל אם לא היה סתום העין, לא היה בו מקום ודרך לחול עליו הנבואה כנ"ל. ע"כ שמעתי בשם הבעש"ט ז"ל.
ובספר שי לתורה:
וכתב רש"י "שתום העין עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח. ויש מפרשים שתום העין, למדנו שסומא באחת מעיניו היה". ובאונקלוס תרגם, "שתום העין, שפיר חזי". ולכאורה פירש ההיפך מרש"י וצ"ב.
ושמעתי לומר בכוונת האונקלוס "שפיר חזיי", דדוקא בעין הנקורה והחסרה, בה "שפיר חזי"!
והוא ע"פ מעשה שהיה בזמן השואה. אחד מהקצינים הגבוהים בצבא ההשמדה הנאצי היה חסר עין אחת, ובאותה עין עבר ניתוח בבית חולים המפורסם אשר בברלין. ושמו לו תחת העין המקורית עין זכוכית. צוות המנתחים היה כה מיומן ומומחה עד אשר לא היה ניכר איזו מן העינים היא האמיתית, ואיזו היא העין מזכוכית.
פעם אמר לאשה יהודיה לפני שעמד להוציאה להורג, כי תנצל אם תאמר לו איזה מן העינים היא האמיתית. ענתה לו אותה אשה ללא היסוס את הנכון. ולפליאתו איך ידעה בבירור שכזה, ענתה לו שידעה מיד, מאחר ובעין הזכוכית לא רואים רשעות...!
