רש"י מפרש זרע הארץ - דגן, פרי העץ - תירוש ויצהר.
וכשיטתו בכל מקום, שרק דגן תירוש ויצהר חייבים במעשר מן התורה.
ושיטת הרמב"ם שכל פירות האילן [שאינם גרועים] וכן קטניות חייבים בתרומות ומעשרות מדאוריתא, ולפי זה "זרע הארץ" כולל דגן וקטניות, ו"מפרי העץ" - כל פירות האילן.
[הדרך אמונה מביא כמדומה רדב"ז שגם לרמב"ם אי"ז מוסכם בתנאים].
וכן הרמב"ן (ב"מ פח, א) נוקט שכן דעת הירושלמי [אבל בפרשת ראה נוקט שגם לירושלמי הוא רק אסמכתא.
ושיטת רבינו הלל, היראים והסמ"ג שפסוק זה הוא דין מיוחד במעשר שני [שבזה מיירי הפסוק לכו"ע], שנוהג בכל הפירות; ומשא"כ בתרומה ובמעשר ראשון - נוהגים רק בדגן תירוש ויצהר.
והנה שיטת הראב"ד (כתוב שם, חולין קכ, ב) מצדד שכל הפירות אינם חייבים במעשרות, ואם קרא להם שם תרומה - חל מן התורה.
וכתב השבט הלוי שלפי הראב"ד יתפרש הפסוק דנן שאם הפריש מכל הזרעים ומפירות העץ - "קודש לה'".
ונמצא שדין זה הוא גם במעשר שני אף שאי"ז מפורש בראב"ד.
וכשיטתו בכל מקום, שרק דגן תירוש ויצהר חייבים במעשר מן התורה.
ושיטת הרמב"ם שכל פירות האילן [שאינם גרועים] וכן קטניות חייבים בתרומות ומעשרות מדאוריתא, ולפי זה "זרע הארץ" כולל דגן וקטניות, ו"מפרי העץ" - כל פירות האילן.
[הדרך אמונה מביא כמדומה רדב"ז שגם לרמב"ם אי"ז מוסכם בתנאים].
וכן הרמב"ן (ב"מ פח, א) נוקט שכן דעת הירושלמי [אבל בפרשת ראה נוקט שגם לירושלמי הוא רק אסמכתא.
ושיטת רבינו הלל, היראים והסמ"ג שפסוק זה הוא דין מיוחד במעשר שני [שבזה מיירי הפסוק לכו"ע], שנוהג בכל הפירות; ומשא"כ בתרומה ובמעשר ראשון - נוהגים רק בדגן תירוש ויצהר.
והנה שיטת הראב"ד (כתוב שם, חולין קכ, ב) מצדד שכל הפירות אינם חייבים במעשרות, ואם קרא להם שם תרומה - חל מן התורה.
וכתב השבט הלוי שלפי הראב"ד יתפרש הפסוק דנן שאם הפריש מכל הזרעים ומפירות העץ - "קודש לה'".
ונמצא שדין זה הוא גם במעשר שני אף שאי"ז מפורש בראב"ד.
