וקדשתו עיין גיטין נט
מבואר במשנ''ב שלא רק לברך ברכת הזימון וגם שהוא מקדש וכן שיטול מנה יפה
ואם יש חכם הוא קודם ואם הכהן ע''ה אסור להקדים הכהן.
ואם הכהן גם ת''ח [אפילו שלא כמו הכהן] כדאי שהחכם יעדיף לתת לכהן.
והמג''א תמיה שלא מקיימים זאת ומצדד שהיום אולי הם לא כהנים.
וזה תמוה שאע'''פ שהכהנים הם ספיקים מדוע לא נימא ספק דאורייתא לחומרא
ואולי חשיב להוציא ומספק לא מוציאים [אע''פ שלתת לו לדרוש זה כבוד אולי גם זה נחשב להוציא]
ויש לדון בזה שזה לא מצווה לכהנים אלא לקב''ה ותלוי בפלוגתת הראשונים האם מועיל מחילת הכהן.
וביותר כיצד מברך ברכת כהנים הלא הוי ברכה לבטלה אלא שהוחזק לנו ומדוע שלא יועל גם לענין וקדשתו.
וכן יש להוכיח מדין פט''ח שאסור בהנאה אא''כ פודה אותו בשה או שהחמור שייך לכהן
וגם כהיום מקילים שהכהנים לא פודים אותם בשה מבואר שחזקה מועילה גם לדאורייתא שיש איסור הנאה.
ועיין קובץ תשובות ח''ב סימן ס' מבאר דברי המג''א עפ''י הגמרא בכתובות שכהני חזקה לא עובדים במקדש ועל מצוות וקדשתו כתוב כי את לחם אלוהיך הוא מקריב וכיון שלגבי עבודת המקדש זה לא מספיק גם לגבי וקדשתו זה לא מספיק
ומביא שהמג''א לשיטתו רפב' שקטן שאינו יכול לעבוד אין לו גם וקדשתו לכן אין מצוות וקדשתו רואים שהמג''א תלה קדשתו בעבודה.
ובאמת שהגרעק''א שם שואל שאלה עצומה הלא גם כהן בעל מום יש לו מצוות וקדשתו אע''פ שאינו עובד
ןיש כאלו שרוצים לומר שבעל מום אבל הוא אוכל קרבנות וכיון שאכילת קרבן בעלים מתכפרים יש לו חלק בכפרה
מבואר במשנ''ב שלא רק לברך ברכת הזימון וגם שהוא מקדש וכן שיטול מנה יפה
ואם יש חכם הוא קודם ואם הכהן ע''ה אסור להקדים הכהן.
ואם הכהן גם ת''ח [אפילו שלא כמו הכהן] כדאי שהחכם יעדיף לתת לכהן.
והמג''א תמיה שלא מקיימים זאת ומצדד שהיום אולי הם לא כהנים.
וזה תמוה שאע'''פ שהכהנים הם ספיקים מדוע לא נימא ספק דאורייתא לחומרא
ואולי חשיב להוציא ומספק לא מוציאים [אע''פ שלתת לו לדרוש זה כבוד אולי גם זה נחשב להוציא]
ויש לדון בזה שזה לא מצווה לכהנים אלא לקב''ה ותלוי בפלוגתת הראשונים האם מועיל מחילת הכהן.
וביותר כיצד מברך ברכת כהנים הלא הוי ברכה לבטלה אלא שהוחזק לנו ומדוע שלא יועל גם לענין וקדשתו.
וכן יש להוכיח מדין פט''ח שאסור בהנאה אא''כ פודה אותו בשה או שהחמור שייך לכהן
וגם כהיום מקילים שהכהנים לא פודים אותם בשה מבואר שחזקה מועילה גם לדאורייתא שיש איסור הנאה.
ועיין קובץ תשובות ח''ב סימן ס' מבאר דברי המג''א עפ''י הגמרא בכתובות שכהני חזקה לא עובדים במקדש ועל מצוות וקדשתו כתוב כי את לחם אלוהיך הוא מקריב וכיון שלגבי עבודת המקדש זה לא מספיק גם לגבי וקדשתו זה לא מספיק
ומביא שהמג''א לשיטתו רפב' שקטן שאינו יכול לעבוד אין לו גם וקדשתו לכן אין מצוות וקדשתו רואים שהמג''א תלה קדשתו בעבודה.
ובאמת שהגרעק''א שם שואל שאלה עצומה הלא גם כהן בעל מום יש לו מצוות וקדשתו אע''פ שאינו עובד
ןיש כאלו שרוצים לומר שבעל מום אבל הוא אוכל קרבנות וכיון שאכילת קרבן בעלים מתכפרים יש לו חלק בכפרה
נערך לאחרונה: