זכויות יוצרים

[קורסיה]

בקובץ בית יוסף ח"ט שבט תשע"ה בעמ' ח' כתבו בשם מרן הרשל"צ שליט"א, שמרן זיע"א אסר לצרוב קלטות אף לצורך עצמו
אשמח לדעת מה טעם האיסור, אם אדם קנה דיסק ורוצה להעתיק הדיסק למחשב או לנגן, למה שיהיה אסור? והאם יש גילוי דעת של רבותינו האם מותר להוריד מהאינטרנט?

 

[לשמור ולעשות]

ראה שו"ת הראשון לציון ח"א (חחו"מ סי' ב) שדימה דין זה להעתקת ספר, והעלה שלמחבר יש זכות ממונית על חיבורו, ובעלותו נמשכת. ע"ש. ואמנם ראה שם בשם מרן זיע"א שהעתקת קלטות של ד"ת מותרת.
ונראה שהורדה מהאינטרנט דין אחר לה, ורבים דימו זאת לאבידה בזוטו של ים (ב"מ כב, כד), שהא"ש. וע' שו"ת יוסף לקח (מלאכי. עמ' שא). וע"ע בשו"ת דברי ברק כהן (חו"מ סי' מה).

 

[אושרי רביב]

עוד יש ספר שלם שנקרא "דרך האתרים" וכמדומני שיצא עתה בשני החלקים, ועל כל פנים הוא האריך הרבה מאוד עד למכביר בעניין זה. ואפשר להתבשם מדברי תורתו בזה בחנויות הספרים, משום שאינו נמצא באתר אוצר החכמה.
הספר הזה היה בידי, אך אבד משום שהיה בבית המדרש, ונלקח על ידי מאן דהוא ואיני יודע מי הוא, ולכן אינו תחת ידי. אך זכורני שהאריך בזה עד למאוד.

 

[בנימין לוריא]

בקובץ בית יוסף ח"ט שבט תשע"ה בעמ' ח' כתבו בשם מרן הרשל"צ שליט"א, שמרן זיע"א אסר לצרוב קלטות אף לצורך עצמו
אשמח לדעת מה טעם האיסור, אם אדם קנה דיסק ורוצה להעתיק הדיסק למחשב או לנגן, למה שיהיה אסור? והאם יש גילוי דעת של רבותינו האם מותר להוריד מהאינטרנט?

אולי ראה מש"כ בקובץ משנת יוסף של חודשים סיון-תמוז (גליון יא) תשע"ה. (מצורף).

 

[ע"ה ס"ט]

כבר נידון במק"א, וכתבתי שאינו ענין לזוטו של ים.

שאלה חשובה: דין זוטו של ים באינטרנט- לספרי קודש

לאחרונה הגיע לידי כמה עשרות ספרי קודש סרוקים באיכות גבוהה, ביניהם שוטנשטיין מתיבתא פסקי תשובות ועוד. האם יש לאינטרנט דין זוטו של ים ויהיה מותר להשתמש בזה. כיוון שאני חדש בפורום אשמח שיתייגו כאן אם יש מישהו שמבין במיוחד בהלכות האלה, ואשמח גם לשמוע על ספרים שדנים בסוגיית זכויות יוצרים על דברי...

forum.moreshet-maran.com

וכעת אוסיף מן הכתוב אצלי בענין זה:
אולם יש לחלק בין זוטו של ים לנ"ד, דבזוטו של ים היא אבודה "ממנו" "ומכל אדם", ולכן פקע מרשותו, [ואינו מדין יאוש, דהא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, ובזוטו של ים גם אם אינו יודע, מותר למוצא, כדאי' בב"מ (כב.), אלא שיצאה מרשותו]. משא"כ בנ"ד דאינה אבודה ממנו ואינה אבודה מכל אדם, דהרי גם הבעלים וגם שאר בנ"א יכולים להשתמש בה, ולמה נאמר שיפקע מרשותו. וכן ס"ל להגריש"א זצ"ל (הובו"ד במשנת זכויות היוצר עמ' קיז), וכ"כ בס' ומשפטי פיהו (בוחבוט, ח"ה עמ' 69), והוסיף שכיון שיודע שיש אנשים שיקנו ממנו, נמצא שאינו מתייאש לגמרי, ואינו בכלל זוטו של ים. ועוד כ' שדינה כאבידה מדעת שלד' הרמב"ם והשו"ע (סי' רסג ס"ד) אסורה לקחתה. ושאף לרא"ש והרמ"א שמתירים לקחתה, בנ"ד אסור לקחתה, כיון שאין כוונת הפקר או יאוש מצד הבעלים במה שאחר העלה לאינטרנט.