מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והזר הקרב יומת (יח ז)
בגמ' יבמות לג: אמרינן, שזר ששימש במקדש בשבת, אינו חייב אלא משום איסור זרות, שאין איסור חל על איסור, ולכן אין איסור שבת חל על איסור זר לעבוד במקדש. והגמ' שם דנה להעמיד באופן שהקטיר בשבת, שעובר משום מלאכת "מבעיר".
והקשו האחרונים (עי' שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' ס"ו), הרי האיסור לזר להקטיר הוא בכזית כמ"ש הרמב"ם ביאת מקדש פ"ט ה"ד, ואילו איסור מבעיר הוא בכל שהוא כמ"ש הרמב"ם שבת פי"ב ה"א, ואם כן ודאי יחול האיסור להבעיר על איסור שבת, משום שהוא קודם ואוסר שיעור מועט שאינו אסור משום זרות.
ובשו"ת יד רמה סי' י"ב כתב לתרץ, לפי מה שכתב רש"י ביומא עג: דמבואר שם שמי שנשבע שלא יאכל דבר איסור, אין שבועה חלה עליו, אבל אם נשבע שלא יאכל חצי שיעור, חלה השבועה על איסור חצי שיעור, ופירש רש"י שם דזה דוקא אם אכל לבסוף חצי שיעור, אבל אם אכל שיעור שלם חוזר הדין שאין איסור חל על איסור, ואם כן אף בזה כיון שהקטיר כזית שלם, לא חל איסור שבת.
ובשו"ת יהודה יעלה שם כתב ליישב, דהגמ' ביבמות שם היא אליבא דר"ש, ולדידיה קי"ל דכל איסורי אכילה בכל שהוא למלקות ורק לענין קרבן צריך כזית, א"כ גם הקטרה בזר שהיא אכילת מזבח והוקשה לאכילת אדם היא ג"כ בכל שהוא למלקות.
ונראה ליישב עוד, דהנה באיסור הבערה בשבת צריך שיהיה תיקון, ושיעור המלאכה הוא לפי שיעור התיקון, וכמו דאמרינן בשבת צ: המוציא גרעינין אם לזריעה שתים אם להסקה כדי לבשל ביצה קלה, אם כן לגבי הקטרה בשבת דהתיקון של מלאכת מבעיר הוא רק בכזית, דהא אין הקטרה פחותה מכזית, א"כ אינו עובר אלא על כזית שלם, ופחות מזה הוי ככותב אות אחת.
והזר הקרב יומת (יח ז)
בגמ' יבמות לג: אמרינן, שזר ששימש במקדש בשבת, אינו חייב אלא משום איסור זרות, שאין איסור חל על איסור, ולכן אין איסור שבת חל על איסור זר לעבוד במקדש. והגמ' שם דנה להעמיד באופן שהקטיר בשבת, שעובר משום מלאכת "מבעיר".
והקשו האחרונים (עי' שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' ס"ו), הרי האיסור לזר להקטיר הוא בכזית כמ"ש הרמב"ם ביאת מקדש פ"ט ה"ד, ואילו איסור מבעיר הוא בכל שהוא כמ"ש הרמב"ם שבת פי"ב ה"א, ואם כן ודאי יחול האיסור להבעיר על איסור שבת, משום שהוא קודם ואוסר שיעור מועט שאינו אסור משום זרות.
ובשו"ת יד רמה סי' י"ב כתב לתרץ, לפי מה שכתב רש"י ביומא עג: דמבואר שם שמי שנשבע שלא יאכל דבר איסור, אין שבועה חלה עליו, אבל אם נשבע שלא יאכל חצי שיעור, חלה השבועה על איסור חצי שיעור, ופירש רש"י שם דזה דוקא אם אכל לבסוף חצי שיעור, אבל אם אכל שיעור שלם חוזר הדין שאין איסור חל על איסור, ואם כן אף בזה כיון שהקטיר כזית שלם, לא חל איסור שבת.
ובשו"ת יהודה יעלה שם כתב ליישב, דהגמ' ביבמות שם היא אליבא דר"ש, ולדידיה קי"ל דכל איסורי אכילה בכל שהוא למלקות ורק לענין קרבן צריך כזית, א"כ גם הקטרה בזר שהיא אכילת מזבח והוקשה לאכילת אדם היא ג"כ בכל שהוא למלקות.
ונראה ליישב עוד, דהנה באיסור הבערה בשבת צריך שיהיה תיקון, ושיעור המלאכה הוא לפי שיעור התיקון, וכמו דאמרינן בשבת צ: המוציא גרעינין אם לזריעה שתים אם להסקה כדי לבשל ביצה קלה, אם כן לגבי הקטרה בשבת דהתיקון של מלאכת מבעיר הוא רק בכזית, דהא אין הקטרה פחותה מכזית, א"כ אינו עובר אלא על כזית שלם, ופחות מזה הוי ככותב אות אחת.
