פִּתָרוֹן
ירושלמי של מרן
Active member
כשאכל מזונות על מנת לאכול מעל 210 גר' ולבסוף אכל פחות מזה
זה יתרץ מש"כ "על המחיה". אבל מה לגבי "נפשות"?
ירושלמי של מרן
Active member
אכל לחם פחות משיעור ובנלווה ללחם אכל שיעור אף ממיני שהכל האדמה או העץ
אתם צודקים! התשובות נכונות!
כתב משנ"ב סי' רח ס"ק מז שלדעת הגר"א ועוד אחרונים אם אין כמות קמח כדי אכילת פרס וטעמו טעם פת מברך המוציא ונפשות. ולמרן מברך על המחיה.
נאמר בשו"ע סימן ר"ח סעיף ט':
"עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובישלו בקדירה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה, ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון, ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס, אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים אינו מכברך לבסוף ברכת המזון אלא בתחילה מכברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אע"פ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ולבסוף על המחיה, ואם בישלו בקדירה מברך תחילה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות".
והגר"א הגיה שיש לומר "בורא נפשות רבות". עי' במשנ"ב ס"ק מ"ז.
"עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובישלו בקדירה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה, ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון, ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס, אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים אינו מכברך לבסוף ברכת המזון אלא בתחילה מכברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אע"פ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ולבסוף על המחיה, ואם בישלו בקדירה מברך תחילה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות".
והגר"א הגיה שיש לומר "בורא נפשות רבות". עי' במשנ"ב ס"ק מ"ז.
פִּתָרוֹן
