-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
זיל בתר טעמא
Active member
קביעות עיתים לתורה
סימן קנה', סימן רלח', יו"ד סימן רמו'
סימן קנה', סימן רלח', יו"ד סימן רמו'
ע"ה ס"ט
Well-known member
זה לא נראה לי חידה כי אם שאלה.
כמדומה שיש כמה וכמה דוגמאות.
כמדומה שיש כמה וכמה דוגמאות.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
מצורף מהמצויין אצלי בזה במערכת רבי יוסף קארו.
- מצינו שכופל סעיפים בכמה מקומות ואף באותו סימן - עי' בס' ברית יעקב (סופר, בסוף הספר עמ' שיד-שטו), מסבו הכה"ח, ומהמאמר מרדכי (סי' תרצ ס"ק ד), א'. שסעיף ז (שם) נכתב כבר בסעי' ג' (וע"ש מג"א ס"ק ח ומשנ"ב ס"ק כד). ב'. ויש להוסיף שסעי' נ בסי' יז באה"ע נכתב כבר בסעי' לג. (ויש לציין שהרמ"א שם הגיה דבריו בסעי' נ, ולא הגיה כבר בסעי' לג). ג'. באה"ע סדר הגט סעיף ג וסעי' סד לכאו' כפולים. (והראש פינה שם בסעי' סד כ' ש"אולי לעיל מיירי בדיני סופר כתב כן בדיניו, וכאן מיירי בדיני עדים כתב כן בדיניהם".
ואף בסעיף אחר סעיף. עי' אה"ע סי' פח ס"ז וס"ח, ובח"מ (ס"ק יח) כ' דהוא מפני שבסעי' ח הוסיף לבאר אי תהיה השומא. (אלא ששם הוא משום שבס"ז העתיק לשון הרמב"ם, ובס"ח לשון הטור. ועי' במה שכתבתי בזה בערך לשונות הפוס' [ומצינו שכ' הפוס' שכפל דבריו אף באותו סעיף עצמו: עי' אה"ע סי' ו ס"ח, ובח"מ ס"ק ט. (ובמש"כ בזה בוזאת ליהודה שם)].
סעיפים כפולים: סעי' יא מאו"ח סי' שצט, נכפל בחו"מ סי' ל ס"ו, וסעי' ו מס' ג באה"ע נכפל בחו"מ שם בהמשך הסעיף.
ושמצינו גם דינים שכפלם ג' פעמים: א'. וציין (א) לש"ע או"ח סי' קנג (ס"י) שכ' "י"א דיחיד בשלו, אפילו ס"ת מותר למכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כל שלא הקדישו לקרות ברבים; ויש מי שאוסר אא"כ ללמוד תורה או לישא אשה". (ב) ויו"ד (סי' ער ס"א) שכ' "ואינו רשאי למכרו, אפי' יש לו הרבה ספרי תורה. ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש, אסור. אבל ללמוד תורה או לישא אשה, מותר למכור אם אין לו דבר אחר למכור". (ג) ולקמיה סי' רפב (סי"ח) שכ' "יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו, יש מי שמתיר להשתמש בדמיו, ויש מי שאוסר". ובאמת שאינו דין כפול ממש, דבכל מקום השמיענו נקודות אחרות. (ד) ויש להוסיף שדין זה נכפל גם באה"ע (סי' א ס"ב) שכ' "אין מוכרין ספר תורה, אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה". (וע"ש עוד בסעי' ח). ע"ש. ב'. ויש להוסיף (א) שסעי' א מסי' רפ באו"ח, נכפל לעיל (ב) סי' רמ ס"א. (ג) ובאה"ע סי' עו ס"ב.
ומצינו גם סימנים כפולים: א'. [א] סעי' א-ב מסי' עו באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"א. [ב] וסעי' ד מסי' עו הנ"ל נכפל ג"כ באו"ח שם. [ג] וסעי' יב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ו. [ד] וסעי' ב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"י. [ה] וסעי' ח-ט מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"ג. [ו] וסעי' ט-י מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ב. [ז] וסעי' יא מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ה. [ח] וסעי' ז מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ג. [ט] וסעי' ז מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ סי"ג. נמצא שסי' רמ באו"ח כמעט כולו כפול באה"ע סי' כה ועו, וסי' כה באה"ע כפול כמעט כולו באו"ח סי' רמ. ב'. או"ח סי' רפ ס"א נכפל לעיל בסי' רמ ס"א (וכנ"ל), וסעי' ב נכפל באה"ע סי' סג ס"א. ונמצא שכל הסימן כפול במק"א.
וידי"נ רב אח"א נר"ו צין בזה לכה"ח סי' תקפו אות קה. שו"ת בשובך לציון ח"א בכללים שבסוה"ס.
- מצינו שכופל סעיפים בכמה מקומות ואף באותו סימן - עי' בס' ברית יעקב (סופר, בסוף הספר עמ' שיד-שטו), מסבו הכה"ח, ומהמאמר מרדכי (סי' תרצ ס"ק ד), א'. שסעיף ז (שם) נכתב כבר בסעי' ג' (וע"ש מג"א ס"ק ח ומשנ"ב ס"ק כד). ב'. ויש להוסיף שסעי' נ בסי' יז באה"ע נכתב כבר בסעי' לג. (ויש לציין שהרמ"א שם הגיה דבריו בסעי' נ, ולא הגיה כבר בסעי' לג). ג'. באה"ע סדר הגט סעיף ג וסעי' סד לכאו' כפולים. (והראש פינה שם בסעי' סד כ' ש"אולי לעיל מיירי בדיני סופר כתב כן בדיניו, וכאן מיירי בדיני עדים כתב כן בדיניהם".
ואף בסעיף אחר סעיף. עי' אה"ע סי' פח ס"ז וס"ח, ובח"מ (ס"ק יח) כ' דהוא מפני שבסעי' ח הוסיף לבאר אי תהיה השומא. (אלא ששם הוא משום שבס"ז העתיק לשון הרמב"ם, ובס"ח לשון הטור. ועי' במה שכתבתי בזה בערך לשונות הפוס' [ומצינו שכ' הפוס' שכפל דבריו אף באותו סעיף עצמו: עי' אה"ע סי' ו ס"ח, ובח"מ ס"ק ט. (ובמש"כ בזה בוזאת ליהודה שם)].
סעיפים כפולים: סעי' יא מאו"ח סי' שצט, נכפל בחו"מ סי' ל ס"ו, וסעי' ו מס' ג באה"ע נכפל בחו"מ שם בהמשך הסעיף.
ושמצינו גם דינים שכפלם ג' פעמים: א'. וציין (א) לש"ע או"ח סי' קנג (ס"י) שכ' "י"א דיחיד בשלו, אפילו ס"ת מותר למכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כל שלא הקדישו לקרות ברבים; ויש מי שאוסר אא"כ ללמוד תורה או לישא אשה". (ב) ויו"ד (סי' ער ס"א) שכ' "ואינו רשאי למכרו, אפי' יש לו הרבה ספרי תורה. ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש, אסור. אבל ללמוד תורה או לישא אשה, מותר למכור אם אין לו דבר אחר למכור". (ג) ולקמיה סי' רפב (סי"ח) שכ' "יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו, יש מי שמתיר להשתמש בדמיו, ויש מי שאוסר". ובאמת שאינו דין כפול ממש, דבכל מקום השמיענו נקודות אחרות. (ד) ויש להוסיף שדין זה נכפל גם באה"ע (סי' א ס"ב) שכ' "אין מוכרין ספר תורה, אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה". (וע"ש עוד בסעי' ח). ע"ש. ב'. ויש להוסיף (א) שסעי' א מסי' רפ באו"ח, נכפל לעיל (ב) סי' רמ ס"א. (ג) ובאה"ע סי' עו ס"ב.
ומצינו גם סימנים כפולים: א'. [א] סעי' א-ב מסי' עו באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"א. [ב] וסעי' ד מסי' עו הנ"ל נכפל ג"כ באו"ח שם. [ג] וסעי' יב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ו. [ד] וסעי' ב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"י. [ה] וסעי' ח-ט מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"ג. [ו] וסעי' ט-י מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ב. [ז] וסעי' יא מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ה. [ח] וסעי' ז מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ג. [ט] וסעי' ז מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ סי"ג. נמצא שסי' רמ באו"ח כמעט כולו כפול באה"ע סי' כה ועו, וסי' כה באה"ע כפול כמעט כולו באו"ח סי' רמ. ב'. או"ח סי' רפ ס"א נכפל לעיל בסי' רמ ס"א (וכנ"ל), וסעי' ב נכפל באה"ע סי' סג ס"א. ונמצא שכל הסימן כפול במק"א.
וידי"נ רב אח"א נר"ו צין בזה לכה"ח סי' תקפו אות קה. שו"ת בשובך לציון ח"א בכללים שבסוה"ס.
יצחק משען
Well-known member
בשו"ת יביע אומר חלק י' (אבן העזר סימן יד) כתב בדין נישואי בת אשה שהיתה עם גוי לכהן: "ואף על פי שמרן הש"ע (סי' ד ס"ה וסעיף יט, ובסימן ז סעיף יז) פסק כדעת הרא"ש שהבת פגומה לכהונה",
והמעיין יראה שאכן הלכה זו נפסקה בשו"ע בשלשת המקומות הנ"ל.
והמעיין יראה שאכן הלכה זו נפסקה בשו"ע בשלשת המקומות הנ"ל.
נושאים דומים בפורום
- שְׁאֵלָה
