חידה: וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה - מי גירש אותם? ומנין?

[מתגעגע]

וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה

מי גירש אותם? ומנין?

 

[מתגעגע]

וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה

מי גירש אותם? ומנין?

וברש"י: וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, הרי זה לשון קצר ולא פירש מי המגרש.

 

[לשמור ולעשות]

בסוד החשמל הביא מדברי המדרש (הובא בתורה שלמה שמות לא) שבלעם גירשם, כתיב הכא "ויגרש אותם" וכתיב התם בדברי בלעם "אולי אוכל נכה בו ואגרשנו", מה להלן בלעם אף כאן בלעם.

בס' באר יוסף כתב שהיה זה פרעה, ולפ"ז מובן למה דוקא אז הקדים הקב"ה דברי פיוס למשה וכו'. וכן משמעות ד' המדרש רבה (שמות יג, ה).
ובס' בית דוד ושלמה (עמ' ש) כתב, ממה שכתוב מאת פני פרעה, לא פרעה גירש (וכבר כ"כ השפת"ח), אלא העלה בדעתם לצאת וכאילו מישהו גירש אותם. וכיוון למה שכתב בס' משמרת אליעזר (דף טז ע"ב). והאדמו"ר מקלויזבורג (שיעור חומש רש"י בא תש"ט) סייע כן מד' הזוה"ק שבכל מקום שלא מפורש מי עשה, הכוונה לשמים.
ובס' שערי בנימין כ' לחדש, שמשה בתשובתו לעבדי פרעה שילכו אף הטף, גירש, כי היא תשובתו גרמה שחשדו שרוצים לברוח.
ובס' עץ החיים עה"ת כתב, שהשליח שהשיבם הוא שגירש, כדכתיב ויושב ולא וישובו. וכעין זה במדרש שכל טוב, שאחד משומרי הסף גירש.
ובס' קסת יהונתן חידש, שגם בנו של פרעה כונה פרעה, ויגרש פרעה הגדול מאת פני פרעה הקטן.
ובס' ברכי אברהם הכהן עמ' רל, הביא רמז מהפס' שהיה זה יתרו.
ובאמרי חיים מובא שפניו המזוהמים והמגושמים של פרעה הם שגירשו אותם, שנא' מאת "פני" פרעה.
ולהרחבה במקורות ברמזים ובסברות, לך נא ראה שם.