איפה מצינו מקום שהבית יוסף מעתיק את לשון הטור, אך לא מוסיף על זה שום דבר.
חידה: מקום שהבית יוסף מעתיק את לשון הטור בשתיקה
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 5
פִּתָרוֹן
איפה?
בשירת דבורה סעיף ז (א). וע' בחידושי הגהות אות ד.
יש הרבה מקומות כאלו.
וכמדומה שזה לא מעתיק את לשונו בשתיקה, אלא זה ט"ס וכד'.
וכמדומה שזה לא מעתיק את לשונו בשתיקה, אלא זה ט"ס וכד'.
אז כוונתי למקום שמעתיק להדיא את לשונו בשתיקה ואפי' מעירים על כך.
כמדומני שגם באו"ח סי' תקפ"ד ואולי גם סי' תקצ"א ו/או סי' תקצ"ח הוא מעתיק את לשון הטור, אבל שם מסבירים שזה מכיון שכתב כן בתחילת סימן, כדי שידעו שזה על הסימן הזה, אבל אני מדבר על מקום להדיא שהעתיק רק את לשון הטור ואפי' יש שלומדים מכך משהו.
לגבי ט"ס, כנראה כוונתך כמו מש"כ החיד"א בשם הגדולים ערך "כסף משנה" שיש פעמים שהעתיק רק את לשון הרמב"ם בלי לכתוב כלום וכו'.
יש אפשרות להעלות צילום?
איפה ראית מי שכותב על מקום בב"י שהביא את לשון הטור שזו טעות? (ואיפה בכלל מצאת מקום כזה?)
אני הבאתי שמצאתי לגבי הכסף משנה שזה סוג של ט"ס, אבל איפה מצינו מי שכתב כן לגבי הבית יוסף?
בחידושי הגהות כותב שכן היא דרכו של מרן ז"ל "בכמה מקומות".
נו, אז בכבוד, מהם הכמה מקומות?
לא זוכר כעת.
כשאתקל שוב בכזה מקום אציין בעז"ה.
עיינתי בדבר.
לא לכך נתכוונתי.
שם הבית יוסף מעתיק את הטור וכותב עליו, רק שהוא התחיל את הדיבר המתחיל קצת קודם לכן.
והמדפיס בטעות חיבר את זה לקטע הקודם במקום לציין את זה כדיבור המתחיל. ובמהדורות שלנו זה תוקן.
זה לא שהטור מעתיק קטע מהבית יוסף ולאחריו אין שום פירוש, אלא הוא מעתיק קטע ומפרש רק חלק ממנו, וזה באמת מצוי בכמה מקומות.
החידה היא על מקום שהבית יוסף מעתיק את לשון הטור. וזהו! ככה נגמר! אין שום דבר ושום חידוש או פירוש אח"כ.
פִּתָרוֹן
חו"מ סי' א' ד"ה ואמרו חז"ל שבדרך שהלך.
בהיקף ובעמל
Active member
ישנם הרבה מקומות כאלו, גם בבית יוסף וגם בכסף משנה
והביאור בזה, שמרן העתיק את הלשון כדי לכתוב עליו ביאור או תוספת וכדומה בהמשך
כך ראיתי שביארו בפוסקים
והביאור בזה, שמרן העתיק את הלשון כדי לכתוב עליו ביאור או תוספת וכדומה בהמשך
כך ראיתי שביארו בפוסקים
תוכל לכתוב את המקומות האלו?
לא מסודר אבל אולי יהיה תועלת:
סימן תצד סעיף א
הגהות והערות שבטור אות א.
הקשו למה חזר הבית יוסף על אותם תיבות שבטור.
1. תירצו להודיע שזה תחילת סימן. ושכן כתב בחידושי הגהות (סימן קנ, אות א), ושם כתב שכן תמצא בריש סימן ש"א, ובעוד הרבה פעמים. ע"כ.
והחידושי הגהות בסימן תקפד כתב וז"ל, כבר כתבנו למעלה שדרך הרב"י למינקט בריש הסימן דברי הטור ואף אם לא יאמר עליהם דבר למען ידעו שהוא התחלת הסימן וכ"ה לקמן בסי' תקצ"א ובסי' תקצ"ח. עכ"ל.
ובהגהות והערות על סימן תקפד כתבו וז"ל, עיין שם הגדולים ערך כסף משנה (א"ה יואל: מערכת ספרים אות כ, ס"ק נ, ד"ה כסף משנה לפעמים[1]) ועיין חידושי חתם סופר שבת כו ע"א. עכ"ל.
ועיין בסימן תנד שגם שמה כתב הבית יוסף את לשון הטור וציינו לסימן קנ בהגהות והערות.
ומעניין שבהגהות והערות בסימן תקצא וסימן תקצח ציינו לסימן תקפד [ומסתמא כי זה באותם הלכות] אבל בסימן שא וסימן תצד ציינו לסימן קנ.
וצריך ביאור למה לא כתב ככה בכל סימן. ואולי כי בכל סימן כן מתחיל כי מסביר גם את ההתחלה ורק איפה שלא שמה לא ובסביבות עשר סימנים שבדקתי ראיתי שזה ככה שמתחיל הבית יוסף להסביר את אותם דברים שבטור. ועיין באבני יסוד עמוד קנז שהקשה כן ואולי הוא ראה שיש מקומות שלא מתחיל וזה ככה.
ומעניין שבסימן שא גם הב"ח כתב הלשון בלי להסביר.
וקשה מלקראת סוף סימן מו שזה לא בהתחלה וכך כתוב בבית יוסף. ובסימן ע"ד גם יש באמצע סימן ובחידושי הגהות שם כתב שאולי המדפיסים השמיטו וזה כמו השם הגדולים ואם כן הוא מסכים קצת עם הרב חיד"א. וכן הקשה על החידושי הגהות באבני יסוד עמוד קנז.
ובסימן קיד סעיף ז גם הבית יוסף רק העתיק לשון הטור ועיין בחידושי הגהות מה שפלפל בזה ואולי זה משום שכשזה בריש סימן זה הפשט וכשלא זה פשט אחר. [ובאבני יסוד כתב שפשוט שזה השמטה ודלא כחידושי הגהות].
ומצאנו גם בתוספות שלפעמים מעתיקים רק את המילים הראשונים של הפרק. וכן ברש"י.
והקשה באבני יסוד עמוד קנז דאם כן למה בכסף משנה יש ככה הרבה מקומות. ואפשר לתרץ שזה כשבתחילת סימן זה ככה אבל לא באמצע.
ועיין בהגהות והערות סימן קלד ס"ק ג וכתבו שרצה לכתוב את המקור ולא מצא והם מצאו, וזה פלא.
סימן קפג זה בריש סימן, אולם עיין שם שיש גירסא אחרת בטור במהרש"ל ואולי בא לאפוקי אותה גירסא.
ועיין בסוף סימן רה שהחידושי הגהות כתב על הבית יוסף כשרק העתיק לשון הטור שעיין בב"ח שפירש, ומעניין למה שמה ציין.
ועיין ביורה דעה סימן כח, אבל שם יש גירסא אחרת.
ועיין בב"ח ריש סימן תצו.
ועיין בחידושי הגהות ליורה דעה סימן רסו אות א שהגיה בבית יוסף ועיין במה שכתבתי שם.
2. כתב השם הגדולים (מערכת ספרים אות כ, ס"ק נ, מערכת כסף משנה, ד"ה כסף משנה לפעמים) וז"ל: כסף משנה לפעמים תופס ל' הרמב"ם איזה תיבות וכו' ואינו כותב כלום, וראיתי לפעמים דהאחרונים כותבים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין, והדבר ברור ופשוט שהם השמטות המעתיקים וכיוצא, ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן אתה חידוש והושמט. עכ"ל.
במאסף תורת העמק (ו עמוד עא) העתיקו את דברי החיד"א בסתם תחת הכותרת ידיעות נכבדות.
וכ"כ החיד"א בברכ"י חו"מ ז ט"ז ד"ה ומ"ש הרב.
ואולי הוא לא חולק על התירוץ א אלא שבמקום שנראה שיכל הבית יוסף להביא מקור ולא הביא שמה זה ככה ובמקום שזה רק פיסקא שאפשר לומר שזה כדי להתחיל הסימן זה ככה וצריך עיון, ועוד צריך עיון אם רק בתחילת הסימן יש ככה לכאורה יותר משמע כמו תירוץ א.
ועוד יש לעיין האם יהיה אותו כלל בבית יוסף או רק הכוונה לכסף משנה ולפי הברכ"י זה גם בבית יוסף.
3. בשם הגדולים הנ"ל הביא בשם האחרונים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין. והוא חלק על זה.
ועיין באור תורה תשע"א עמוד תתקעח, שהסכים עם סברא זו נגד מרן החיד"א וכתב שכך כתב החתם סופר והרב מזוז ואביו של הרב מזוז, אלא שלפעמים צריך להגיד כמו החיד"א. ועיין בהגהות והערות סימן קלד ס"ק ג.
4. בברכי יוסף (חושן משפט סימן ז אות טז ד"ה ומ"ש הרב) הביא את מהר"א מונסון שכוונתו להורות דאין לך בו אלא חידושו. ע"כ. והוא שם חלק עליו.
5. ואולי אפשר לומר שכתב את זה כאן כי זה התחלת נושא.
ויש לעיין אם זה ככה שתמיד שמתחיל נושא מעתיק הלשון.
וסימן ש"א שציין בחידושי הגהות זה מתחיל נושא בתוך הלכות שבת.
וסימן תנד אולי אפשר לומר בדוחק שזה התחלת נושא. וכן בסימן תקפד.
סימן תקצא הוא לא התחלת נושא וצריך עיון.
6. ואולי לא בכל התחלת נושא אלא איפה שאפשר לטעות כמו כאן שזה בתוך הלכות פסח והיה ספירת העומר קודם ורק סימן אחד שבועות והוא סימן קטן.
וכן סימן שא תראה שזה נושא בתוך הלכות שבת.
וסימן תנד אולי אפשר לומר בדוחק שזה התחלת נושא שאפשר לטעות. וכן בסימן תקפד.
סימן תקצא הוא לא התחלת נושא.
[ובספר אבני יסוד (חלק ד, כרך א, כלל ל) האריך בזה והעתקתי חלק מהמקורות שלו. (ואעיר שכתב שבסימן קיג הושמט ולפנינו בשירת דבורה לא חסר כלום. וכן מה שכתב על סימן קלד לא מצאתי ויש משהו אחר. ומה שכתב על סימן ער"ב אצלינו אין סוגריים. חסר לו את שלנו סימן תצד ועיין שם עוד].
[1] באור תורה תשע"א עמוד תתקעח כתב שזה בדיבור המתחיל לפעמים. אולם בשם הגדולים שלפני כתוב כסף משנה קודם ואולי גם הוא כוונתו לזה רק שיש הרבה דיבורי המתחיל כסף משנה.
סימן תצד סעיף א
הגהות והערות שבטור אות א.
הקשו למה חזר הבית יוסף על אותם תיבות שבטור.
1. תירצו להודיע שזה תחילת סימן. ושכן כתב בחידושי הגהות (סימן קנ, אות א), ושם כתב שכן תמצא בריש סימן ש"א, ובעוד הרבה פעמים. ע"כ.
והחידושי הגהות בסימן תקפד כתב וז"ל, כבר כתבנו למעלה שדרך הרב"י למינקט בריש הסימן דברי הטור ואף אם לא יאמר עליהם דבר למען ידעו שהוא התחלת הסימן וכ"ה לקמן בסי' תקצ"א ובסי' תקצ"ח. עכ"ל.
ובהגהות והערות על סימן תקפד כתבו וז"ל, עיין שם הגדולים ערך כסף משנה (א"ה יואל: מערכת ספרים אות כ, ס"ק נ, ד"ה כסף משנה לפעמים[1]) ועיין חידושי חתם סופר שבת כו ע"א. עכ"ל.
ועיין בסימן תנד שגם שמה כתב הבית יוסף את לשון הטור וציינו לסימן קנ בהגהות והערות.
ומעניין שבהגהות והערות בסימן תקצא וסימן תקצח ציינו לסימן תקפד [ומסתמא כי זה באותם הלכות] אבל בסימן שא וסימן תצד ציינו לסימן קנ.
וצריך ביאור למה לא כתב ככה בכל סימן. ואולי כי בכל סימן כן מתחיל כי מסביר גם את ההתחלה ורק איפה שלא שמה לא ובסביבות עשר סימנים שבדקתי ראיתי שזה ככה שמתחיל הבית יוסף להסביר את אותם דברים שבטור. ועיין באבני יסוד עמוד קנז שהקשה כן ואולי הוא ראה שיש מקומות שלא מתחיל וזה ככה.
ומעניין שבסימן שא גם הב"ח כתב הלשון בלי להסביר.
וקשה מלקראת סוף סימן מו שזה לא בהתחלה וכך כתוב בבית יוסף. ובסימן ע"ד גם יש באמצע סימן ובחידושי הגהות שם כתב שאולי המדפיסים השמיטו וזה כמו השם הגדולים ואם כן הוא מסכים קצת עם הרב חיד"א. וכן הקשה על החידושי הגהות באבני יסוד עמוד קנז.
ובסימן קיד סעיף ז גם הבית יוסף רק העתיק לשון הטור ועיין בחידושי הגהות מה שפלפל בזה ואולי זה משום שכשזה בריש סימן זה הפשט וכשלא זה פשט אחר. [ובאבני יסוד כתב שפשוט שזה השמטה ודלא כחידושי הגהות].
ומצאנו גם בתוספות שלפעמים מעתיקים רק את המילים הראשונים של הפרק. וכן ברש"י.
והקשה באבני יסוד עמוד קנז דאם כן למה בכסף משנה יש ככה הרבה מקומות. ואפשר לתרץ שזה כשבתחילת סימן זה ככה אבל לא באמצע.
ועיין בהגהות והערות סימן קלד ס"ק ג וכתבו שרצה לכתוב את המקור ולא מצא והם מצאו, וזה פלא.
סימן קפג זה בריש סימן, אולם עיין שם שיש גירסא אחרת בטור במהרש"ל ואולי בא לאפוקי אותה גירסא.
ועיין בסוף סימן רה שהחידושי הגהות כתב על הבית יוסף כשרק העתיק לשון הטור שעיין בב"ח שפירש, ומעניין למה שמה ציין.
ועיין ביורה דעה סימן כח, אבל שם יש גירסא אחרת.
ועיין בב"ח ריש סימן תצו.
ועיין בחידושי הגהות ליורה דעה סימן רסו אות א שהגיה בבית יוסף ועיין במה שכתבתי שם.
2. כתב השם הגדולים (מערכת ספרים אות כ, ס"ק נ, מערכת כסף משנה, ד"ה כסף משנה לפעמים) וז"ל: כסף משנה לפעמים תופס ל' הרמב"ם איזה תיבות וכו' ואינו כותב כלום, וראיתי לפעמים דהאחרונים כותבים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין, והדבר ברור ופשוט שהם השמטות המעתיקים וכיוצא, ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן אתה חידוש והושמט. עכ"ל.
במאסף תורת העמק (ו עמוד עא) העתיקו את דברי החיד"א בסתם תחת הכותרת ידיעות נכבדות.
וכ"כ החיד"א בברכ"י חו"מ ז ט"ז ד"ה ומ"ש הרב.
ואולי הוא לא חולק על התירוץ א אלא שבמקום שנראה שיכל הבית יוסף להביא מקור ולא הביא שמה זה ככה ובמקום שזה רק פיסקא שאפשר לומר שזה כדי להתחיל הסימן זה ככה וצריך עיון, ועוד צריך עיון אם רק בתחילת הסימן יש ככה לכאורה יותר משמע כמו תירוץ א.
ועוד יש לעיין האם יהיה אותו כלל בבית יוסף או רק הכוונה לכסף משנה ולפי הברכ"י זה גם בבית יוסף.
3. בשם הגדולים הנ"ל הביא בשם האחרונים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין. והוא חלק על זה.
ועיין באור תורה תשע"א עמוד תתקעח, שהסכים עם סברא זו נגד מרן החיד"א וכתב שכך כתב החתם סופר והרב מזוז ואביו של הרב מזוז, אלא שלפעמים צריך להגיד כמו החיד"א. ועיין בהגהות והערות סימן קלד ס"ק ג.
4. בברכי יוסף (חושן משפט סימן ז אות טז ד"ה ומ"ש הרב) הביא את מהר"א מונסון שכוונתו להורות דאין לך בו אלא חידושו. ע"כ. והוא שם חלק עליו.
5. ואולי אפשר לומר שכתב את זה כאן כי זה התחלת נושא.
ויש לעיין אם זה ככה שתמיד שמתחיל נושא מעתיק הלשון.
וסימן ש"א שציין בחידושי הגהות זה מתחיל נושא בתוך הלכות שבת.
וסימן תנד אולי אפשר לומר בדוחק שזה התחלת נושא. וכן בסימן תקפד.
סימן תקצא הוא לא התחלת נושא וצריך עיון.
6. ואולי לא בכל התחלת נושא אלא איפה שאפשר לטעות כמו כאן שזה בתוך הלכות פסח והיה ספירת העומר קודם ורק סימן אחד שבועות והוא סימן קטן.
וכן סימן שא תראה שזה נושא בתוך הלכות שבת.
וסימן תנד אולי אפשר לומר בדוחק שזה התחלת נושא שאפשר לטעות. וכן בסימן תקפד.
סימן תקצא הוא לא התחלת נושא.
[ובספר אבני יסוד (חלק ד, כרך א, כלל ל) האריך בזה והעתקתי חלק מהמקורות שלו. (ואעיר שכתב שבסימן קיג הושמט ולפנינו בשירת דבורה לא חסר כלום. וכן מה שכתב על סימן קלד לא מצאתי ויש משהו אחר. ומה שכתב על סימן ער"ב אצלינו אין סוגריים. חסר לו את שלנו סימן תצד ועיין שם עוד].
[1] באור תורה תשע"א עמוד תתקעח כתב שזה בדיבור המתחיל לפעמים. אולם בשם הגדולים שלפני כתוב כסף משנה קודם ואולי גם הוא כוונתו לזה רק שיש הרבה דיבורי המתחיל כסף משנה.
