השב להודעה

הגמ' במסכת בבא בתרא דף מח עמוד ב

 והלכתא: בכולהו דהוו זביניה זביני, ואפי' בשדה זו, דהא אשה כשדה זו דמיא, ואמר אמימר: תליוה וקדיש - קדושיו קדושין. מר בר רב אשי אמר: באשה ודאי קדושין לא הוו, הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו עמו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה. אמר ליה רבינא לרב אשי: תינח דקדיש בכספא, קדיש בביאה מאי איכא למימר? אמר ליה: שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות.

וכך נפסק להלכה ברמב"ם ובשו"ע -

אבן העזר הלכות קידושין סימן מב סעיף א

אין האשה מקודשת אלא לרצונה. והמקדש אשה בעל כרחה, אינה מקודשת.