כל הכתיבה לענ"ד בלבד, רק בדרך אולי וכו'(במידה ויש טעות במהלך שלי אשמח להארה!)
בחידושיו מרן לברכות דף ח' בספר מאור ישראל ד"ה ר' נתן - "אמר רב חסדא איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו"(חולין מד,ב) - מרן מאור ישראל(תרתי משמע!) הביא כמה פירושים מכל מיני מפרשים , שמי הוא תלמיד חכם? זה זה שבכוח דהתרא מתיר לעצמו ביגיעת התורה צדדי התר בספק טרפה וזהוא "יגיע כפיך כי תאכל, על ידי יגיע כפיך בעמל התורה - תאכל את הבהמה שהיא בספק. ואז - אשריך בעולם הזה, כי אכלת . וטוב לך לעולם הבא- כי יגעת בתורה
ולי הק' נראה שמרן הצטנע , וברור שבכל המהלך הוא דיבר על עצמו שמי כמוהו היה לו כחא דהתרא והתיר לציבור דברים שרק חכם כמותו יכול לקחת על עצמו
אבל נראה לי שהפירוש "איזהוא תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו" הוא מעט מעט שונה, שאם הכוונה הייתה תלמיד חכם שרואה בטרפה צדדי התר הל"ל "זה המתיר ספק טרפה וכו'" ולשון הרואה טרפה לעצמו משמע שבשבילו / בעיניו זו טרפה.
אלא נראה לי , הכוונה שרואה טרפה - לעצמו! ולעצמו מחמיר! אבל לאחרים הוא אכן לא רואה בה טרפה אלא מתיר מכחא דהתרא שלו!
ומי כמו מרן זיעא שהיה מתיר לאחרים אבל מחמיר בעצמו, כמו במעלית שבת, ובהיתר מכירה, ועוד ועוד!!
בחידושיו מרן לברכות דף ח' בספר מאור ישראל ד"ה ר' נתן - "אמר רב חסדא איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו"(חולין מד,ב) - מרן מאור ישראל(תרתי משמע!) הביא כמה פירושים מכל מיני מפרשים , שמי הוא תלמיד חכם? זה זה שבכוח דהתרא מתיר לעצמו ביגיעת התורה צדדי התר בספק טרפה וזהוא "יגיע כפיך כי תאכל, על ידי יגיע כפיך בעמל התורה - תאכל את הבהמה שהיא בספק. ואז - אשריך בעולם הזה, כי אכלת . וטוב לך לעולם הבא- כי יגעת בתורה
ולי הק' נראה שמרן הצטנע , וברור שבכל המהלך הוא דיבר על עצמו שמי כמוהו היה לו כחא דהתרא והתיר לציבור דברים שרק חכם כמותו יכול לקחת על עצמו
אבל נראה לי שהפירוש "איזהוא תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו" הוא מעט מעט שונה, שאם הכוונה הייתה תלמיד חכם שרואה בטרפה צדדי התר הל"ל "זה המתיר ספק טרפה וכו'" ולשון הרואה טרפה לעצמו משמע שבשבילו / בעיניו זו טרפה.
אלא נראה לי , הכוונה שרואה טרפה - לעצמו! ולעצמו מחמיר! אבל לאחרים הוא אכן לא רואה בה טרפה אלא מתיר מכחא דהתרא שלו!
ומי כמו מרן זיעא שהיה מתיר לאחרים אבל מחמיר בעצמו, כמו במעלית שבת, ובהיתר מכירה, ועוד ועוד!!
