מתוך ה'מגדלות מרקחים':
דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם (טו לח)
במושב זקנים מבעלי התוס' ובפסקי רבינו אביגדור צרפתי כאן, הביאו דעת רבינו שמואל מפלייזא, דמי שלובש כמה בגדים שיש בהם ארבע כנפות, אינו צריך להטיל ציצית אלא באחד מן הבגדים, שנאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך", ומשמע "כסותך" אחת ולא שתים. וכבר הובאה דעה כזו בבית יוסף או"ח סי' ח' בשם הארחות חיים, שיש אומרים שאי"צ להטיל בכל הבגדים אלא בבגד העליון. וכתב שם הב"י, דסברא דחויה היא, ולית דחש לה. וכן פסק בשולחן ערוך שם, שאם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות, חייב להטיל ציצית בכולם.
ובארצות החיים להמלבי"ם שם [ארץ יהודה סק"י], הקשה על שיטת הסוברים דאי"צ להטיל אלא בבגד אחד, דהנה במנחות מ: איתא, תכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה, ואמרינן מאי טלית פטורה, אילימא טלית שאין בה שיעור, הרי האמת היא שיש בה משום כלאים כיון שאינה חייבת בציצית, ודחיק לאוקמה בהטיל למוטלת [היינו שהטיל ציצית לטלית שכבר היו בה חוטי ציצית, דכיון שבין החוטים הראשונים ובין האחרונים כשרים כל אחד בפני עצמו, אין באף אחד מהם משום כלאים], ופריך דא"כ למה הוצרך לאשמועינן דהטיל למוטלת כשירה, עי"ש. וקשה למה לא אוקמיה בפשיטות בכה"ג שכבר לבש בגד אחד עם ציצית, שאז הבגד האחר פטור מציצית ואפילו הכי אין בו משום כלאים.
ויש ליישב לשיטת רבינו שמואל מפלייזא, דהנה בתוס' שם בשם רבינו תם דקדק מלשון המימרא "אין בה משום כלאים, ואפילו בטלית פטורה", דתרי חידושי קמ"ל, חדא שאין בה משום כלאים בטלית חייבת אפילו בלילה דלאו זמן ציצית היא או בטלית שאולה שהשואל פטור או בנשים שפטורות מציצית, ועוד חידוש דאפילו בטלית פטורה אין בה כלאים. ומעתה נראה בפשיטות, דהיכא דלובש בגד אחר, הרי אין זה נחשב "טלית פטורה", שהרי בטלית עצמה אין פטור, רק הגברא פטור כיון שהוא לובש בגד אחר, א"כ הוי ליה כמו נשים או טלית שאולה, דרק לגבי דידיה הוי פטור, וזה כבר בכלל החידוש של הרישא דגם בזמן פטור או לגברא הפטור ליכא איסור כלאים. אבל הסיפא ד"אפילו בטלית פטורה" לא מיתוקמא אלא כשהטלית עצמה פטורה, והיינו כשאין בה שיעור להס"ד, או למסקנא בהטיל למוטלת, דהוי בטלית עצמה, וק"ל.
דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם (טו לח)
במושב זקנים מבעלי התוס' ובפסקי רבינו אביגדור צרפתי כאן, הביאו דעת רבינו שמואל מפלייזא, דמי שלובש כמה בגדים שיש בהם ארבע כנפות, אינו צריך להטיל ציצית אלא באחד מן הבגדים, שנאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך", ומשמע "כסותך" אחת ולא שתים. וכבר הובאה דעה כזו בבית יוסף או"ח סי' ח' בשם הארחות חיים, שיש אומרים שאי"צ להטיל בכל הבגדים אלא בבגד העליון. וכתב שם הב"י, דסברא דחויה היא, ולית דחש לה. וכן פסק בשולחן ערוך שם, שאם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות, חייב להטיל ציצית בכולם.
ובארצות החיים להמלבי"ם שם [ארץ יהודה סק"י], הקשה על שיטת הסוברים דאי"צ להטיל אלא בבגד אחד, דהנה במנחות מ: איתא, תכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה, ואמרינן מאי טלית פטורה, אילימא טלית שאין בה שיעור, הרי האמת היא שיש בה משום כלאים כיון שאינה חייבת בציצית, ודחיק לאוקמה בהטיל למוטלת [היינו שהטיל ציצית לטלית שכבר היו בה חוטי ציצית, דכיון שבין החוטים הראשונים ובין האחרונים כשרים כל אחד בפני עצמו, אין באף אחד מהם משום כלאים], ופריך דא"כ למה הוצרך לאשמועינן דהטיל למוטלת כשירה, עי"ש. וקשה למה לא אוקמיה בפשיטות בכה"ג שכבר לבש בגד אחד עם ציצית, שאז הבגד האחר פטור מציצית ואפילו הכי אין בו משום כלאים.
ויש ליישב לשיטת רבינו שמואל מפלייזא, דהנה בתוס' שם בשם רבינו תם דקדק מלשון המימרא "אין בה משום כלאים, ואפילו בטלית פטורה", דתרי חידושי קמ"ל, חדא שאין בה משום כלאים בטלית חייבת אפילו בלילה דלאו זמן ציצית היא או בטלית שאולה שהשואל פטור או בנשים שפטורות מציצית, ועוד חידוש דאפילו בטלית פטורה אין בה כלאים. ומעתה נראה בפשיטות, דהיכא דלובש בגד אחר, הרי אין זה נחשב "טלית פטורה", שהרי בטלית עצמה אין פטור, רק הגברא פטור כיון שהוא לובש בגד אחר, א"כ הוי ליה כמו נשים או טלית שאולה, דרק לגבי דידיה הוי פטור, וזה כבר בכלל החידוש של הרישא דגם בזמן פטור או לגברא הפטור ליכא איסור כלאים. אבל הסיפא ד"אפילו בטלית פטורה" לא מיתוקמא אלא כשהטלית עצמה פטורה, והיינו כשאין בה שיעור להס"ד, או למסקנא בהטיל למוטלת, דהוי בטלית עצמה, וק"ל.
◆ ◆ ◆
עוד הקשה בארצות החיים שם, דא"כ תיקשי דאיך הותר כלאים בציצית בארבע כנפות של פשתן שצריך להטיל בהם תכלת שהוא צמר, הא אפשר לקיים שניהם שילבש מלבד זה בגד צמר עם ד' כנפות וממילא יפטר מלהטיל בבגד הפשתן, והנה התוס' בכתובות מ. הקשו דאפשר לקיים שניהם שלא ילבש כלל את הבגד דאז ליכא חיוב, ותירצו דאין זה חשוב "אפשר" לומר שלא יוכל ללבוש בגד פשתן של ד' כנפות, אבל לומר שילבש מלבד זה בגד צמר מצוייץ שפיר חשוב אפשר, עכ"ד הארצות החיים.
ולכאורה יש לדון ליישב, דבאמת הרי כלאים בציצית "הותרה" לגמרי, כדעת רבינו תם הנ"ל, וא"כ גם היכא דיכול לקיים שניהם, מ"מ כבר "הותרה", וכל קושית התוס' בכתובות היינו דאיך מתחיל ההיתר, דאי מה שיכול לפושטו חשיב אפשר לקיים שניהם, ממילא לעולם בציצית יכול לקיים שניהם, דלפשוט הבגד זהו דבר שלעולם יכולים לעשותו. אבל לומר שילבש בגד אחר של צמר, י"ל דצריך הדחיה כאשר אין לו בגד אחר, וכיון דכשאין לו בגד אחר צריך לדחות לא תעשה, שוב ממילא "הותרה" וגם כאשר יש לו בגד אחר אינו מחויב בזה, ועי' תוס' מנחות מ. ד"ה כיון.
