אמרינן בגמ’ (נדמה לי ב”מ) שנים שהיו הולכין בדרך וכד אחד של מים, אם שותים שניהם מתים שניהם ואם שותה האחד הוא חי והשני מת, אמר ר”ע חייך קודמין ולא ייתן לחבירו לשתות,
ונשאלה השאלה בביהמ”ד, מה נאמר בכה”ג דיש לאחד בקבוק מים אלא דאיירי דהוא חלש ואינו יכול לפתוח את הפקק, האם מחוייב השני לפתוח לו את הפקק, או נאמר דאינו מחוייב דיחכה שימות בעל הבקבוק דהא אינו יכול לשתות, ואח”כ ישתה הוא ויחיה.
מה אומרים הת”ח.
ונשאלה השאלה בביהמ”ד, מה נאמר בכה”ג דיש לאחד בקבוק מים אלא דאיירי דהוא חלש ואינו יכול לפתוח את הפקק, האם מחוייב השני לפתוח לו את הפקק, או נאמר דאינו מחוייב דיחכה שימות בעל הבקבוק דהא אינו יכול לשתות, ואח”כ ישתה הוא ויחיה.
מה אומרים הת”ח.