טבילת מצוה בזמן ר"ת

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

נשאלתי בזה"ל:
יש לי להבין מדוע לא חייש הגרע"י זצ"ל לדעת ר"ת לגבי טבילת נשים לטהרתן?

והנה אע"פ שבאמת הוא דרבנן [שהרי הטבילה אחר ז' ימים מיום שראתה ואם כן אי"ז מה"ת כטבילת נדה אלא כדין זבה דרבנן] מ"מ מרן ז"ל בש"ע סי' קצו פסק ד"ז לחומרא ולא התיר אלא בדיעבד ע"ש, ואם כן לדעת מרן ז"ל שקיבלנו הוראותיו ואיהו ס"ל כדעת ר"ת, אם כן גם בזה יש לחוש לעכב הטבילה לזמן ר"ת,

ובדקתי היום בטהרת הבית ח"ב, וראיתי שמיקל בזה, ולא התברר לי כ"כ מדוע עזב דעת מרן ז"ל,

ועוד שם דן לגבי טבילה בליל שבת ובזה אזיל בתר המנהג להקדים הטבילה בביה"ש, וצ"ע שכ"ז מנהג נגד מרן ז"ל,



כתבתי מקופיא, ואשמח אם יש לך מידע או שתעביר לאי מי המונח בסוגיות אלו בדעת הגרע"י זצ"ל



בתודה מראש

אשמח לחוו"ד חברי הפורום

 

[דעת תורה]

והנה אע"פ שבאמת הוא דרבנן [שהרי הטבילה אחר ז' ימים מיום שראתה ואם כן אי"ז מה"ת כטבילת נדה אלא כדין זבה דרבנן] מ"מ מרן ז"ל בש"ע סי' קצו פסק ד"ז לחומרא ולא התיר אלא בדיעבד ע"ש, ואם כן לדעת מרן ז"ל שקיבלנו הוראותיו ואיהו ס"ל כדעת ר"ת, אם כן גם בזה יש לחוש לעכב הטבילה לזמן ר"ת,

ובדקתי היום בטהרת הבית ח"ב, וראיתי שמיקל בזה, ולא התברר לי כ"כ מדוע עזב דעת מרן ז"ל,

ועוד שם דן לגבי טבילה בליל שבת ובזה אזיל בתר המנהג להקדים הטבילה בביה"ש, וצ"ע שכ"ז מנהג נגד מרן ז"ל,

התשובה בזה פשוטה.
יש ב' נושאים שונים; א. מה הדין טבילה ביום. ב. מה נקרא יום.
לגבי הפרט הראשון מרן פסק שזה רק בדיעבד, ואכן כך אנו נוקטים.
לגבי הפרט השני אנו נוהגים שלא כמרן, וכיון שאין זה דאוריתא, משאירים את המנהג על כנו.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אני חשבתי שבעיקרון זה לא כ"כ קשה, כי מרן זיע"א החמיר כר"ת רק לעניינים דאו'. מחמת המנהג.