טירחא דציבורא

[Boris.b]

בשיעור השבועי פרשת כי תצא תשפ"א בהלכה טז ובהערה 12 שם(מצורף צילום להלן) אמר מרן הראשלצ שליטא שמעיקר הדין מספיק ששה עונים להתחיל חזרת הש"ץ ע'ש.
ונסתפקתי מה הדין בחזן חיוב שהתחיל כבר בלחש וכעת בחזרת הש"ץ הוא מקפיד על תשעה עונים והציבור דוחק בו שיסמוך על עיקר הדין שמספיק גם ששה הדין עם מי?
וה'יאיר עיננו בתורתו אמן

 

[לביא]

לא מבין את שאלתך, פשיטא שאיכא טרחא דציבורא.
והרי אפילו ת״ח שרואה שהציבור מחכים לו יעשה ג׳ פסיעות.

 

[Boris.b]

סוף סוף החזן מקיים את ההלכה בהידור וכמו שכתב בשולחן ערוך לחכות לתשעה עונים.

 

[לביא]

סוף סוף החזן מקיים את ההלכה בהידור וכמו שכתב בשולחן ערוך לחכות לתשעה עונים.

וגם זה שתוקע שופר בראש השנה מקיים בהידור את המצווה לפי כוונות כל האריז״ל ולכן לא צריך להתחשב בציבור

וכבר אמרו, אל תהיה צדיק הרבה

 

[Boris.b]

לא מבין את שאלתך, פשיטא שאיכא טרחא דציבורא.
והרי אפילו ת״ח שרואה שהציבור מחכים לו יעשה ג׳ פסיעות.

לא דמי ,כי תלמיד חכם זה אשם של נהג כרבי עקיבא (ברכות לא) שהיה מתפלל עם הציבור היה מקצר ע"ש.
אבל הכא החזן נוהג כמו שולחן ערוך מפורש ולמה לחייבו שינהג כעיקר הדין?

 

[לביא]

ובכלל הראשל״צ מביא מעשה רב ממרן, ואיך יבוא החזן לטעון כי יותר צדיק ממרן.

 

[Boris.b]

ובכלל הראשל״צ מביא מעשה רב ממרן, ואיך יבוא החזן לטעון כי יותר צדיק ממרן.

שוב כבודו לא מתמקד בשאלתי,מעשה רב ממרן זיע"א לא דמי לנידוננו כי שם גם החזן רוצה להתחיל ,אבל הכא בנידון דידן החזן רוצה לעשות כשולחן ערוך ולמה יעשה כעיקר הדין?

 

[לביא]

שוב כבודו לא מתמקד בשאלתי,מעשה רב ממרן זיע"א לא דמי לנידוננו כי שם גם החזן רוצה להתחיל ,אבל הכא בנידון דידן החזן רוצה לעשות כשולחן ערוך ולמה יעשה כעיקר הדין?

לא הבינותי איך כבודו דוחה ״מעשה רב״ כך, אדרבה מתוך דבריו משמע שלולא שמרן היה אומר לו זאת לא היה מתחיל, ולא הבינותי מנא ליה לכבודו ששם גם החזן חפץ בכך.

ועוד דהראשל״ץ מדייק זאת מלשון השו״ע ״קרוב להיות ברכותיו לבטלה״ שהן הן דברי הרא״ש, וראה ביחוה דעת ח״ב סי׳ז שדקדק בזה מרן בעצמו (אף ששם הנידון שונה).

 

[Boris.b]

לא הבינותי איך כבודו דוחה ״מעשה רב״ כך, אדרבה מתוך דבריו משמע שלולא שמרן היה אומר לו זאת לא היה מתחיל, ולא הבינותי מנא ליה לכבודו ששם גם החזן חפץ בכך.

ועוד דהראשל״ץ מדייק זאת מלשון השו״ע ״קרוב להיות ברכותיו לבטלה״ שהן הן דברי הרא״ש, וראה ביחוה דעת ח״ב סי׳ז שדקדק בזה מרן בעצמו (אף ששם הנידון שונה).

לגבי הרישא של דבריך אין ראיה כי אה"נ י"ל שהחזן גם רוצה להתחיל בששה רק שחיכה להוראת מרן זיע"א שכך הוא דרך כבוד דאולי הרב מקפיד שיהיה כמו השולחן ערוך ואיך אתה החזן מחליט לפני גדול הדור להקל כעיקר הדין ולכן חיכה להוראת מרן זיע"א.
ולגבי הסיפא פשיטא שלכתחילה ואין מאן שפליג שעדיף לעשות כמו פשט השולחן ערוך ולחכות לתשעה עונים.

 

[קורסיה]

בשו"ת הרשל"צ כתב הרב שלכתחילה יש להמתין לתשעה עונים רק בשעת הצורך יכול להתחיל בשש