מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כל חלב וכל דם לא תאכלו (ג יז)
בתרגום יונתן תרגם, כל תריב וכל אדם לא תיכלון, על גבי מדבחא יתקריב לשמא דה', ע"כ. מבואר דטעם איסור חלב הוא כיון שהוא קרב לגבי המזבח. ולכן נאמר איסור חלב בתוך פרשת הקרבנות, ואמרינן בקידושין לז: דסלקא דעתין למימר דהואיל ובענינא דקרבנות כתיב, אינו נוהג אלא בזמן דאיכא קרבן, וצריך קרא לזה שנוהג גם בזה"ז, והיינו כיון שהאיסור הוא מחמת שקרב לגבוה. ומטעם זה רק החלבים הקרבים לגבי מזבח אסורים באכילה, כמו דילפינן בתורת כהנים לקמן פרשת צו מדכתיב (ז' כ"ה) כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה. וכן מטעם זה חלב חיה מותר, כיון שאינו קרב על גבי המזבח, וכמ"ש במושב זקנים מבעלי התוס' בריש הפרשה.
והנה קשה איך מקריבים חלב ודם על גבי המזבח, הא אין מקריבים דבר האסור באכילה מפני שאינו "ממשקה ישראל", ובחולין צ: מבארת הגמ' דשאני חלב ודם משום דמצוותן בכך. וכתבו בתפארת יעקב שם ובכתב סופר שם לבאר ע"פ הנ"ל, דכל איסור חלב ודם הוא משום שהם קרבים לגבוה, וא"כ לא שייך לאסור לגבוה משום שאסור להדיוט.
אמנם בחולין קכ. איתא דאיסור חלב הותר מכללו, ומפרשינן שם שהותר מכללו אצל גבוה, דהיינו שמותר בהקרבה אע"פ שאינו "ממשקה ישראל", והעיר הר"ר מרדכי ויזל שליט"א לפי הנ"ל, למה דבר זה שהותר מכללו אצל גבוה נחשב "קולא" באיסור חלב, הרי כל טעם איסור חלב הוא משום שהוא חלק גבוה בקרבנות, א"כ ממילא אין זה קולא באיסור חלב מה שמותר לגבוה, שהרי לגבוה אין סיבה כלל לאסור, ואדרבה כל סיבת האיסור להדיוט הוא משום שעומד לגבוה, וצ"ע.
כל חלב וכל דם לא תאכלו (ג יז)
בתרגום יונתן תרגם, כל תריב וכל אדם לא תיכלון, על גבי מדבחא יתקריב לשמא דה', ע"כ. מבואר דטעם איסור חלב הוא כיון שהוא קרב לגבי המזבח. ולכן נאמר איסור חלב בתוך פרשת הקרבנות, ואמרינן בקידושין לז: דסלקא דעתין למימר דהואיל ובענינא דקרבנות כתיב, אינו נוהג אלא בזמן דאיכא קרבן, וצריך קרא לזה שנוהג גם בזה"ז, והיינו כיון שהאיסור הוא מחמת שקרב לגבוה. ומטעם זה רק החלבים הקרבים לגבי מזבח אסורים באכילה, כמו דילפינן בתורת כהנים לקמן פרשת צו מדכתיב (ז' כ"ה) כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה. וכן מטעם זה חלב חיה מותר, כיון שאינו קרב על גבי המזבח, וכמ"ש במושב זקנים מבעלי התוס' בריש הפרשה.
והנה קשה איך מקריבים חלב ודם על גבי המזבח, הא אין מקריבים דבר האסור באכילה מפני שאינו "ממשקה ישראל", ובחולין צ: מבארת הגמ' דשאני חלב ודם משום דמצוותן בכך. וכתבו בתפארת יעקב שם ובכתב סופר שם לבאר ע"פ הנ"ל, דכל איסור חלב ודם הוא משום שהם קרבים לגבוה, וא"כ לא שייך לאסור לגבוה משום שאסור להדיוט.
אמנם בחולין קכ. איתא דאיסור חלב הותר מכללו, ומפרשינן שם שהותר מכללו אצל גבוה, דהיינו שמותר בהקרבה אע"פ שאינו "ממשקה ישראל", והעיר הר"ר מרדכי ויזל שליט"א לפי הנ"ל, למה דבר זה שהותר מכללו אצל גבוה נחשב "קולא" באיסור חלב, הרי כל טעם איסור חלב הוא משום שהוא חלק גבוה בקרבנות, א"כ ממילא אין זה קולא באיסור חלב מה שמותר לגבוה, שהרי לגבוה אין סיבה כלל לאסור, ואדרבה כל סיבת האיסור להדיוט הוא משום שעומד לגבוה, וצ"ע.
